מתי יודעים שזה נגמר?

[natalut]

מתי יודעים שזה נגמר?

קראתי פה היום שירשור על אהבה ראשונה ועל האם יש אהבה שיכולה להתעלות עליה... קראתי את השירשור עם מחנק בגרון.. אני נמצאת כעת עם האהבה הראשונה והיחידה שלי. אנו חברים כבר כמעט ארבע שנים.. ארבע שנים שבהם אף פעם לא נפרדנו, אף פעם לא לקחנו הפסקה. בחודשיים האחרונים זה כמעט קרה פעמיים, פעם אחת כמעט לקחנו הפסקה ופעם אחת כמעט נפרדנו אחרי שארבע שנים אף פעם לא היינו קרובים לדבר כזה. בסופו של דבר הפעמים האלה נגמרו בהחלטה משותפת של להישאר יחד ולא לקחת הפסקה ולא להיפרד. אני נמצאת היום בשאלה עם עצמי- מתי יודעים שזה נגמר? אני בת 21, הוא בן 22.. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני וחשובים מאוד אחד לשני.. אבל אי אפשר לומר שהקשר שלנו הוא כמו פעם.. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שהוא אמר לי שהוא מתגעגע... אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שהוא היה ממש ממש להוט שניפגש... אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שקיבלתי ממנו מכתב... וזה חסר.. כל כך חסר... לא קרה ביננו שום דבר מכוער ונוראי.. לא הייתה בגידה.. האהבה קיימת... ואיפה שהוא שם- זה כבר לא אותו דבר... הוא יותר מחבר בשבילי.. הוא האדם הכי קרוב אליי בכל העולם.. הוא החברה הכי טובה שלי..החבר הכי טוב.. הידיד הכי טוב.. אבל הקשר כבר לא טוב כמו פעם..איך יודעים כשזה נגמר? איך יודעים אם להמשיך את הקשר או לא? איך יודעים מתי להפסיק להילחם על הקשר ופשוט לוותר? אני עייפה כל כך.. מותשת מלהילחם על הקשר... ואם זאת כל כך קשה לי להפסיק...ואני כל כך מפחדת להפסיק.. מה עושים עכשיו? המצב מוכר למישהו? עצות... דעות... מילה מעודדת.. כל דבר יתקבל בברכה במצבי..

 

[קרן אור של החיים]

את יכולה לתת עוד פרטים?

את כותבת עליו. הוא לא מתגעגע (איך את יודעת?), הוא לא כותב מכתבים. ומה איתך? מה השתנה אצלך? האם דיברתם על זה? איך השיחות על זה מתנהלות? מה גרם לכם להיות על סף פרידה\הפסקה? מה הוא אומר על המצב? מה הוא אומר על השינוי ברגשות שלו?

 

[natalut]

*לוקחת נשימה ארוכה ומספרת.......*

אני כותבת עליו, עליו כי אני כן כותבת לו מכתבים, כן תולה לו בחדר פתקים קטנים לעידוד לפני מבחנים, כן שולחת לו הודעת בוקר טוב כל בוקר... כי אני ממשיכה להשקיע בדברים הקטנים, אולי אפילו יותר מתמיד, אולי כדי לפצות על מה שהוא לא עושה...אולי כחלק מה"להילחם"... בעבר גם הוא היה עושה כל מיני דברים כאלה... הוא יכל לכתוב לי את המכתבים הכי מרגשים בעולם, עד היום כשאני קוראת בהם העיינים שלי נוצצות ועולה לי חיוך על השפתיים- רק שלאחרונה נוסף לזה גם עצב- עצב על משהו שאיננו, על זה שאני יודעת שכבר לא יהיו לי עוד מכתבים כאלה.. בעבר הוא כתב לי הודעות שסיפרו עד כמה הוא מתגעגע אליי.. ואמר לי את זה כמעט בכל שיחת טלפון... בעבר הוא רצה שניפגש בכל חלון זמן פנוי שהיה לו.. בעבר.. הכל בעבר.. כי עכשיו זה כבר לא ככה.. המצב שאני מתארת כבר נמשך כמה חודשים.. הכמעט הפסקה נגרמה אחרי שנכנסו לתוך שיחה קשה בה אמרתי לו שאני מרגישה שאני כבר לא בראש סדר העדיפויות שלו... שאני לא מרגישה שהוא נותן לי מספיק תשומת לב.. שמשהו נראה לי לא בסדר... הוא חשב שאולי הפסקה תעזור, אני אמרתי שאני לא מאמינה בהפסקות ובסוף הוחלט שנישאר ביחד ושהוא ינסה ל"שפר" את העניין... שאלתי אותו אם זה בגללי, אם זה בגלל משהו שעשיתי שמרחיק אותו ממני שגורם לשוני הזה ביחס שלו- הוא אמר שלא. לאחר כחודש כמעט נפרדנו- הפעם אחרי שיחה נורא קשה, קשה מקודמתה. חבר שלי מגיע ממשפחה מפורקת, מה שגורם לו לא להאמין בנישואים. את הדברים האלה ידעתי עוד בתחילת הקשר, אבל היינו צעירים בני 17 ו-18 (אנחנו עדיין צעירים), והקשר שלנו היה מעולה ורחוק מעוד מחתונה כלשהי ככה שזה לא הפריע... אהבנו אחד את השני מאוד והיה לנו טוב ביחד וזה הספיק. כיום אנחנו עדיין צעירים, אני לא חושבת על להתחתן בכלל בשנים הקרובות, יש עוד ארבע שנות לימודים לפני ועוד הרבה דברים לפני שארצה להתחתן, אבל איכשהו הגענו לשיחה על כך שהוא נגד חתונות.. זו הייתה שיחה נורא קשה והוא חשש שהוא מבזבז לי את הזמן, שאני יכולה להכיר בזמן הזה מישהו אחר שביום מין הימים יהפוך להיות בעלי.. אבל אני רחוקה מלחשוב על זה.. ורחוקה מלחשוב על להיות עם מישהו אחר עכשיו כי אני כל כך אוהבת אותו. השיחה הייתה נורא קשה, בכיתי לכל אורכה (אבל זו לא חוכמה לגרום לי לבכות, אני בכיינית נורא) וגם הוא בכה- ובארבע שנות בחברות שלנו אף פעם לא ראיתי אותו בוכה. הוא לא בכה מאז שהוא היה קטן כשסבא שלו או מת... הבהרנו אחד לשני כמה שאנחנו אוהבים אחד את השני וכמה אכפת לנו אחד מהשני, אפילו הבטחנו אחד לשני שלא משנה מה יהיה- תמיד ניהיה שם אחד בשביל השני.. ובסופה של השיחה החלטנו להישאר ביחד. מאז עברו מס' שבועות... ושוב אני מרגישה את המחסור הזה בתשומת לב.. שוב אני רוצה את המכתבים היפים שלו.. שוב אני רוצה שהוא ישתוקק להיפגש איתי.. שוב אני רוצה.. מי יודע- אולי אני רוצה יותר מידי.. ואולי אחרי ארבע שנות חברות אין לי למה לצפות לכאלה דברים יותר... ואין לי על מה להילחם לכאלה דברים... קשה לי להמשיך להילחם על הקשר... במיוחד כשאני יודעת שלא יהיה לו עתיד... ועם זאת אני ממשיכה כי אני כל כך אוהבת אותו..וכל כך אכפת לו ממני... מה הייתם עושים במקומי?:/

 

[נסיכה קטנה וביתית]

הייתי מראה לו את זה

את מה שכתבת .... בהנחה שפה את מבטאת את רגשותייך בצורה הכי נקייה והכי בכנות אני חושבת שרצוי שהוא יקרא את זה ככה... חשוב שהוא ידע בידיוק מה את חושבת ומרגישה ואת ההתלבטות שלך כי הוא הבן אדם שהכי יכול לעזור לך....

 

[קרן אור של החיים]

קראתי הכל.

אבל עדיין אני לא מצליחה להבין מה הצד שלו,כפי שאת רואה אותו. לך זה חסר, דברים השתנו. מה הוא אומר על זה? הוא גם מרגיש שמשהו השתנה? מה תגובתו לזה? (מעבר ללחפש הפסקה,אני מסכימה איתך שזה לא פתרון).

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

אם יש אהבה, כדאי להשאר. אם אין אהבה, כדאי לעזוב. מרגישים כשאין אהבה, כשלא רוצים עוד להיות ביחד ולעשות דברים ביחד.

 

[קשה למצוא שם פה]

לפעמים אהבה זה לא מספיק..

 

[אדם אוהב וחושב]

בדרך כלל זה מספיק

והכי חשוב, לכן אפשר במאמץ להתגבר על רב הקשיים האחרים.

 

[דמעה חמה]

אני חושבת ש...

השגרה הרגה את הקשר שלכם. 4 שנים זה לא זמן שהולך ברגל ובטח שלא בגיל הזה. עברתם ביחד תיכון, צבא..ומי יודע מה עוד. כדי להמשיך להחזיק את הקשר הזה, ולמלא אותו בגעגועים, כיף, תשוקה ואהבה חזקה נסו לשבור שגרה. נסו לשנות. עשו דברים שאף פעם לא עשיתם יחד, עשו מחוות רומנטיות אחד לשניה, גם אם זה אומר שאת צריכה להתחיל. אם אתם נפגשים כל יום, תורידו הילוך, אל תיפגשו כל יום, הפכו כל פגישה למיוחדת.

 

[הפרי האסור 2003]

זה לא בהכרח קשר פחות טוב

זה קשר שונה. יותר עמוק ומבוסס, ללא הריגושים הראשוניים. אין געגועים עזים בקשר כזה, לפעמים גם אין געגועים אחרי יום או יומיים שלא מתראים אך אין זה אומר שהקשר פחות טוב. אני יכולה לספר לך מנקודת מבט של מישהי שחשבה כמוך ולאחר 5 שנות זוגיות היינו בהפסקה של חצי שנה. רק כשמאבדים משהו יודעים מה הוא באמת שווה ומה ערכו האמיתי עבורנו. רק אז לומדים להעריך. אולי בלי זה פשוט אי אפשר להגיע לתחושות הערכה. בכל אופן, יש דברים שאפשר לשעות כדי להפריך את השגרה ולחדש. אפשר להגיד שחסרים לך המכתבים. זה שנמצאים הרבה זמן יחד לא חייב להרוג את הרומנטיקה.

 

[גבי87]

כשיודעים פשוט יודעים

את כנראה עדיין לא יודעת. (מנסיון, גם אני סיימתי לפני 3 חודשים קשר של ארבע שנים אחרי שהמון זמן לפני הייתי בחוסר וודאות לגבי זה. ואני שמחה שחתכתי את זה ברגע שידעתי בוודאות , כי אחרת הייתי עלולה להצטער ולסבול מזה המון). כשיש ספק אין ספק.

 

[נ ט ע 6 8 9 1]

אהבתי..

"כשיש ספק- אין ספק..!".. חזק..! ואני חושבת שנכון במקרה הזה

 

[זכוכיות]

אני לא מסכימה עם המשפט הזה ../images/Emo13.gif

4 שנים, בלי ספק קל שבקלים באיזשהי תקופה, נשמע לי מעט לא סביר. בקשרים ארוכים מאוד סביר שיהיו משברים כאלה, וגם מאוד סביר שהם יתוקנו. לא שאני אומרת לבחורה להישאר, היא יודעת מה טוב בשבילה, רק שתיקח בחשבון שכמו שהוא במצב קצת מעפן עכשיו מחר זו יכולה להיות היא שיבצבצו בה הספקות.

 

[גבי87]

נכון, אבל

במהלך ה-4 שנים היו משברים שתוקנו. זה לא שקמתי יום אחד ואמרתי - היום אני נפרדת ללא ספק. המון פעמים אמרתי אולי, אבל לא הייתי בטוחה, היו פעמים שכמעט נפרדנו ואז עבדנו על זה, אבל בסופו של דבר הגיע הרגע שלא ראיתי כבר סיבה לעבוד על זה, ואז נפרדנו.

 

[בובה שבירה 1984]

לפי דעתי...

לא למהר לפרק את החבילה... אף אחד לא אמר שזה נגמר, העלו לך פה הצעה מאוד יפה והיא לתת לו לקרוא טת מה שכתבת שלפי דעתי מאוד יעזור. אל תוותרי ותמשיכי להלחם למען הקשר, אם הייתה לי אהבה כזו יפה לא הייתי מוותרת עליה, לצערי לא שפר עלי מזלי ואני עוברת כרגע תקופה מאוד קשה ובעיקר אכזבה. בגדול מה שאני אומרת - לא להרים ידיים!!!

 

[omer73]

קראתי הכל,

תראי, 4 שנים זה פרק זמן לא קצר ואני מאמין שדברים השתנו בכמה מישורים: אל תשכחי שמאז גיל 17 שניכם עברתם דברים ועברתם שינויים באופי, הרגש הראשוני באיזשהו שלב חולף, וזה מצב מאוד בעייתי, כי ההתלהבות הראשונית לא נשארת לאורך זמן, ומה שמחזיק את הקשר היא באמת אהבה, ובעיקר החברות, אבל כל ההתלהבות הראשונית חולפת... לאור העובדה שאת מספרת שאתם אוהבים, ושסה"כ הקשר ביניכם לא רע, אני חושב שטעות תהיה אם תקבלי החלטה פזיזה, או החלטה שאת לא שלמה לגביה, ואני חושב שאת צריכה גם לשאול את עצמך כמה שאלות, שאולי יעזרו לך לקבל החלטה, כמו אם את בטוחה במאה אחוז שאין לקשר הזה עתיד? אם השגרה שנכנסתם אליה כ"כ נוראית ואת לא מסוגלת להמשיך במתכונת הזו? את רואה את עצמך בלעדיו?

 

[S h i r a n 222]

אני חושבת שכדאי לך

לשקול ברצינות פרידה... הרי לטווח הרחוק אינכם רוצים אותם דברים אז למה שיהיה לכם יותר קשה בעתיד ? עוד 4 שנים את תרצי להתחתן ולהקים משפחה והוא יגיד לך שזה לא מה שהוא רוצה וידעת את זה מההתחלה, ואז מה? תמצאי את עצמך בתוך קשר תקוע שלא מוביל למקומות שאת רוצה את רוצה למצוא את עצמך בעוד 4 שנים מצטערת ומתחרטת ? אני חתכתי מקשר דומה גם של 4 שנים שכבר לקראת הסוף היה ברור לי שלא יוביל לשום מקום והיום אני נמצאת בקשר כמעט שנה עם בן אדם שאני מאוד אוהבת ומתכננת איתו בקרוב עתיד משותף מקווה בשבילך שתגיעי להחלטה הנכונה בהצלחה

 

[elena20]

קודם כל מה הקשר לחתונה? היא לא הזכירה

את זה אפילו.

 

[natalut]

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewms

היה המשך להודעה הראשית שלי...

 

[elena20]

לא שמת לב,תודה.