להפך בעיני- הקונצנזוס וחוסר היכולת לשחוט את
הפרה הקדושה הוא מה שמצריך דיון.
הרי כל דבר שיש בו את המילים "שואה" מקבל מימדים של חוסר יכולת להתייחס לנושא באופן שאינו רגשי.
ואם אני רוצה להמשיך את קו ההשוואה שלך-
האם ראית צעירים אחרי צבא מקדישים את השנה כדי לאסוף כסף ולסוע לפולין?
העובדה היא שזה לא קיים.
החוויה ה"בלתי חוזרת" היא רק כי זה טיול עם החבר'ה בתיכון.
אין לזה שום משמעות מעבר (בעיני), וכל הקטרזיס שנוצר ותחושת ה"חוויה המדהימה" נובע מדברים אחרים.
אני חושבת שכדי לדעת על השואה ולקבל תחושה על חשיבות הזיכרון מספיק בהחלט ללמוד את הנושא ולשמוע ניצולים בארץ.
באופן עקרוני, לא מקובלת עלי נסיעה כזו במסגרת בית ספר.
ולגבי "שיבושם להם"- זה ביטוי מאוד מזלזל, לא ברור לי איך את לא מכירה את המשמעות שלו.
הפרה הקדושה הוא מה שמצריך דיון.
הרי כל דבר שיש בו את המילים "שואה" מקבל מימדים של חוסר יכולת להתייחס לנושא באופן שאינו רגשי.
ואם אני רוצה להמשיך את קו ההשוואה שלך-
האם ראית צעירים אחרי צבא מקדישים את השנה כדי לאסוף כסף ולסוע לפולין?
העובדה היא שזה לא קיים.
החוויה ה"בלתי חוזרת" היא רק כי זה טיול עם החבר'ה בתיכון.
אין לזה שום משמעות מעבר (בעיני), וכל הקטרזיס שנוצר ותחושת ה"חוויה המדהימה" נובע מדברים אחרים.
אני חושבת שכדי לדעת על השואה ולקבל תחושה על חשיבות הזיכרון מספיק בהחלט ללמוד את הנושא ולשמוע ניצולים בארץ.
באופן עקרוני, לא מקובלת עלי נסיעה כזו במסגרת בית ספר.
ולגבי "שיבושם להם"- זה ביטוי מאוד מזלזל, לא ברור לי איך את לא מכירה את המשמעות שלו.
