מתחשבנים

FortuneFaded

New member
מתחשבנים ../images/Emo184.gif

טוב הנושא הזה עלה פה מספר פעמים והייתי רוצה לראות אם התופעה באמת רחבת היקף או שזה רק אצלי ובצורה מצומצמת. לא יודע מה איתכם, אבל לי יש בעיה מאוד רצינית של אנליזה של כל תהליך פשוט שזז. הייתי בטוח שזה אצל כולם אבל כמו שזה נראה לא זה המצב. כלומר, אפשר להשוות את זה לשחקן שח מעולה לעומת מתחיל - שחקן השח המעולה יראה עשרות תרחישים אפשריים בזמן שהמתחיל ייראה רק שניים, שלושה. אני חושב שמבחינה חברתית (The real life) זה עדיף. כלומר, הרבה יותר נוח כשאתה לא חושב על אלפי אפשרויות לפני שאתה כותב משהו, או לחלופין לנתח דברים פשוטים, כמו מחוות שמקבלים או לא מקבלים (נניח נועה היום רק חיבקה אותי ולא נתנה לי נשיקה על הלחי - אוטומטית תרחישי אימה עולים, מתחיל ניתוח של כל הדברים שקרו היום, אתמול ולפני שבוע ואיך הגענו למצב העגום הזה). כמובן שהדוגמא מוגזמת, אבל מייצגת. אני יודע שלי היה הרבה יותר קשה בשלב שבו סתם מסתחבקים עם בנות ישר לעשות את זה בטיבעיות כי תמיד חשבתי שזה אומר משהו רציני. רק שניסיתי בעצמי ופתאום גיליתי שזה משהו שמתקבל נורמלי עשיתי את זה בלי הרבה מחשבה, למרות שעד היום כמעט תמיד אני חושב על זה מראש לפני שאני עושה את זה). אפשר לתת עוד אינסוף דוגמאות - נניח דוגמת ה"ICQ" - שבה חושבים על מה שנכתב ועל המשמעות שלו בצורה קטלנית - הרי מילים עוברות בלי עוויות פנים וכשאני רואה משהו או כותב משהו אני גם מנתח דברים בכלמיני משמעויות וגם חושב על המשמעות של הדברים שלי. זה מכניס אותי לקצת טירוף, למען האמת. לסיום, הקשתי על מקש הBackspace (ולא למטרת שגיאות כתיב) בערך 15 פעמים בהודעה הזאת בלבד. חומר למחשבה.
 

erezsh

New member
הבעיה שלך היא

שאתה מקצין. גם שחקן שח שמנתח כל מהלך במשחק לוקח דברים מסוימים כידועים מראש, כמו הפתיחה, או חלק מהסיומים. ובצורה קצת יותר ברורה - צריך לדעת להפריד בין דברים בעלי משמעות וכאלו ללא, ולנתח (או לא) כל אחד בהתאם.
 
../images/Emo45.gif

לכותב ההודעה - אולי אתה צריך לחשוב גם על מה אותם אנשים חושבים, ולא רק על מה קרה, ואז תוכל להשמיט כל מיני מחשבות מרחיקות לכת שחשבת עליהן.
 
לדעתי שחקן שח טוב רואה תמונה אחת

שמסנתזת את הידע שלו. לדעתי החשיבה המתפרשת בונה את עצמה ממרכז אסוציאטיבי ובשלב מסויים מקבלת מימד בפני עצמה המאפשר לה להיות כמו הולוגרמה אחידה. הדבר המאחד אותה הוא כאשר הידע החדש מתפרש כשפה בפני עצמה. אם כך, כיצד לקרוא את השפה של השח למשל? שאלה טובה
 
אולי תנסה מדיטציה טרנסצנדנטלית

אני לא חושב שצריך להפסיק לחשוב על מה שבא לך, אבל אפשר לאפשר לתת מודע לחלק את הדברים לקטגוריות שלו עצמו. הדרך לכך לדעתי היא המדיטציה הטרנסצנדנטלית. על ידי חזרה על מנטרה במחשבה והניסיון העדין לשוב אל המנטרה כל אימת שעולות מחשבות מושגת התעלות מעל זרמי המחשבות השונים וכך משתפר הזיכרון ועוד תיפקודים מנטליים. אינני מכחיש שגם ההתעלות הזו מעל זרמי המחשבות השונים היא מחשבה בפני עצמה (ובכך אני מתנגד לחסידים השוטים של הרוחניות ההודית שסבורים שהמתבונן הוא מעבר למחשבה) אבל היות והיא מכלילה מחשבות שונות שנאספו בפרק הזמן של המדיטציה היא יוצרת מארג אסוציאטיבי שמחזק את הקשרים בין הזיכרונות ואת התמרון המחשבתי. יש להם קורסים יקרים נורא אבל לדעתי כל מה שצריך זה לשבת בחדר שקט בגב זקוף, ישיבה מזרחית, עיניים עצומות, ולהגות את המנטרה אום (A+U+M) בין גבות העיניים בתוך משולש שווה צלעות המונח על קודקודו. נשמע משונה אבל זה עובד.
 

E s t e b a n

New member
לא רק אצלך

כולם מנתחים דברים. הנקודה היא כמה משמעות מייחסים לכל אפשרות. רוב האנשים ייחסו לכל האפשרויות הנידחות מספיק משמעות. זה אכן יותר נוח ככה -- התפקוד יותר יעיל. הנושא הזה נידון לעומק מאוד תחת הכיפה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית (ב-60 שנה האחרונות פחות או יותר ברצף עד היום). אין טעם לחזור על הכל כאן... אם אתה מרגיש שזו מגבלה שמעיקה לך, אני ממליץ להתעניין ברקע שמאחורי CBT של Beck או REBT של Ellis.
 

FortuneFaded

New member
לא בדיוק נכות

אני הקצנתי את מרבית העניינים בהודעה שלי, כדי שהקונספט יהיה מובן. זה קורה רק בסיטואציות מסוימות בזמנים מסוימים, וזה קורה מהר מאוד - כלומר, זה לא פוגע לי בספונטניות אלא רק פוגע באופציה שלי להגיב כאחד האדם במקום להגיב תגובה מסורסת - כלומר להגיב כשאני מראש חושב על ההשלכות. (שוב, לא תמיד, ואני מנסה לקחת סיכונים
). אני מוכן להודות שאין לי מושג על אילו מאמרים או תיאוריות אתה מדבר או לחלופין איפה בדיוק מוצאים אותן. חיפוש בגוגל? ודבר נוסף, שהיה יותר בילדות שלי אבל עדיין קיים היום - ניתוח של דברים אחרי שהם קרו, זה יוצא לי הרבה גם, אולי אפילו כהדחקה לאנליזה של דברים בזמן אמת.
 
תשמע גם אני מרבה לנתח דברים

מה שהאמת פוגע לי בספונטניות קשות, כי ברגע שיש איזשהוא מקרה שלא חשבתי עליו מראש, לא חשבתי על דרך פעולה, או תשובה מתוחכמת, אז אני סתם יוצא מפגר בסיטואציה. אבל צריך להתמודד עם זה, צריך להילחם בעצמך ולפעמים לתת לעצמך לזרום. אני מנסה להקשיב לעצה של עצמי אבל זה דורש מאמץ.
 

lernery

New member
מכיר את זה

גם אני בדיוק ככה, ולכן מאז שהבנתי שזה לא עוזר לי מבחינה חברתית, ואפילו לא מבחינה אינטלקטואלית, בהכרח, שאפתי להיפטר מזה, והצלחתי באופן יחסי. תכניס את עצמך למצבים שדורשים ספונטניות ותראה הרבה סרטי-בנות וכו' וכו'... מעבר לכך, ניתוח של המחוות של ידידה שלך, למשל, בצורה שכלית הוא חלש הרבה יותר מאשר ניתוח בצורה רגשית (ומהו ניתוח בצורה רגשית=אינטואיציה=אם לא מחשבה מהירה וזריזה של התת-מודע שלך כולל דו"חות סיכום שבאים בתור ה"תחושות בטן" שלך). בסופו של דבר כל מחווה יכולה להיות ביליטרלית ולכן ההכרעה היחידה היא הסטטיסטיקה. ומי עושה את הסטטיסטיקה? בינגו! החלקים הרגשיים במוח... לכן כדאי לך לפתח אמון ולאמן את תחושות הבטן שלך. תסמוך עליי, אני הייתי שם ואני מכיר את זה טוב מאוד, וכמו שאני היום ככה הרבה יותר טוב.
 

PIPER 4 ever

New member
גם אצלי זה ככה...

לפעמים קורה שאני מדברת עם מישהו ב-ICQ ואני מתחילה לחשוב באיזה מובן הוא הבין את הדברים שלי, מה הוא חושב עלי ברגע שהוא קרא את הדברים שלי ואיך אני עונה לו בצורה כזאת שאם הוא לא הבין נכון את הדברים שלי אז עכשיו הוא יבין. ובאמת... זה נורא! זה פוגע לי בספונטניות. אני ממש מרגישה רע עם זה... זה פשוט מעביר את כל הכיף של השיחה אם אני עסוקה בלנתח את מה שהוא חושב עלי... אותו דבר גם בפגישות עם אנשים. אני מתחילה לחשוב כמה מהלכים קדימה כדי שמה שאני אגיד לא יפגע בבנאדם השני, ולא יוציא אותי לא בסדר. ואני עסוקה בלנתח את זה שאם הוא דיבר איתי קודם, זאת אומרת שהוא רצה לדבר איתי... אבל אולי אח"כ אמרתי משהו לא במקום והוא כבר לא רצה לדבר איתי ואז אני יצאתי לא בסדר. וכמו הדוגמא שלך- נניח היום הוא רק חיבק אותי ולא נתן לי נשיקה על הלחי... ישר "מה אני עשיתי לא בסדר? אולי אתמול אמרתי ככה ועשיתי ככה..." וזה קורה לי גם במשחקים... שח אני לא משחקת... אבל במשחקים אחרים כן. זה פשוט מרגיז אותי. וגם כשאני כותבת נניח הודעות בפורומים, אני משנה לפחות 5 פעמים את הניסוח כדי לקחת בחשבון את ה"קשי הבנה" שלא יבינו נכון את ההודעות שלי... (גם את ההודעה הזאת... קראתי אותה לפחות 15 פעמים כדי שלא יצאו לי שגיאות הקלדה בפורום של "גאונים" כאלה... כי אם יצאו לי שגיאות הקלדה לא יתייחסו אלי ברצינות **מחשבות שלי** ואם לא יתייחסו אלי ברצנות לא יענו לי ואני ארגיש כאילו ההודעה לא במקום...)
 

FortuneFaded

New member
ככל האדם

דבר ראשון אני רוצה להדגיש שגם אם זה מוגדר כפורום של "גאונים" כהגדרתך, מדובר באנשים רגילים בסה"כ, עם רצונות ושאיפות ארציות ושטחיות לחלוטין.. די טמבלים לפעמים, ת'אמת
בכל מקרה, זה דבר מציק. מתגברים עליו לאט לאט ולא בהכל. צריכים להיות מודעים לכך שזאת בעיה ולהחליט "אני אזרום ואנתח רק אחר כך". סימני פיסוק זה דבר שמשגע אותי, כי אני משתמש בהם מלא וכל הזמן משנה איתם משפטים וכד', ואכן העולם משוגע אבל מה שנשאר לנו זה רק להנות ממנו, לא? בקיצור, תשתדלי (כמוני) להשאיר את הניתוחים לדברים "כבדים" באמת, וביום יום לשמור על קלילות כמה שאפשר. רק יותר נוח.
 
למעלה