התורה נכתבה ע"פ המסורת בידי משה. במדבר יב ג מעיד שמשה ענו מאד. יש שמיחסים מילים אלה אל ה' אולם אין הדבר עולה מפשוטו של מקרא. האם ידוע לכם על פתרון חז"לי יותר יצירתי המבטל את היותו ענו ובו בזמן מכריז על כך בפרהסיה...?
אם היה משה ענו כל כך כמתואר , לא היה מזכיר בתורה שנועדה לעם כולו , טענה בגוף שלישי אודות עצמו "והאיש משה ענו מאד..." חוץ מזה התורה מזכירה בסוף ספר דברים , את מות משה. האם הוא כתב זאת ? לא הגיוני ! האם הוא נבא זאת ? לא על פי התאור ...
ואינני בטוח שמותר בפורום זה להזכיר את ביקורת המקרא... מכל מקום חז"ל עצמם כבר דנים בסוגיה זו בבא בתרא ומייחסים ליהושע את כתיבת 8 הפסוקים שמסיימים את התורה. אולם אני שואל האם חז"ל מצאו דרך לתרץ הצהרה זו של משה במדרש וכד'.
מדרש זה, על הדמע,מוכר לי אולם בזכות הקישור שהעברת לי נודע לי על מדרש הדן בדיוק בענייננו והוא מופיע תחת הכותר " ענוונתנותו של משה" המופיע לדעת בעל המאמר ב"אוצר מדרשים" עמ' תנ'. המדרש מופיע בקישור שהעברת לי במלואו אולם לא מצויין מראה מקום. אולי ידוע לך ? מכל מקום - שוב - מתברר שדבר לא נסתר מעיני חז"ל ברגישותם לכתוב במקרא והם בדרכם שלהם נתנו הסברים ברוח רבנית.
זה הכתוב במסכת בבא בתרא דף טו עמוד א בענין זה "אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה תניא כמאן דאמר שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' (דברים לד) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י ואמרי לה ר' נחמיה אמר לו ר"ש אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב (דברים לא) לקוח את ספר התורה הזה אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע כמו שנאמר להלן (ירמיהו לו) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו כמאן אזלא הא דא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן לימא <ר"י היא> ודלא כר"ש אפילו תימא ר"ש הואיל ואשתנו אשתנו: " זה הכתוב במסכת מנחות דף ל עמוד א בענין זה "אמר רב שמנה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן בבהכ"נ כמאן דלא כר"ש דתניא (דברים לד) וימת שם משה עבד יי' אפשר משה חי וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע בן נון דברי רבי יהודה ואמרי לה רבי נחמיה אמר לו ר"ש אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב (דברים לא) לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו וגו' אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה כותב ואומר מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע כמה שנאמר להלן (ירמיהו לו) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו לימא דלא כר"ש אפי' תימא ר"ש הואיל ואישתני אישתני
המן הסלע הזה -נוציא לכם מים, במקום יוציא יהוה, ותלה את הוצאת המים בעצמו, לפיכך חיסר הכתוב י`.(ר` בחיי) ואין מקשין על הדרשן שמעשה מרים קדם כ39 שנה למי מריבה. שהלא עוד בשנה ה1 התיימר להיות יהוה רופאך, המסיר מחלה מקרבך. וכדי ביזיון וקצף !
אנת כביר ../images/Emo6.gif "שהלא עוד בשנה ה1 התיימר להיות
יהוה רופאך, המסיר מחלה מקרבך. וכדי ביזיון וקצף ! "
"המן הסלע הזה -נוציא לכם מים, במקום יוציא יהוה, ותלה את הוצאת המים בעצמו, לפיכך חיסר הכתוב י`.(ר` בחיי) ואין מקשין על הדרשן שמעשה מרים קדם כ39 שנה למי מריבה." מאיפה לך כל שפע המדרשים ?
לחידוש מלאי הספרים ולרכוש שוב את דברי יואל, ומה גם את חומש המאורות הגדולים הכולל 11 פרשנים המפלפלים בדברי רשי ובראשם הראם.שכחתי משהו?כמובן ספר פרדס יוסף וכלי חמדה עה``ת המצריכים 1 ק``ג פיצוחים וכמה בירות תוך כדי עישון מדעה לכבוד שבת קודש על כל צ``ע-צריך עישון
שפירש ד.מ.ע=ערבוב שכתב את אותן 8 פסוקים בערבוב ונסדרו בידי יהושע. וממתי ד.מ.ע=ערבוב? ומקרא מלא הוא ``ודמעך`` =תרומתך. ואף בלשון חזל, אינו תיאור המיקרה לערבוב חולין עם התרומה, אלא פסק דין האם העיסה נידונת כתרומה ? אם לאו
``תרומת הנוכרי-מדמעת`` שאם נפלה לפחות מ100 חולין נעשה הכל-מדומע ואסורה לזרים(ברטנורא) ואילו הדימוע=ערבוב, וכי אם נפלה ליותר מ100 חולין, אין העיסה מדומעת=מעורבבת ? בהכרח שאין המדומע=פועל של הערבוב, אלא שם תואר לתרומה.
קבר אותם חיים ! ואף אהרן שירש את כהונתו, לא ניקה מתגרת ידו, בסצינה הלקוחה מצרלי וחצי, הלעיטם חזה ושוק של אלים 5 עתודים 5 כבשים בני שנה 5 מלבד קרבנות המילואים ושעיר לחטאת ו27 מצות בלולות בשמן במשקל כ 10 ק``ג דבר יום ביומו ``ארליך! תביא חומוס לחם בצים...``