מתי יודעים שזה נגמר?

[נ ט ע 6 8 9 1]

../images/Emo45.gif מסכימה עם דברייך

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo41.gifההודעה מקודמת בשער הראשי של ../images/Emo43.gif../images/Emo41.gif

ברוכים הבאים כל המצטרפים החדשים

.

 

[natalut]

../images/Emo4.gif

אוף..אני לא חושבת שרציתי שזה יתפרסם כל כך בפהרסיה, אני לא מרגישה עם זה נוח במיוחד.... בעע :/

 

[innocence]

תבקי מהנהלת תפוז להוריד את זה מהדף...

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo45.gifאכן,כדאי שתבקשי.גם אני אבקש.

 

[קרן אור של החיים]

ובפעם הבאה אפשר לסמן מראש בתחתית ההודעה

את הבקשה שהיא לא תעלה לדף הראשי.

 

[natalut]

תודה! לא שמתי לב לאפשרות הזו לפני

ולמען האמת לא חשבתי בכלל על האפשרות שיפרסמו את זה שם, או שאקבל כל כך הרבה תגובות..

 

[purplesunset]

טוב שההודעה הגיעה

לדף הראשי, ככה יכולתי לראות אותה. אני לא נוטה להיכנס לפורום הזה, עקב מכתבך נכנסתי ואפשר לומר שאני הייתי באותה דילמה. לפני חודשיים מריבה רצינית מאוד ביננו הובילה לאותו נושא.. אין עתיד ביחד והוא גם לא מאמין בנישואים. אני יכולה לספר על הקשר המדהים שיש לי איתו על מי שהוא שעות אבל זה לא העניין פה. אני רוצה לומר שהייתי בטוחה שהקשר הסתיים בעקבות הדברים שנאמרו ביננו. בכול זאת החלטנו להמשיך. גברים פחות אוהבים דיבורים מאיתנו (רובם) לא היה לו סבלנות במהלך הקשר לשמוע את כול זה: תכנתי לו בשכל על שאנחנו לא מה שהיינו פעם. ביקשתי שישקיע יותר. ציפיתי ליותר מדי. בגדול הבקשות שלי היו קטנות ונאמרו לעיתים רחוקות אבל הפריעו לו. ובכלל כבר לא ראינו את שאר המעשים שבאים מצידו או מצידי ופחות הערכנו אחד את השני. נכון, תמיד טוב להתגעגע להתרחק קצת לשנות את השיגרה בקשר. אבל הכי חשוב זה העצות במכתב הזה שקראתי (הלינק למטה) אחרי שהחלטתי שאני לא בסדר ושאם עלי להילחם על הקשר עלי לעשות זאת לפי העצות הללו הוא לא קרא את המכתב אבל חש בשינוי אצלי והתנהג בצורה מפליאה נעימה כול כך ואוהבת כמעט מייד. הוא הבין שהרומנטיקה חסרה לי אך הפעם עשה דברים מדהימים ומבלי שאבקש ממנו, חייבת לציין שלא ציפיתי לתמורה על "התנהגותי", פשוט הבנתי: "אחת, בן זוג שלא דורשים ממנו כלום יודע שאוהבים אותו באמת כמו שהוא, ומוכן לתת אהבה ללא תנאי בתמורה. שתיים, כשאנחנו מפסיקים לדרוש בכוח, אנחנו מאפשרים לו לתת מרצון. ושלוש – רק כשאנחנו מפסיקים לתקן את האחר, אנחנו מגלים כמה נותר לנו עוד לתקן בתוך עצמנו" http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3431518,00.html

 

[inbalala2]

האם אפשר להגיע לאהבה אמיתית בין גבר לאישה?

: בנושא זה אנחנו צריכים או לפנות לפסיכולוגים, פיסיולוגים, ואנשים שמתעסקים בטבע האדם, או למקובלים. מקובלים יכולים להסביר לנו מה שקורה מבחינת הטֶבַע הרוחני, מהשורשים שלנו. הקבלה מלמדת אותנו שכל אחד מאיתנו הוא, בסך הכל, אגואיסט קטן, רצון ליהֵנות. כך הבורא ברא אותנו, כדי לתת לנו הזדמנות להפוך את הטבע שלנו מאגואיסטיות לנתינה. בזה שאנחנו עושים את המַעֲבָר הזה, בלתקן את הטבע שלנו בעצמנו, אנחנו מתחילים להבין את הבורא, את הבריאה עצמה, ומגיעים לדבקות בו, להתאמה, להבנה שלו, ונעשים, באמת, שלמים ונצחיים כמוהו. הדרך הזאת שאנחנו צריכים לעבור, מהקָצה השלילי לחיובי, מאפשרת בהחלט קניית נצחיות ושלמות. לכן כך הוא ברא אותנו. ואם אנחנו מדברים רק על מישור העולם הזה, כאן, במקום שבו בינתיים אנחנו נפגשים כולנו, ודאי שלא יכולה להיות שום אהבה. לא ניתן, במצבנו, להכניס לקשר כזה שום מוּבן מֵעֵבֶר לאינטרס העצמי. אם נפנה לאנשים שמתעסקים בטבע האדם שבעולם הזה, הם יגידו לנו שהכל כאן מופעל על ידי הורמונים, הֶרגל, חשבון בלבד, ולא יותר מזה. גם אמא שאוהבת את בְּנָה הקטן, בסך הכל פועלת מתוך הדחפים הטבעיים שיש בה, מתוך אהבה טבעית. ואם היינו מנתקים את האהבה הטבעית הזאת - "טבעית" כי היא באה מהטבע - אין לה, ולא היתה יכולה להיות אצלה, שום אהבה לילד, כמו שאין לה אהבה לילד של השכן. היא לא חושבת על הילד של השכן, אלא על הילד שלה בלבד, כי הטבע מחייב אותה לכך. וכך קורה גם כלפי בן הזוג. אם נפגשים שני אנשים ומעוניינים זה בזה, אז זה כמו "אהבת דגים". היינו, אני אוהב את האדם השני מפני שיש לי ממנו תועלת, יש לי ממנו סיפוק של תאווה, טובה. ומצב זה נקרא ש"אני אוהב אותו". אני לא באמת אוהב אותו. אני אוהב את מה שאני יכול לקבל ממנו, שאני בעצם מנצל אותו. ובחיינו בעולם הזה, לא יכול להיות יחס אחר. לקוח מהתוכנית שאל את המקובל

 

[Boy Interrupted]

אם כן, הרי לי לשאול אותך...

מהי אהבה אמיתית? השידוך שעושים לאנשים זה יותר מתאים?

 

[Boy Interrupted]

**הרשי.

 

[ser7]

וואלה- אתה מעלה פה נושא מה זה לא קשור

למה- אחרי שיש הרגל ואהבה אפילו בשידוך- זה לא ניצול?

 

[הנערה הקסומה]

שום ניצול

אז אני רוצה לשאול-אהבה בין אם לילד שלה-יש שם טובה לעצמה לאם עצמה?האמא באיזהשהו מקום מנצלת את הילד?במילה אחת לא! בנוגע לבני זוג-גם אין ניצול-יש משיכה ויש אהבה-וברוב המקרים זה גם ביחד. אהבה באה עם הזמן כשמכירים את הבנאדם ולומדים להכיר אותו לעומק-משיכה זה אכן בחוקי הטבע-אולי לזה את מתכוונת. ברגע שאנחנו נדע להבדיל בין משיכה לאהבה הכל יהיה יותר קל-אבל זה שני דברים נפרדים. אהבה לא נוצרת משום תועלת-באהבה תרצה יותר להעניק מאשר שתוענק.ולכן זו אכן אהבה אמתית.

 

[ה מ ל א כ י ת ש ל]

אני רוצה לכתוב לך את תגובתי מהלב

למען האמת לא קראתי מה אחרים כותבים וסליחה אם אני חוזרת על דברים. אז ככה אני כל כך מבינה את המצוקה שלך את אוהבת ולא רוצה שהקשר יגמר אך מצד שני את מרגישה שהגעת לנקודה שאין יותר מידי טעם להילחם " במחלמה צריך 2" את מרגישה שזה לא הדדי. תראי אהבה תמיד תמיד אפשר לשקם לרפא לחדש אבל שניכם צריכים לרצות את "התחלה מחדש" אני חושבת שאת צריכה לעשות איתו עוד שיחה אבל שיחה רצינית שיחה מלב ללב ולהקשיב לקול הפנימי שלך מוזר לי שאת אומרת שדיברתם על חתונה שהוא לא מאמין בזה שהוא מרגיש שהוא מבזבז לך זמן כל הדברים שהוא אמר ומיוזמתו הפרטית גרמו לי לחשוב שאולי הוא לא ממש רוצה את הקשר ולא יודע איך לחתוך את זה ולכן הוא אומר לך דברים אחרים שלא קשורים ולרוב הנשים היו גורמים רצון לברוח. אבל אני לא שם אני לא מכירה את הסיפור האמיתי שלו אני פשוט רוצה לפתוח לך את העיניים כדי שתקשיבי טוב לקול הפנימי תראי מעבר למילים ואני יודעת מאוד שזה קשה לעשות את זה כי שאוהבים אנו שומעים רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע. בכל מיקרה אני אומרת לעשות שיחה רצינית עד שאת לא יודעת בודאות שהוא מעוניין לשקם את הקשר או לנתק את לא מפסיקה את השיחה. אם בחרתם ללכת על שיקום : תסעו לסוף שבוע תעשו אותו עם נרות מוזיקה רומנטיקה מהסרטים כמו שצריך אפילו אם את זאת שיוזמת את זה זה בסדר אחרי זה אני מאמינה שהוא יבין את הרמז כמובן לסוף שבוע צריך לחשוב עד הפרט האחרון תרצי רעיונות אני פה. אם תחרתם נתק הפסקה פירדה איך שלא תקראי לזה: לעשות את זה מוחלט סופי לפחות חודש וחצי חודשיים לא לדבר בכלל כלום כלום כלום אפילו לא מילה כדי שאם הקשר היה רגל את נותנת לזה זמן לעבור. בהצלחה מותק, אני פה אם תרצי לשלוח לך המון המון

חיבוקים מהלב ולתת לך אוזן קשבת

 

[קשקשנית הקטלנית]

תגובה לכותבת

את ככ מקסימה ויחד עם זאת ניתן להבחין כי את בחורה יחסית צעירה תראי הרי צריך לחיות את המציאות ונכון שתמיד חשוב לשמור על האש הקטנה הזאת שלא תעלם ויחד עם זאת זה לא תמיד קורה מה שאת חווה כעת את חווי כל הזמן זה לא אומר שהבנזוג שלך או הקשר כבר לא אותו דבר... הרי בסופו של דבר 2 בני הזוג חייבים לשמור על האש הקטנה הזאת שמביאה את הלהט ואת הרצון לעוד אחרת כמו הרוב זה קורה.. גם כשתתחתני ויהיו לך ילדים וכו'. את הרי בסופו של דבר תחווי את זה אלא אם תדעי את ובן זוגך לשמור על אהבה שלכם שהיא יותר כבוד בין בני זוג.. ותדעו שניכם יחד לשמר את מה שמעניק אחד לשני שמחה בלב

 

[meitalho]

מרגש מאוד

אני בהחלט מבינה לליבך, אני בת 26 וחוויתי את אותו דבר כשהייתי בגילך, היה לי חבר כמעט 4 שנים ובסוף זה נגמר. מה שאני יכולה לייעץ לך מהנסיון שלי זה לא לא להיות מוטרדת ולחשוב יותר מדי על מה שיהיה, את עדיין צעירה וכל החיים לפנייך. אם את מבולבלת כרגע אז אל תעשי שום צעד, קחי לעצמך את הזמן, ותאמיני לי שבסופו של דבר התשובה תתגלה לך לבד. לא חשוב מה יקרה - בין אם תישארו ביחד ובין אם תחליטו להיפרד אז תקחי בחשבון שלכל דבר יש סיבה והכל קורה לטובה גם אם זה כואב. אם את אוהבת אז אל תוותרי בקלות, אבל גם הוא צריך להיות צד בעניין ולא לוותר עלייך, ואם בכל זאת הוא מוותר אז כנראה שמשהו שם לא בסדר. תהי אופטימית!!!

 

[natalut]

../images/Emo168.gif ../images/Emo62.gif../images/Emo112.gif../images/Emo125.gif עדכון...../images/Emo4.gif

אתמול דיברתי איתו בטלפון.. אמרתי לו שוב כמה שזה מפריע לי... כמה שזה חסר.... לפי מה שהוא אומר- מבחינתו הקשר שלנו מובן מאליו, הפגישות שלנו הם מובנות מאליהן, אני מובנת מאליו :/ אמרתי לו שאני לא מובנת מאליו.. ושאני צריכה שהוא יטפח את הקשר... אני צריכה להרגיש "מחוזרת" גם אם אני שלו.. שהדברים הקטנים האלה כל כך כל כך חסרים לי... אמרתי לו שאת הקשר שלנו צריך להשקות.. אחרת הוא ינבל.. ואז אצטרך למצוא משהו אחר שישקה... הוא הכריח אותי להגיד למה אני מתכוונת כשאני אומרת משהו אחר.. ואמרתי משהו אחר.. משהו שהוא לא אתה

הוא לקח את זה נורא קשה.. אמר שזו לא שיחה לטלפון (אבל לא נוכל להיפגש עד יום חמישי..)... אמרתי לו שאני לא רוצה משהו אחר שישקה.. אני רוצה רק אותו.. אני אוהבת רק אותו.. וחילצתי ממנו את ההודעות- "אני ישתדל להשקיע יותר מעכשיו" ו"אני לא מנסה להרחיק אותך".. שזה פחות או יותר מה שרציתי מהשיחה הזאת.. אבל אני מרגישה שחילצתי את זה ממנו בכוח.. כי התעקשתי לשמוע כן או לא לגבי שני הדברים האלה.. ורק אחרי שהתעקשתי הוא אמר לי אותם.. אני לא יודעת אם הוא התכוון לזה באמת, או רק רצה להפסיק לגרום לי לבכות:/ הוא חזר ואמר שהוא אוהב אותי ואני חשובה לו.. ואת זה אני כבר יודעת בוודאות מאז ה"כמעט פרידה" שבה שנינו בכינו.. השיחה הסתיימה לא כל כך טוב.. הוא לקח את מה שאמרתי נורא קשה..וכנראה שעוד נדבר על זה כשניפגש.. ואין לדעת איך זה יסתיים

 

[JustAFriend]

2 מילים

יעוץ זוגי

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo45.gif

 

[י נ ק י נ ט ו ן]

יש לי חבר יותר מ- 5 שנים - העניין מוכר

יש לי חבר קרוב ל- 5 וחצי שנים. ועדיין הסיפור שלך מוכר. לפעמים חייבים לקחת הפסקה. חייבים. לפעמים כדי לחשוב אם באמת להמשיך או לעצור. לפעמים כדי "להתנקת" קצת. הפסקה זה לא דבר רע. זה אפילו טוב. בדר"כ. היה לי חבר לפניו. החבר. - החבר הראשון שלי. שלוש וחצי שנים היינו יחד.האהבה פרחה, חיוכים, מה שרק אפשר לבקש. גם הפסקות היו. לפעמים. בסוף נפרדנו. אני לא מצטערת. אבל אני כן מתגעגעת. להרגשה, לתמימות, להתרגשות. עם החבר הנוכחי דברים היו שונים. כבר לא תמימים, כבר לא מתלהבים. אבל אוהבים. או לפחות נדמה שאוהבים. בתחילת הקשר, לפעמים עושים קצת הצגות - להרשים. ומתאהבים במשהו לא לגמרי אמיתי. אחרי שמתעוררים, כעבור זמן, לא מבינים מה קרה? מה השתנה? אבל הדבר היחיד שהשתנה זה המסכות. פתאום פחות מאוהבים, פחות מתרגשים, פחות מדברים. פחות מהכל. אז נשאלות מס' שאלות עיקריות: אם יש אהבה? האם מסתדרים? יש שאיפות משותפות? אבל לא צריך "להילחם" על הקשר. ברגע שמתחילים "להילחם" זה אבוד. תמיד יהיה מרדף ותסכול. אם שני הצדדים רוצים את הקשר, צריך לשמור עליו. ביחד. לא לבד. בהצלחה