גם אני הגעתי מהראשי
קראתי את כל התגובות שלפניי.
נדהמתי לגלות שחלק מהאנשים כאן כל כך נגד המסע הזה.
במיוחד כאב לי לקרוא את ההודעות של 3תיתי. התייחסה לזה כמשהו שהפך לפסטיבל ושרק רוצים לסחוט מהמשתתפים בו דמעות וכסף.
אני בת 21, יכולתי לצאת למסע הזה לפני 4 שנים במסגרת ביה"ס ובחרתי שלא. לא קשור לשיקולים כלכליים, פשוט החלטתי שבשבילי זה לא הזמן המתאים לצאת.
אני חושבת שבכל מה שקשור למסע הזה אי אפשר להכליל "מיותר" או "נחוץ" לגבי כולם. כל אחד צריך לקחת לו את הזמן עם עצמו ולחשוב האם עבורו המסע הזה מתאים, ובאיזו תקופה של החיים.
לגבי כל הטענות של "למה לא לצאת עם המשפחה או לבד" - אני יודעת שאם אחליט מתישהו לצאת למסע הזה, זה יהיה עם בני גילי. אני חושבת שילדים בני 17 יכולים לשתף אחד את השני בתחושות שלהם במסע הזה ולהזדהות אחד עם השני, לחזק אחד את השני, באופן שונה מאשר משפחה, ושלא נדבר על זה שאיך אפשר בכלל לצאת למסע כזה לבד?
נערים באותו גיל פשוט מבינים אחד את השני, גם המחשבות על הדברים הכי קטנים, על איך התנהלו החיים בתקופת השואה..לא יודעת, נראה לי שעדיף לצאת עם חברים מאשר עם בני משפחה.
אגב, חברים שלי סיפרו לי שדווקא בסוף כל יום נתנו להם קצת להתפרק ועשו להם ערבים נחמדים, כדי לשמור על שפיות. לדעתי זה מבורך וממש לא הופך את המסע לבדיחה.
אגב, חלק כתבו פה שהמסע פשוט בדיחה כי "בוכים ותוך כדי שולחים הודעה אחד לשני על איך מבריחים את האלכוהול"...
אז אם זה באמת קורה צר לי מאוד. האם את חושבת שבתך תהיה מאלו שיעשו דברים כאלה? האם בשבילה זה בדיחה? אם כן אז לא נראה לי שהיא הייתה כל כך מתעקשת לצאת אליו.
אגב, המסע הזה לא אמור לשנות אנשים, זאתת לא המטרה שלו. הוא אמור ללמד את מי שעובר אותו את ההיסטוריה בצורה מוחשית יותר, בצורה נרחבת יותר. יש לי ידיד שחזר מהמסע ואמר שהיה משמעותי מאוד אבל לא שינה אותו. לעומת זאת, יש לי חברה שחזרה והיא אדם אחר, המסע הזה ליווה אותה הרבה אחרי שהוא נגמר.
אמא שלי יוצאת למסע בעוד 3 חודשים וכבר עכשיו מתחילה להתעניין בנושא השואה יותר ולחקור.
כל אחד לוקח את המסע הזה בצורה שונה, ואין לי ספק שהוא לא הכרחי, אבל חשוב.
כמו שכתבתי בהתחלה, כל עוד מבחינה כלכלית יש אפשרות, תני לבתך להחליט בעצמה וגם אם את לא מסכימה איתה, תתמכי בה כי היא תצטרך את התמיכה מהמשפחה.
בהצלחה!