נכון להיום נושא המלחמה בשחיתות
ונושא ההיפרדות מהפלסטינאים יותר חשובים לי מנושא דת ומדינה (ששינוי אגב לא ממש הצליחה בו מעבר לממשלה ללא חרדים ופירוק משרד הדתות, שגם לגביו יש חילוקי דיעות האם זו באמת הייתה הצלחה גדולה). ולגבי התחום הכלכלי-חברתי (שאתה קראת לו "דגל מעמד הביניים"), אני אפתיע אותך אבל עמדותיי בתחום זה אינן עמדות שינוי. עמדות תפנית (ולמשל העמדות של אולמרט, רמון ופרס) בתחום זה יותר קרובות לעמדותי. כולם נושאים את שם מעמד הביניים לשווא - אף אחד (כולל שינוי) לא ממש דואג לו במיוחד. גם בתחום זה שינוי עשתה מעט מדי ועשתה גם לא מעט טעויות. הראשונה שבהן - יחסה למילואימניקים והצבעתה השערורייתית עוד בתחילת דרכה בממשלה בנושא הארכת המילואים. אם מעמד הביניים נהנה מחלקים נכבדים מהמדיניות הכלכלית של ממשלת שרון-נתניהו-שינוי (כמו הפחתת המיסוי), זה לא בגלל דאגת היתר של שינוי, אלא זו הייתה תוצאת לוואי של מדיניות נתניהו כשר אוצר, אמנם בגיבוי של שינוי, אבל כאמור זו הייתה תוצאת לוואי, ולומר ששינוי נשאה בגאון את דגל מעמד הביניים, זה מצג שווא. בתוצאה הסופית, המדיניות הזו היטיבה הרבה יותר עם המעמד העליון מאשר עם מעמד הביניים, שדווקא התכווץ, וחלקו החלש יותר נפרד ממנו. אתה צריך לשאול עוד שאלה - "על איזו מפלגה אתה סומך יותר?" ונכון להיום, שינוי לא נראית כמפלגה שאפשר לסמוך עליה. לשינוי אין בכלל זמן להתעסק עם עקרונות, אידיאולוגיה, מעמד ביניים, נושאי דת ומדינה. היא עסוקה בענייני תקנונים, שיטת בחירות פנימית, למי יש רוב במועצה, למי יש רוב במזכירות, עוד לא ברור כלל מי ינהיג אותה. הבוחרים והציבור, בלשון המעטה, לא ממש נמצאים בראש מעייניהם של אנשי שינוי (מכל המחנות). כשזה ישתנה - נוכל לדבר על נושאי דת ומדינה ודגל מעמד הביניים מול שאר הנושאים.