אם אתה לוקח כמובן מאליו טענות מסויימות (למשל, שאם תקח את העט שבוודאי יש על שולחנך, ותשים אותה בגובה מטר מעל הרצפה, ללא שום דבר שמפריד בינה לבין הרצפה, היא תיפול בצניחה חופשית, עד שתגיע לקרקע)
אבל מי אמר לך שהעת תיפול? אם תקח עת, שולחן, ורצפת פרקט - מה מבטיח לך שהעת תיפול? שום דבר. המצאת טענה שאין לה שום קשר או אחיזה למציאות. רמז - לך ללמוד פיזיקה.
להפך - ככה נוצרים רעיונות חדשים.... בהתחלה קוראים לממציא שלהם משוגע ובזים לו אחרי שהוא מת, אנשים אחרים מנסים לנכס לעצמם את ההמצאה שלו. לכן כשאני בז לך בעצם אני מקדם את תהליך ההמצאה שלך!
בסה"כ רציתי להדגיש את ההבדל בין אי הכריעות התיאורטית של בעיית הצעירה, לבין האמרה כי לא קיימת מכונה המסוגלת להכריע בעיה זו. לדעתי חשוב להבין כשלומדים משפטים מהם הגבולות שבהם המשפטים תקפים.
להביט או ללכת רחוק יותר. לפי הטענה שלך, אין מספרים אי רציונלים, העולם שטוח, ואנחנו לא מרחפים בגלל אלת האדמה שדואגת לכך שכולם ישארו על הקרקע ? לקיום המוכר לנו אין גבולות, אם תמצא גבולות שכאלו תזכה ליותר הערכה מאם תוכיח ש P=NP
כלומר - אם תייצר מכונה שמסוגלת לנבא אם מכונה אחרת תעצור או לא עבור קלט כלשהו - אתה כנראה תעמוד באותה שורה עם אחד ששמו טיורינג, כנראה שאפילו הוא יחסה בצל שלך. אך עם זאת - יש לי רושם שאם תגיע אי פעם לכך שתוזכר בנשימה אחת עם מר טיורינג, זה לא יהיה בגלל ההישג הנ"ל. בהצלחה . תעדכן אם יש התפתחויות.