בינוני שמקבל מושא ישיר בהחלט נראה לי כמו פועל
מבחינת תפקידו התחבירי. דאטיבוס אתיקוס נוטה לבוא עם פעלים מסוימים ועלול להישמע מוזר עם פעלים אחרים. לכן "אני אוהב לי שינה" נשמע משונה מאוד (אבל כך גם "אהוב לך שינה", "אהבתי לי שינה"), ואילו "כך חולפת לה תהילת העולם" נשמע (לי, לפחות) בסדר גמור. במקרה של "חמד לצון" - המקרא עצמו משתמש במבנה הזה, כך שאיני מוצאת שום סיבה לפסול שימוש כזה גם בבינוני.
מבחינת תפקידו התחבירי. דאטיבוס אתיקוס נוטה לבוא עם פעלים מסוימים ועלול להישמע מוזר עם פעלים אחרים. לכן "אני אוהב לי שינה" נשמע משונה מאוד (אבל כך גם "אהוב לך שינה", "אהבתי לי שינה"), ואילו "כך חולפת לה תהילת העולם" נשמע (לי, לפחות) בסדר גמור. במקרה של "חמד לצון" - המקרא עצמו משתמש במבנה הזה, כך שאיני מוצאת שום סיבה לפסול שימוש כזה גם בבינוני.