ובכן חברי היקרים...
בידי קארין יש כעת גרזן, הוא דחף את האנשים שחסמו את דרכו אחורה וניגש לכיוון הדלת בהחלטיות מניף את הגרזן ומטיח אותו בחוזקה בבורג של הדלת. בגלל עוצמת המכה גופו של קארין מזדעזע מעט אך "למרבה הפלא" החלק שבו הבורג נמצא בדלת נופל לריצפה בקול חבטה והדלת נפתחת קמעה ברעש חריקה חלוש. קייל, האחרון בטור מפנה את גבו ומכין את עצמו לגרוע מכל, אין בקירבתו לפיד אך האור החלש שמפיץ הלפיד מלפניו עוד לא מאיר את הדמות שמתקרבת אליו אלא רק את עיניה האדומות והבורקות במרחק... כל צעד יותר חזק ושורט את הריצפה בקול מצמרר, השיקשוק של שיריו נשמע מהכיוון ונשימות כבדות, לחות ומסריחות מגיעות מהכיוון, הצעדים נמשכים ונשמעים יותר ויותר קרובים עד שהדמות מופיעה במלוא הדרה מול קייל. (למי שראה את הסרט מלך העקרבים, אז הדמות שהיא כמו הצבא שלו, למי שלא) הדמות בגובה של כ2 מטר, אך משום מה היא נכנסת במסדרון בצורה נוחה למדי ואף לא צריכה להתכופף, עורה או יותר נכון פרוותה שחורה מבריה ולגופה עטוי איזור חלציים, שנראה כמו שמלה מזהב שבנוי בצורת שיריון טבעות. הרגליים של הדמות נראים כמו רגלי אדם אך הכפת רגליים ניראות כמו רגלי חייה בלי טפרים גדולים, הידיים הן בדימיון מושלם לאילה של בן אדם ומה שבולט וממנו קייל אינו מסוגל להסיט את עינייו הוא ראש הכלב הגדול בעל העיניים האדומות, העצומות והחודרניות שמביטות לתוך עיניו במבט שאותו הוא לא מסוגל לפרש. הדמות נעמדת שם ואתם שומעים כי הצעדים נפסקו, אתם לא בטוחים שיש רק יצור אחד אבל ברגע שהוא נעצר גם הצעדים נעצרו.