מתלבטת וכואבת

[ו ו י נ ס ט ו ן]

הכי חשוב שתשימי לב למי מיועדת כל תגובה

זה ימנע תגובה מהסוג הנ"ל.

 

[מיצה נבים]

מאיקי- התגובה שלי היתה מיועדת לשרשירית../images/Emo140.gif

 

[מאיקי32]

אה, אופס../images/Emo12.gif לעיתים לא מובן איזו תגובה למה...

 

[שרשירית]

חמודה, את שוב מתנצלת ../images/Emo6.gif את במקרה פולניה?

כל מה שהתכוונתי זה... שלא כל דבר שאנחנו כותבים או מתייחסים אליו בפורום זה משהו שקרה לנו באופן ישיר. אם את מדברת על בגידה אף אחד לא חושב שזה היה המקרה אצלך. אני יכולה לדבר כאן על כל דבר שבעולם, להמציא את עצמי מחדש, להיות מה שרציתי ומה שלא... אז אין מקום להערות ביניים כמו "למען הסר ספק במקרה שלי לא היה בגידה" - קחי בחשבון שאין ספק מראש. ולא לשכוח בין לבין לשאוף ולנשוף

 

[מאיקי32]

../images/Emo68.gif

 

[aviavram]

זאת בדיוק הבעיה את

יותר מידי בסדר אין כאלה היום דור הולך ונעלם מחזק ידייך

 

[מאיקי32]

טוב, זה היה מכוון אלי?../images/Emo9.gif

 

[aviavram]

לא אלי

ברור שאליך למרות שהיתה אחת אחרת שבער לה הכובע

 

[aviavram]

כי יש ספק

אם את "גרושה, לא אמא לילד, תימניה, בתולה מאוננת"

 

[מאיקי32]

אה, לא, שוב פעם טעיתי, טוב זהו לא מגיבה יותר!

 

[מיתי]

זאת התחלה טובה

שאת לוקחת אחריות. אני מאמינה שאם רצון תמצאו את הדרך לגשר עם המעידה שלו. מסכימה אם אפרסקי, בשביל בגידה לא מפרקים את המשפחה, במיוחד שאת לוקחת אחריות על כך שלא היית שם בשבילו.

 

[רומנteaת]

אני חושבת

שאף אחד לא יכול באמת להחליט אם על בגידה מפרקים משפחה או לא. זו החלטה רק של הנוגעים בדבר, ואמות המידה הן שונות עבור כל אחד. אולי לך יש כוחות מסוימים שלה אין, והיא לא יכולה לעמוד בזה. אני חושבת שהמדד האמיתי הוא אם יש בעיניה סיכוי להמשיך לאהוב אותו ולסלוח לו. אם לא, וההישארות היא רק בשביל לשמור על מסגרת משפחתית כלפי חוץ- כדאי לעצור הכל וללכת...

 

[מיצה נבים]

לא יכולתי להסכים איתך יותר מזה.

זה כ"כ אינדיבידואלי- אחת בוחרת להתעלם שנים על גבי שנים, אחרת לא יכולה לחיות עם זה דקה אחת נוספת.

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

צודקת ../images/Emo45.gif

זה עניין מאוד אישי וממש לא משהו שניתן להגיע להסכמה או לעשות עליו סקר. צריך גם לבדוק למה הגיעה הבגידה ובאיזה שלב של הנישואין - אם ממש בהתחלה זה כנראה עניין של אופי... אם לאחר שנות נישואין רבות ייתכן ולשחיקה ולשיגרה יש חלק בזה <לא שאני מצדיק את הבגידה...> ואז צריך להסתכל על זה בצורה אחרת. בקיצור - אין בכלל אפשרות לשפוט ולהגיד מה נכון.

 

[רומנteaת]

בד"כ אני לא מתערבת בדיונים האלה בפורום,

כי אני לא באמת יודעת מה זה ואיך זה. כמו שאני לא מתערבת בדיונים שקשורים לילדים- כי אין לי. אבל הרבה פעמים כשאני רואה את התגובות הנחרצות של "הוא בגד בך- אין לך יותר מה לחפש איתו, תברחי מיד!" אני שואלת את עצמי אם הן לא עושות יותר נזק מתועלת לשואל/ת. לפעמים אנשים מגיעים לפה מבולבלים, אנחנו לא יכולים לדעת לפי פוסט של כמה שורות מה הכוחות והאפשרויות שהאדם מצויד בהם בנקודת הזמן הזו, ולתגובה שלנו עשוי להיות חלק גדול בקבלת ההחלטות שלו/שלה. ובסופו של דבר, אדם צריך להתמודד עם ההחלטות שלו בעצמו- ולכן כדאי שהוא גם יקבל אותן בעצמו. רומנteaת שופעת תובנות אחרי הפנקייק של הבוקר.

 

[נוגה35]

למיקוש. קשה לי לראות איך הייתי מתמודדת עם

בגידה. מקווה ומאמינה שזה לא קרה במקרה שלי, וקשה לי לראות את עצמי סולחת אם הייתי מגלה בברור שאני נבגדת. (אבל כמו שאחרים פה אמרו - לא אוכל לחוות דעה כל עוד זה לא משהו שקרה לי. לעומת זאת, אני חושבת שזה מאוד אצילי ויפה שאת מנסה ומוכנה לסלוח, גם בשביל מעט (או יותר) הקשר והאהבה שנותרו, וגם ובמיוחד בשביל הילדים. רק תשאלי את עצמך אם את עושה את זה רק בשביל הילדים (שזה כמובן המון גם), או שאולי בכל זאת נותרה אהבה, ונותר שביב של תקווה שהדברים יסתדרו ביניכם. שולחת חיבוק גדול ואיחולי הצלחה.

 

[מיצה נבים]

../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif

זה נורא קשה. לדעתי את צריכה לעבור איתו איזשהו תהליך כדי שתהיי בטוחה גם מבחינת האמא שאת וגם מבחינת האישה שאת- שאין יותר מה לעשות והמקום היחיד שאליו אפשר להגיע ביחד הוא גירושים.

 

[aviavram]

את בדרך הנכונה -אם בר תיקון

אם לא אין לך מה לפחד יש ליים אחרי יותר קשים יותר מסובכים אבל יש ויש אור בקצה המנהרה

 

[kleo patra]

אם זה אחד העקרונות שמלווים אותך

בחייך- אז תפרקי נישואין על בגידה. כל אחד והעקרוונת שלו השאלה היא לאן המאזנים יטו ואת זה את תחליטי אך קודם כל, את מחליטה ע"ס נסיונך וחייך, מה שווה ערך לערך למה. אני מסכימה עם א פרסקי ,אך זו לא חכמה, אנחנו לא במצבך.

 

[שרשירית]

את צריכה לחיות איתו ולא אנחנו

את בוערת מבפנים, את מרגישה שאת לא יכולה, זה בלתי נסבל ואת מתפוצצת מבפנים - קומי ולכי. את מרגישה שאת יכולה לסלוח על זה, להמשיך לחיות חיים מאושרים ביחד בלי זה ינקר כל הזמן, בלי חשדות, לסוע לחופשה ולהשאיר אותו בבית עם הילדים בלי לפחד שהנה עכשיו ו.... - זה משהו שאפשר לעבוד עליו ועם הזמן רוכשים את האמון מחדש. עכשיו את לא במצב שכזה. אבל תעשי מה שהקול הקטן בראש אומר לך. מה שטוב לך ורק לך ולא בגלל פחד. אם עכשיו היית בלי ילדים היית נשאר איתו? הבגידה היא לא אישו - היא חלק מ... את כבר החלטת שאת רוצה לעזוב. הבעיה אצלך היא הפחד לעשות את הצעד הזה. ועל זה אני יכולה כן לייעץ ולדבר בשמחה.