טורונטו - אינדיאנה: בחצי עין לפילי - קליבלנד ששוחק במקביל
שודר בערוץ ספורט 5 LIVE .
מפגש רביעי ואחרון העונה בין הקבוצות, אלא אם זה רק פריוויו לסדרת חצי הגמר האזורי. כל השלושה הקודמים נגמרו בלא יותר מ-7 הפרש, עם יתרון 1-2 לטורונטו [1 -
כאן; 2 -
כאן; 3 -
כאן]; אינדיאנה ידעה שרק ניצחון ישמור על סיכוי אמיתי ליתרון ביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף; אינדיאנה הגיעה עם רצף של 8 הפסדים בטורונטו [ניצחון אחרון - ב-2013];
ברבע הראשון, העייפות בערב השני של בק-טו-בק, בעיר אחרת, במשחק 80 של העונה, הורגשה כבר מהפתיחה. אינדיאנה קלעה רק 4 נק' בכמעט 9 דקות! 4 נק' ! טורונטו עשתה ריצת 0-11 - ריצה שהיתה צריכה להיות הרבה יותר - ועלתה ליתרון 14. הרפטורס היו מהירים צעד אחד לכל כדור, ואינדיאנה החטיאה זריקות טובות, של אחוזים גבוהים. זה לא היה אנושי לדרוש מהשחקנים להגיע בטיסה לטורונטו ביום המשחק, לאבד שעת שינה במטוס, ולהגיע מוכנים למשחק נגד הקבוצה הטובה בקונפרנס. לא שאני "בוכה" על זה. כאוהד, לא כעסתי על היכולת, ידעתי לצפות לה. עם זאת, אינדיאנה שיחקה טוב את הדקה האחרונה של הרבע ועצרה את הבריחה. 14-26 לטורונטו. 5 מ-23 לאינדיאנה מהשדה מול 46% של טורונטו, שניצחה 2-16 בנק' בצבע [אינדיאנה בצבע - 1 מ-10! ברוטאלי!].
ברבע השני, אינדיאנה פתחה 3 מ-11 הזריקות הראשונות מהשדה, לא הצליחה לסיים מתפרצות קלות, איבדה כדורים. גם טורונטו, לא ביכולת שיא, בכלל לא, החמיצה הזדמנויות חוזרות להגדיל את היתרון עד כדי בריחה. אמצע הרבע, שלשה של לנס סטיבנסון
הורידה ל-5 הפרש בלבד והחזירה את אינדיאנה למשחק תוך ריצה שנעצרה ב-0-10 ופיגור 4, לאחר שלשה של סרג' איבאקה בהתקפה שכמעט נגמרה באיבוד של לאורי ואיכשהו הסתיימה בשלשה - וזה לכם המשחק עד עכשיו. אולדיפו חזר מהמנוחה [הארוכה במיוחד] שלו 4 דקות לסיום המחצית, אחרי פסק-זמן שנכפה על מקמילן לאחר פוזישנים חלשים שלנו שהגדילו את ההפרש ל-9. גם בוגדנוביץ' חזר. עד לסיום המחצית, אינדיאנה שמרה טוב בהגנה, ייצרה איבודי כדור ורצה קדימה, אבל בוגדנוביץ' החטיא 3 זריקות פנויות לגמרי [וכעס על עצמו], וזה הרס לנו. 33-45 לטורונטו במחצית. רק 12 הפרש, למרות מחצית חלשה של אינדיאנה, שקלעה ב-25% מהשדה. 25%! מזמן לא ראיתי דבר כזה. איבאקה היה הבולט עם 13 נק' [3 שלשות].
ברבע השלישי, הכדורסל לא היה טוב ברוב דקות הרבע. האנרגיות היו נמוכות בשתי הקבוצות. 4 דקות לסיום, שלשה של איבאקה נתנה יתרון שיא - 20 הפרש. 49-72 לטורונטו. איבאקה שיחק את כל הרבע וקלע 12 ב-5 מ-5 מהשדה [2 שלשות]. דמאר דרוזן קלע רק 4 [1 מ-7 מהשדה], אבל מסר 6 אס', וגם הוא שיחק את כל הרבע.
ברבע הרביעי, 6:22 לסיום, טי ג'יי ליף נכנס בפיגור 19. פוזישן התקפה - טי ג'יי מסר בין שניים יפה במהלך שהסתיים מתחת לסל בידיים של אל ג'פרסון, אבל 'ביג אל' נעצר בעבירה, ללא סל. פוזישן התקפה - טי ג'יי קיבל על ההיי פוסט, הלך אגרסיבי על לוקאס נוגיירה, אבל החטיא את הזריקה. זריקה די קשה, של אחוזים נמוכים, על שומר גבוה וחזק. פוזישן התקפה - טי ג'יי קיבל על הקשת, חדר וסיים את המהלך בדאנק טו-הנד עוצמתי! פוזישן התקפה - טי ג'יי קיבל על הבייסליין, חדר, הטעה יפה עם היורו-סטפ, לא הצליח לסיים את המהלך בסל, אך קיבל את העבירה וקלע מהקו 1 מ-2. פוזישן התקפה - גלן רובינסון השלישי החטיא זריקה טובה מבחוץ, טי ג'יי הגיע לריב' התקפה, אבל החטיא את הטיפ.
73-92 לטורונטו בסיום. מדובר בשיא עונתי שלילי חדש של אינדיאנה בנק' [הקודם - 83], ומנגד שיא עונתי של טורונטו בנק' הגנה. אינדיאנה [29.9%] קלעה מתחת ל-30% מהשדה בפעם החמישית מאז 1985, ולראשונה מאז 2011. במשחק שבו הפייסרס לא הובילו כל הערב, הרפטורס לא יוצאים בזול מהמשחק הזה. לא היה משחק טוב, לא כדורסל טוב בשני הצדדים. טורונטו איבדה 23 כדורים [שיא עונתי שלילי] ולא נתנה לקהל הביתי יותר מדי מה להריע לו. עם הניצחון טורונטו מבטיחה את המקום הראשון בקונפרנס בפעם הראשונה בתולדותיה, וקובעת שיא חדש בניצחונות [57] וניצחונות בית [33].
וכעת התייחסות קצרה למשחק המקביל, בין פילדלפיה לקליבלנד, שהסתיים דקות לפני המשחק שלנו וצפיתי גם בו. מה שלברון עשה, זו היתה הצגה. הצגת יחיד, הצגת מופת. בשלב מסוים בתחילת הרבע הרביעי, היו לו 28 נק' במחצית השניה [כולל 8 ברצף, כולל שתי שלשות!], שזה היה רק 5 פחות ממה שכל פילדלפיה עשתה במחצית השניה עד לאותה נקודה. מטורף! החזיר את הקבוצה שלו מפיגור 30 לפיגור 2. בשניות האחרונות גם פיגור 1. אני לא יכול "להאשים" את לברון על ההחטאה בסיום, כי אם לא הוא, הקבוצה שלו לא נמצאת בכלל במשחק. זה כמו להאשים את לארי נאנס שהחטיא את הטיפ. לברון אצלי חזק במירוץ ל-MVP, מאוד מצטער לומר לכם את זה.
השחקן המצטיין: סרג' איבאקה. של 25 נק' [13-10 מהשדה, 7-5 משלוש] ו-8 ריב' [1 בהתקפה] ב-27 דקות. קלע את כל 25 הנק' ב-24 הדקות הראשונות שלו על הפרקט. 25 זה שיא עונתי, ו-5 שלשות משווה שיא קריירה. טורונטו עלתה למאזן 0-8 במשחקים שבהם איבאקה קולע 20 או יותר;
דמאר דרוזן סיים עם 12 נק' ב-5 מ-17 מהשדה, ו-8 אס' [3 איבודי כדור] ב-28 דקות; קייל לאורי עם 9 נק' [3 שלשות], גם באחוזים נמוכים, ו-9 אס' [6 איבודי כדור] ב-28 דקות; יונאס ואלנצ'ונאס עם 8 נק' ו-12 ריב' [2 בהתקפה] ב-22 דקות; יאקוב פלטל תרם 10 נק' [כולן ב-10 דקות במחצית הראשונה, כך שלא דקות גארבג' בכלל] ב-18 דקות מהספסל;
באינדיאנה, רק שני שחקנים קלעו בדאבל פיגרס, שניהם מהספסל: גלן רובינסון השלישי עם 12 נק' [3 שלשות] ב-20 דקות - 8 מה-12 הגיעו בדקות הגארבג' של הרבע האחרון; וטרבור בוקר, שעשה את רוב הנזק דוקא במחצית הראשונה והיה הקלע המוביל של אינדיאנה במחצית - סיים עם 11 נק' ב-21 דקות; ויקטור אולדיפו סיים עם 5 נק' בלבד [2 מ-9 מהשדה] ב-21 דקות, אבל רשם 3 חט' שדחפו את רצף החטיפות שלו למשחק 63 ברציפות אשר משווה אותו לרצף החמישי בהיסטוריה [גרי פייטון]. יש לו הזדמנות לסיים את העונה עם הרצף הרביעי הארוך ביותר; מבלי לפרט את התפוקה החלשה של שאר שחקני החמישייה שלנו בערב האומלל הזה, אגיד באופן כללי שהחמישייה תרמה בסה"כ 18 נק' ב-8 מ-36 מהשדה, ואף אחד מחבריה לא תרם יותר מ-5 נק';
ליין ליף: 3 נק' [3-1 מהשדה, 2-1 מהקו] ו-1 ריב' [1 בהתקפה] ב-7 דקות משחק [0 במדד הפלוס / מינוס];
** Chris Smoove
מתקצר.
המשחק הבא -- טוף, אז השלמנו עם העובדה שאינדיאנה לא תסיים במקום השלישי, למרות שהסיכוי עוד קיים. המחשבות הן על מקום רביעי - יתרון ביתיות, לפחות זה - אבל ההפסד של קליבלנד לא נותן לנו הרבה, זה פחות או יותר אותו מרחק מפילדלפיה. זה אומר שצריכים שקליבלנד תפסיד את שני המשחקים שלה בניו-יורק נגד הניקס [# נוט הפנינג] בעוד שאינדיאנה תנצח את שני המשחקים האחרונים של העונה, שניהם נגד שארלוט. הראשון, בחוץ [א'], אינדיאנה תחפש לסיים את העונה עם מאזן חיובי במשחקי חוץ לראשונה מזה 4 שנים. בהנחה שאינדיאנה תסיים במקום החמישי, זהות היריבה בסיבוב הראשון לא תיקבע ככל הנראה עד היום האחרון, ואני מקווה שזו תהיה קליבלנד. שור אינאף, זו לא אותה קבוצה שפגשנו בתחילת העונה, הם הרבה יותר טובים ומגובשים. אבל אני חושב שיש לנו מה למכור, ואני חושב שזה יהיה דבר הרבה יותר מעניין לנו כאוהדים, אם נצליח להדיח את לברון מהפלייאוף, ולזה אני מייחל. זה גם יהיה מפגש נגד אחת מקבוצותיי לשעבר, זו נוספת שזרקה אותי בבושת פנים.