מתוסכלת
עוד מעט מתקרב פורים, ויש מלא אירועים ומסיבות שאני מתה ללכת אליהם. אבל שוב, כרגיל, הבעיה היא החברות שלי. הן בחורות יבשות שלא אוהבות את כל הבילויים האלה, שכמעט כל בן אדם צעיר (וצעיר בנפשו) אוהב. אני ממש מתוסכלת כי באמת חבל לי לפספס את זה ופורים יש פעם בשנה וצריך לשמוח ולבלות. אמרתי לחברה שלי שיש מלא אירועים וברגע שהבינה שזה מסיבות היא אמרה לי: " אבל את יודעת שאני לא אוהבת דברים כאלה" . אז אמרתי לה, כן אבל זה פורים וצריך לשמוח זה פעם בשנה. כמובן זה לא עזר, ובמקום לצאת לאיזה מסיבה או אירוע, נלך לרושטילד לשבת באיזה פאב (לא שזה רע, זה גם משהו, אבל עדיין מבאס, כי זה כיף להיות עם אנשים בגילנו שכולם מתחפשים ורוקדים). ואז חשבתי לעוד מי אני יכולה להציע ללכת איתי למסיבה, אז שלחתי הודעה לאיזה בחורה שאמרנו שנהיה בקשר והיא אמרה שנדבר בשבוע הבא,שיש עוד זמן. אני ממש מקווה שאיתה כן יצא לי ללכת. אני לא רוצה להיתקע בבית בסופ"ש של פורים זה יהיה ממש עצוב ומבאס. התפללתי לאלוהים שיעזור לי להעביר את החג הזה בשלום ובשמחה.
כל הדברים האלה תמיד קורים לי בחגים, אז באמת אני מרגישה את הבדידות (למרות שאני לא בודדה, אבל חיי החברה שלי לא מספקים אותי). אם עכשיו זה בפורים, זה יכול לקרות גם בחגים הבאים, בפסח או ביום העצמאות. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה יותר. נמאס לי מהמצב הזה ואני לא יודעת איך אפשר לשנות אותו.
עוד מעט מתקרב פורים, ויש מלא אירועים ומסיבות שאני מתה ללכת אליהם. אבל שוב, כרגיל, הבעיה היא החברות שלי. הן בחורות יבשות שלא אוהבות את כל הבילויים האלה, שכמעט כל בן אדם צעיר (וצעיר בנפשו) אוהב. אני ממש מתוסכלת כי באמת חבל לי לפספס את זה ופורים יש פעם בשנה וצריך לשמוח ולבלות. אמרתי לחברה שלי שיש מלא אירועים וברגע שהבינה שזה מסיבות היא אמרה לי: " אבל את יודעת שאני לא אוהבת דברים כאלה" . אז אמרתי לה, כן אבל זה פורים וצריך לשמוח זה פעם בשנה. כמובן זה לא עזר, ובמקום לצאת לאיזה מסיבה או אירוע, נלך לרושטילד לשבת באיזה פאב (לא שזה רע, זה גם משהו, אבל עדיין מבאס, כי זה כיף להיות עם אנשים בגילנו שכולם מתחפשים ורוקדים). ואז חשבתי לעוד מי אני יכולה להציע ללכת איתי למסיבה, אז שלחתי הודעה לאיזה בחורה שאמרנו שנהיה בקשר והיא אמרה שנדבר בשבוע הבא,שיש עוד זמן. אני ממש מקווה שאיתה כן יצא לי ללכת. אני לא רוצה להיתקע בבית בסופ"ש של פורים זה יהיה ממש עצוב ומבאס. התפללתי לאלוהים שיעזור לי להעביר את החג הזה בשלום ובשמחה.
כל הדברים האלה תמיד קורים לי בחגים, אז באמת אני מרגישה את הבדידות (למרות שאני לא בודדה, אבל חיי החברה שלי לא מספקים אותי). אם עכשיו זה בפורים, זה יכול לקרות גם בחגים הבאים, בפסח או ביום העצמאות. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה יותר. נמאס לי מהמצב הזה ואני לא יודעת איך אפשר לשנות אותו.
נשואות אז בשבתות וחגים גם לא הכי נפגשים.
