תגובה
לא יתכן מצב בו כולם ירדו מהארץ, יש אנשים רבים שעבורם טוב יותר להישאר בארץ, ויש גם אנשים שאין להם סיכוי לקבל אישורי שהיה במדינות אליהן הם מעוניינים להגר וישארו בלית ברירה (או שיהגרו ויחיו בפחד להיתפס ולהיות מגורשים במשך פרק זמן ארוך בחייהם), לכן לא צריך לחשוב על מה יקרה אם כולם ירדו (מדובר במצב בלתי אפשרי, יותר מכך, אני בטוח שהרוב ישארו). "למרות הבעיות", תלוי איזה בעיות, יש בעיות שאפשר לפתור ויש בעיות שאי אפשר לפתור, יש בעיות שכדאי להילחם בהן ויש בעיות שכדאי להתחמק בהם, זה תלוי בהרבה מאוד גורמים. "אסור לוותר"? מסכים, אבל להגר אין פירושו לוותר, לוותר פירושו לא לנצל הזדמנויות. "זו הארץ שלך", מצב שכרגע הוא נכון, אבל לגבי העתיד קשה לדעת. "צריך להילחם", השאלה אינה אם צריך או לא צריך להילחם, השאלה היא האם משתלם להילחם והאם המלחמה תשיג את מטרותינו. "לחיות בארץ", יותר חשוב מהיכן לחיות הוא איכות החיים. "להמשיך את הדור", בשביל מה?, שיסבלו?, אם כבר להמשיך אז שתהיה להם איכות חיים גבוהה יותר. "בשביל שתהיה ארץ יהודית בעולם", אין ארץ יהודית בעולם, בני אדם יכולים להיות יהודים, ארצות לא. "שהיהודים לא יסבלו עוד מפרעות ואנטישמיות", החיים בישראל מסוכנים יותר מאלו שברבות מהמדינות האנטישמיות, אני מעדיף שיקראו לי "יהודי מסריח" ללא חשש לחיי מאשר לפחד למות בפיגוע, רק בצרפת מסוכן ליהודי כמו בישראל. "שלפחות יהיה מקום אחד בעולם שנרגיש שייכים", זה עניין מאוד יחסי, יהודים יכולים להרגיש שייכים בכל מקום, ושייכות היא בעיקר (אבל לא רק) עניין של מנטליות, אני בכלל לא ישראלי במנטליות שלי אלא אירופאי, ואני סבור שדווקא בקנדה אחוש שייכות (ואני מכיר קנדים ואת המנטליות שלהם).
