שאלה קשה
אין שום דבר בטוח בחיים חוץ מהמוות שבסופן, ובטחון אינו הבעיה היחידה שיש לאנשים, ישנם עוד נושאים חשובים בחיים, כמו בריאות, כלכלה, מצב חברתי, הזדמנויות בחיים, עניין, וכו'. למות אפשר לא רק בפיגוע, אפשר למות גם בתאונת דרכים, או ממחלה, או בתאונת עבודה, או בכל דרך אחרת, ולא משנה היכן נמצאים, מבחינה בטחונית אפשר רק לדעת מה כבר קרה ולא מה עוד לא קרה (או מה יקרה). לוותר אין פירושו בהכרח לברוח, בדרך כלל לוותר פירושו פשוט להיכנע ולא לעשות כלום, אפשר להתמודד עם המצב מכאן וגם מעבר למקום אחר הוא סוג של התמודדות, הכל תלוי באדם עצמו, יש אנשים שאין מקום שיותר מתאים להם מישראל ויש אנשים שיעדיפו לחיות במקום אחר, כל אחד וסיבותיו, הסיבה הבטחונית לגיטימית בדיוק כמו כל סיבה אחרת. לעזוב אין פירושו בהכרח לברוח, אי אפשר לקרוא לעזיבה משיקולים רציונאליים בריחה, בריחה הינה אקט אינסטינקטיבי ועפ"ר בלתי רציונלי אלא אמוציונאלי, ולכן איני חושב שהעוזבים בהכרח בורחים, חלקם כן, אך רובם לדעתי לא. גם איני בטוח שלהשאר פה פירושו בהכרח לסכן את החיים, יש מדינות בעולם אשר יותר מסוכן לחיות בהן מבישראל ויש איזורים בישראל אשר אינם מסוכנים כלל, חוץ מזה אף אחד לא מבטיח למי שעוזב שאין סכנה שיפצע או יהרג בפיגוע במקום אחר או ימות שם מאחת הסיבות האחרות האפשריות. יש שיאמרו שזו פחדנות לעזוב או או שזהו אומץ להישאר, אך אני סבור שבאף אחת מהאפשרויות אין אומץ או פחדנות, אלא רק עניין של בחירה משיקולים מסויימים, איש איש ושיקוליו. לפני ששופטים אנשים שעוזבים בגלל הפיגועים כדאי לזכור ששני דורות לפנינו אנשים ניצלו ממוות בזכות העובדה שהצליחו לברוח מהארצות עליהן השתלטו הנאצים ורוב האנשים שלא לקחו אפשרות זאת בחשבון נספו, אז יהיו מביניכם מי שיגידו שאז הם ברחו ממדינה שלא היתה שלהם והיום אנשים בורחים מהמדינה שלהם, אבל זה לא נכון, כי כל מדינה בה אדם הוא אזרח היא המדינה שלו, וכאשר אדם נמצא בסכנת מוות והמדינה שלו לא מסוגלת להגן על חייו אי אפשר להאשים אותו אם הוא בוחר לעזוב, אחרי הכל לא לחינם אנו משרתים בצבא ומשלמים מיסים אלא ממלאים את חובותינו למדינה כדי שהיא תדאג לנו בעת הצורך, כי יש שני צדדים לכל מטבע. אין בכוחנו לפתור את הבעיות הבטחוניות של המדינה והמצב הבטחוני אינו תלוי במה שנעשה או לא נעשה, לפוליטיקאים ולצבא יש השפעה מסויימת על המצב הבטחוני אך השפעה זו אינה מלאה, וגם לא קיימת הגנה אבסולוטית מפני איום כלשהו. אני יכול להבין אנשים שחוזרים לארצות מוצאם, תהא הסיבה אשר תהא, אך לא נראה לי שהסיבה הבטחונית היא העיקרית ובטח לא היחידה, יש אנשים שלא הסתגלו, או שלא טוב להם כאן מסיבות שונות והעדיפו לחזור למקום שמוכר להם יותר ויכולת התמודדותם בו גבוהה יותר, וכפי שיש אנשים שחוזרים לארצות מוצאם יש אנשים שמהגרים למדינה חדשה אשר מעולם לא חיו בה ויש את הרוב אשר בוחרים להישאר, בעיקר מהסיבה שקל יותר להתמודד עם מצב במקום מוכר מאשר במקום זר, ומעבר למקום אחר לא בהכרח פותר בעיות, וגם במידה שכן, לפעמים עלולות לצוץ בעיות אחרות ובלתי צפויות במקום אלו שנפתרו. אני לא ממש מסכים עם הטענה ש"מסוכן לחיות פה", כי למעשה בכל מקום מסוכן לחיות במידה כלשהי, אין מקום בטוח לחלוטין, וגם סכנה כמו כל דבר היא יחסית, אפשר לומר שהסיכוי למות מפיגוע בישראל גבוה יחסית לשאר המדינות בעולם, אך באותה מידה הסיכוי למות מסרטן העור גבוה באוסטרליה בהשוואה לשאר המדינות בעולם והסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בארה"ב בהשוואה לשאר המדינות בעולם (ואם תכנסו לפורום תאונות דרכים ותדפדפו בארכיון תגלו שכמות ההרוגים מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסיה בארה"ב גבוהה מזו שבישראל). אני לא יכול לומר האם שווה או לא שווה להישאר או לעזוב, ולדעתי כל אחד צריך לדעת מה טוב בשבילו ולבחור את הדרך הנכונה ביותר עבורו, כי אין דרך אחת שמתאימה לכולם, אנחנו אנשים שונים עם שאיפות שונות וערכים שונים וכל אחד צריך למצוא את המקום המתאים ביותר עבורו, אם זה בישראל ואם זה במקום אחר, העיקר שנהיה מאושרים.