אניה? חרטה? הא? ../images/Emo58.gif כולל 6
את מוכנה להזכיר לי? נדמה לי שפספסתי את זה לחלוטין... אני לא זוכרת שום חרטה. נהפוכו, כשהיא היתה פגועה מזנדר, היא קיבלה את ההצעה של ד´הופרן לשוב לעסקי הנקמות... אז נכון שהיא היתה נחמדה אליהם בסופו של דבר (רק בגלל ווילו, כמו שהיא הסבירה) אבל חלאס - על מי אנחנו עובדים פה? אם זנדר מצא בלבו מקום לסלוח לאניה (או שאולי המקום הזה לא היה בלב שלו? אני לא רוצה להיות רעה, אבל הקשר שלהם לא התחיל מאהבה, אלא יותר מחיבה גופנית, וזה היה כך רוב עונה 4. רק אח"כ זה קיבל יותר עומק) הוא יכול היה לסלוח גם לאנג´ל. אבל מה? אנג´ל הוא זה שזכה בבאפי כל זמן שזנדר היה מאוהב בה, והוא לעולם לא ישכח לו את זה. הוא תמיד ישמח להזכיר את התקופה של אנג´לוס (שכידוע, לא היתה אשמתו של אנג´ל) אבל את העובדה שהוא עזר לחבורה והציל אותם לא פעם ממוות, בפרט אותו עצמו (בפרק של "הנערה הבלתי נראית" אנג´ל הציל לו את החיים, אם הוא שכח) הוא משום מה מעולם לא טרח לציין או לזקוף לזכותו. הכל אצל זנדר חד צדדי כשזה נוגע לאנג´ל, וזו סתם קנאה ושנאה וקטנוניות מכוערת. אלה לא תכונות יפות, והגיע הזמן שזנדר ידע להבליג עליהן ועל הקנאה הישנה שלו בבאפי. אבל לא, הוא פשוט לא יכול. אז אני מחבבת את הדמות שלו, אבל יש לו בהחלט כמה "כתמים כהים" שלא מחמיאים לו. ותסלחי לי להביע אהבה באמצעות קנאה זה לא משהו שאני מקבלת. אפשר לקנא בשקט, וזה הגיוני ומקובל, אבל אצל זנדר זו ממש קנאה אקטיבית שמשתלטת עליו בכל פעם, לא משהו שהוא שולט בה כבר (או שלא ממש אכפת לו) וזה כבר פתאטי ומביך, בטח שלא מחמיא לו, ובוודאי שזה כבר מעבר לקנאה בריאה והגיונית. אז הוא אולי הציג עמדה שהיתה חייבת להיות מוצגת, בסדר. אמרתי שלא? ברור לי שהוא היה לחוץ באותו רגע. אבל מה לעשות שבסיטואציה שנוצרה, אנג´ל בפירוש היה ה-good guy? הסימפטיה והאמפטיה שלי הולכת אליו, זה הכל. לא חיבבתי את זנדר באותו רגע, זה כל מה שיש לי להגיד (ושום תירוץ לזכותו לא ישנה את זה. אלה הרגשות שלי, ואותי הוא עצבן באותה סצינה).
את מוכנה להזכיר לי? נדמה לי שפספסתי את זה לחלוטין... אני לא זוכרת שום חרטה. נהפוכו, כשהיא היתה פגועה מזנדר, היא קיבלה את ההצעה של ד´הופרן לשוב לעסקי הנקמות... אז נכון שהיא היתה נחמדה אליהם בסופו של דבר (רק בגלל ווילו, כמו שהיא הסבירה) אבל חלאס - על מי אנחנו עובדים פה? אם זנדר מצא בלבו מקום לסלוח לאניה (או שאולי המקום הזה לא היה בלב שלו? אני לא רוצה להיות רעה, אבל הקשר שלהם לא התחיל מאהבה, אלא יותר מחיבה גופנית, וזה היה כך רוב עונה 4. רק אח"כ זה קיבל יותר עומק) הוא יכול היה לסלוח גם לאנג´ל. אבל מה? אנג´ל הוא זה שזכה בבאפי כל זמן שזנדר היה מאוהב בה, והוא לעולם לא ישכח לו את זה. הוא תמיד ישמח להזכיר את התקופה של אנג´לוס (שכידוע, לא היתה אשמתו של אנג´ל) אבל את העובדה שהוא עזר לחבורה והציל אותם לא פעם ממוות, בפרט אותו עצמו (בפרק של "הנערה הבלתי נראית" אנג´ל הציל לו את החיים, אם הוא שכח) הוא משום מה מעולם לא טרח לציין או לזקוף לזכותו. הכל אצל זנדר חד צדדי כשזה נוגע לאנג´ל, וזו סתם קנאה ושנאה וקטנוניות מכוערת. אלה לא תכונות יפות, והגיע הזמן שזנדר ידע להבליג עליהן ועל הקנאה הישנה שלו בבאפי. אבל לא, הוא פשוט לא יכול. אז אני מחבבת את הדמות שלו, אבל יש לו בהחלט כמה "כתמים כהים" שלא מחמיאים לו. ותסלחי לי להביע אהבה באמצעות קנאה זה לא משהו שאני מקבלת. אפשר לקנא בשקט, וזה הגיוני ומקובל, אבל אצל זנדר זו ממש קנאה אקטיבית שמשתלטת עליו בכל פעם, לא משהו שהוא שולט בה כבר (או שלא ממש אכפת לו) וזה כבר פתאטי ומביך, בטח שלא מחמיא לו, ובוודאי שזה כבר מעבר לקנאה בריאה והגיונית. אז הוא אולי הציג עמדה שהיתה חייבת להיות מוצגת, בסדר. אמרתי שלא? ברור לי שהוא היה לחוץ באותו רגע. אבל מה לעשות שבסיטואציה שנוצרה, אנג´ל בפירוש היה ה-good guy? הסימפטיה והאמפטיה שלי הולכת אליו, זה הכל. לא חיבבתי את זנדר באותו רגע, זה כל מה שיש לי להגיד (ושום תירוץ לזכותו לא ישנה את זה. אלה הרגשות שלי, ואותי הוא עצבן באותה סצינה).