משו למחשבה...
יצאה היום כתבה מעניינת בעיתון העיר במסגרת הביקורות על המוזיקה... כעיקרון זו ביקורת על האלבומים החדשים של דיג´יי ואדים ובום ביפ - שנראה שזה מאוד מעניין... הכתבה מציגה את המוזיקה שאלה עושים כצד האלטרנטיבי של ההיפהופ המיינסטרימי של טימבאלאנד והנפטונז ומציינת כי תרבות ההיפהופ האלטרנטיבי הזאת נכשלה מכיוון שהמיינסטרים היפהופ מספק את ההתפתחויות המוזיקליות הכי מעניינות... שימו לב לפסקה הזאת : "צריך אולי לחדד את הנקודה הזאת. ההיפהופ של השנים האחרונות זוכה להצלחה מסחרית אדירה, מה שיצר מיד צורך בתרבות היפהופ אלטרנטיבית. לייבלים כמו רוקוס ודף ג´וקס צמחו מתוך רצון להחזיר את ההיפ הופ למקורות הרעיוניים שלו, ולהתרחק מכל הבלינג בלינג המסנוור הזה של ההיפ הופ המיינסטרימי. אבל ההיפ הופ האלטרנטיבי הזה נכשל, בין היתר משום שזה של הזרם המרכזי עדיין ניפק את ההתפתחויות המוזיקליות המרתקות ביותר, וטימבאלאנד והנפטונז הם רק שתי דוגמאות בולטות שסוגרות את הדיון הזה" ואני שואל, האם ההיפ הופ הזה של טימבה והנפטונז הוא באמת כזה מתוחכם ומפותח מוזיקלית?? לדעתי ממש ממש לא, אני לא יודע מה איתכם אבל אני דיי מתבאס לשמוע כל פעם אותה הפקה ממוחזרת של הנפטונז... שנראה שהיא מעניינת בהתחלה, אבל אני לא מוצא בהפקות האלה שום עניין מוזיקלי ושום גאונות מוזיקלית... מה דעתכם על הנושא הזה??? האם באמת כל התרבות הזאת של ההיפ הופ האלטרנטיבי מיותרת מכיוון שהמיינסטרים מספק את הסחורה??? לצערי לא הצלחתי להעלות את הכתבה, אבל חפשו אותה בעמודים האחרונים של עיתון "העיר" האחרון... יואב
יצאה היום כתבה מעניינת בעיתון העיר במסגרת הביקורות על המוזיקה... כעיקרון זו ביקורת על האלבומים החדשים של דיג´יי ואדים ובום ביפ - שנראה שזה מאוד מעניין... הכתבה מציגה את המוזיקה שאלה עושים כצד האלטרנטיבי של ההיפהופ המיינסטרימי של טימבאלאנד והנפטונז ומציינת כי תרבות ההיפהופ האלטרנטיבי הזאת נכשלה מכיוון שהמיינסטרים היפהופ מספק את ההתפתחויות המוזיקליות הכי מעניינות... שימו לב לפסקה הזאת : "צריך אולי לחדד את הנקודה הזאת. ההיפהופ של השנים האחרונות זוכה להצלחה מסחרית אדירה, מה שיצר מיד צורך בתרבות היפהופ אלטרנטיבית. לייבלים כמו רוקוס ודף ג´וקס צמחו מתוך רצון להחזיר את ההיפ הופ למקורות הרעיוניים שלו, ולהתרחק מכל הבלינג בלינג המסנוור הזה של ההיפ הופ המיינסטרימי. אבל ההיפ הופ האלטרנטיבי הזה נכשל, בין היתר משום שזה של הזרם המרכזי עדיין ניפק את ההתפתחויות המוזיקליות המרתקות ביותר, וטימבאלאנד והנפטונז הם רק שתי דוגמאות בולטות שסוגרות את הדיון הזה" ואני שואל, האם ההיפ הופ הזה של טימבה והנפטונז הוא באמת כזה מתוחכם ומפותח מוזיקלית?? לדעתי ממש ממש לא, אני לא יודע מה איתכם אבל אני דיי מתבאס לשמוע כל פעם אותה הפקה ממוחזרת של הנפטונז... שנראה שהיא מעניינת בהתחלה, אבל אני לא מוצא בהפקות האלה שום עניין מוזיקלי ושום גאונות מוזיקלית... מה דעתכם על הנושא הזה??? האם באמת כל התרבות הזאת של ההיפ הופ האלטרנטיבי מיותרת מכיוון שהמיינסטרים מספק את הסחורה??? לצערי לא הצלחתי להעלות את הכתבה, אבל חפשו אותה בעמודים האחרונים של עיתון "העיר" האחרון... יואב
אה, ורק לסיום - גאונות מוסיקלית, אם טימבה לא נחשב, אז לפחות טדי ריילי, וכאלה