למען האמת..
אני בכוונה לא רציתי להכנס לזה... אבל.. למעשה, התאוריה שלי פשוטה מאוד. אני יהודיה וזה לא משנה עכשיו שכל המשפחה שלי מכל הצדדים ומכל הכיוונים כולם יהודים. וזה לא משנה איפה נולדתי וזה גם לא משנה איפה הכי טוב בעולם או הכי שקט זה לא העניין פה... אני ציונית, זה משהו שנדבק בי עוד מהיותי ילדה קטנה, כיתה ג' למען האמת, כשצפיתי בשידורים החוזרים של רצח רבין שוב ושוב... לא הבנתי הרבה אז וגם עכשיו אני לא מאמינה שאני יודעת מספיק ובעיקר בגלל זה אני רוצה ללמוד ואת זה אני אעשה הכי טוב כשאני פה, קרוב למציאות. אני לא מאשימה ושופטת אף אחד שכל אחד יהיה מאושר איפה שהוא באמת ירגיש רצוי ונאהב והכי חשוב לא יתחרט אף לו לרגע אחד שהוא שם, מגדל את ילדיו חי את חייו- שיחייך כל יום מחדש בבוקר- זאת האמונה שלי ואת כל זה אני מאמינה שאני אגשים פה. איפה זה פה?? ארץ ציון, ישראל,מדינת היהודים, המקום שכל כך הרבה אנשים נלחמו בשבילו. כל ספר של ספורת עברית שאני קוראת (וזה יוצא הרבה בזמן האחרון) רק מגדיל את הזיקה שלי למקום הזה, כל עבודת שורשים שעשיתי בכיתה ז' וכל סיור של"ח בבצפר ואפילו מאמרים קטנים שאני נתקלת בהם באינטרנט.. אז נכון שלכולם אותה מטרה, ונכון שמגיל קטן עושים לנו שטיפת מוח בקשר לצבא ובקשר למדינה הזאת, ובקש למה שנכון ומה לא נכון אבל בסופו של דבר כל אחד לוקח לעצמו את מה שהוא הכי מתחבר אליו. לא מטיפה לאף אחד, לא מתפקידי... שום מצב כלכלי, מדיני, וכל שאר המצבים האפשריים לא יגרמו לי לנטוש ת המולדת שלי. נקודה. אני אחיה פה, הילדים שלי יגדלו פה.. כי למרות הקשיים והפחד להביא ילד למקום כזה, זה מחשל ומבגר כמו שום מקום אחר בעולם. פטריוטית? אני? אולי.. אבל יותר חשוב מזה.. אני מאמינה בציונות...! שיהיו לכם חיים יפים.. לא משנה איפה תחליטו לבלות אותם...