כמעט כאילו אני זו שכתבתי את ההודעה.....
בהתחלה נבהלתי כשראיתי את תמצית ההודעה בשער של תפוז, זה היה פשוט דומה מדי...
ההבדל הכמעט יחיד הוא שאני בת 22 והוא בן 25. גם לי הוא האהבה והזוגיות הראשונה, גם אנחנו 4 שנים (וחודשיים) ביחד, גם אנחנו לא לקחנו מעולם אפילו הפסקה אחת בקשר. גם אנחנו לאחרונה היינו מאוד קרובים להפסקה, ואפילו לפרידה, וזה היה מפחיד כל כך. בשלב מסוים אני יזמתי רעיון של הפסקה, רציתי הזדמנות לחוות קצת ממה שעוד יש לעולם להציע לי, כי לא הספקתי לחוות כמעט כלום לפניו. זה נגמר רע, הוא ממש לקח קשה את כל העניין הזה, ובינתיים החלטנו להמשיך כרגיל ולראות מה יהיה. רעיון ההפסקה ירד כרגע מן הפרק. אגב, אנחנו גרים ביחד כבר שנה וחצי. זו דילמה קשה, ואני הכי מבינה אותך. מצד אחד הוא האהבה של חייך, אנחנו לפחות מדברים המון על חתונה וילדים וחולמים על חיים משותפים ושלווים. את מפחדת לעשות טעות ולזרוק לפח את הזוגיות הכי טובה שאולי תהיה לך אי פעם. הרי אם זה ייגמר מיוזמתך, יכול להיות שתמצאי מהר מאוד אהבה חדשה, או שתבלי את עשר השנים הקרובות בחיפוש אחר האחד, כמו המון רווקות בארצנו. מצד שני, אולי הוא הטעות? אולי זו טעות להישאר איתו, ולחיות חיים לא מספיק מאושרים, בזמן שהאחד האמיתי שלך חי את חייו היכן שהוא? זה מפחיד. אין אף אחד שיוכל להגיד לך מה לעשות, ולעתים את מייחלת שמישהו יגיד לך "תזרקי אותו" או "תישארי איתו", וזה יפתור לך את כל ההתלבטות ויסיר מעלייך את האחריות להחלטה. הלוואי שזה היה כל כך קל. אין ספק שקשר אחרי 4 שנים הוא לא אותו קשר שהיה אחרי שנה. במובנים מסוימים הוא טוב יותר, עם הרבה יותר אמון, הבנה, הכרה אחד של השניה, אהבה בוגרת שלא מבוססת על רשמים ראשוניים או שניוניים. אבל הוא גם שגרתי מאוד, לעתים אף קצת משעמם, עם מינימום ריגושים, ואפילו הסקס הוא כבר לא מה שהיה פעם. כנראה שמה שאת צריכה לשאול את עצמך (וגם אני את עצמי), זה האם את מרגישה שהמצב לא יכול להשתפר? מתוך הבנה שהמצב כרגע לא משהו, האם יש סיכוי שיהיה יותר טוב בהמשך? אולי יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי לשמר את הלהבה ההיא שנעלמה כבר מזמן? דברי איתו, אולי יש משהו שחסר לו, כמו שברור שיש דברים שחסרים לך. אולי באמת תלכו לייעוץ זוגי, כמו שמישהו כאן הציע. נסו לעבוד על הדברים, אל תעשי משהו פזיז שאת עלולה להתחרט עליו. תנו עוד דחיפה, ואם זה לא יעבוד, אולי הפרידה תגיע כבר ממקום הדדי ויותר שלם. שיהיה לך המון בהצלחה! נ.ב. רשמת בכותרת "מתי יודעים שזה נגמר?". הלוואי שידעתי... כנראה שלא יודעים, כנראה שצריכים להחליט מתי זה באמת נגמר.
אני מקווה שיהיה טוב.. שכך או כך, יהיה טוב... מנסה לשמור על אופטימיות.. ושוב- המון תודה לכולם!