זה די משעשע אותי האמת ../images/Emo6.gif
תמיד אמרו לי שהמקצוע "מתאים לי" כי: - אני רודפת צדק - תמיד, מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי עומדת על שלי. אני זוכרת את עצמי באיזושהי כיתה ביסודי לדוגמא הולכת ישר למנהלת (בלי בושה בכלל) להתלונן על איזו מורה שעשתה משהו בניגוד לנהלים. אפילו לא דיברתי על זה עם ההורים שלי לפני זה
קטע של ביטחון עצמי שכזה. - תמיד ידעתי להתווכח, עד הסוף. לא ידעתי מה זה לטעות, תמיד הייתי חייבת להיות צודקת (ואחרי כמה שנות ניסיון בזוגיות כזו ואחרת, למדתי לשנות את הנושא הזה, למדתי שזה לא בריא). - יכולת ביטוי עצמי טובה, לרוב (משום מה הרגשתי שזה קצת השתנה מאז שהגעתי לאוניברסיטה, ואיכשהו היכולת בכתיבה יותר טובה מאשר היכולת בע"פ. נו שוויין). אבל מה כל זה שווה, אם המקצוע עצמו לא באמת מתאים לי
תכל'ס, הדבר הראשון שבאמת צריך, זה עור של פיל. לא של פיל אפילו, של דינוזאור. אין לי, מה לעשות. אין לי גם כוונות לגדל אחד.