תודה
נראה לי שיצא לי לקרוא בעבר פה כמה הודעות בנושא וגם במקומות אחרים ברשת וקראתי על גישות שונות ורעיונות וביקורת על הפסיכומטרי והבגרויות וכו' וגם מניסיוני האישי עם הדברים האלו, אצלי אגב השיטה הנוכחית לא מפריעה לי אישית באמת להתקבל ללימודי רפואה למרות שנראה לי שבגילי אין בכלל מצב שאני אתחיל עכשיו מסלול כזה, גם אני לא לחלוטין נגד ציונים ופסיכומטרי או משהו כזה, אני חושב שבמקרה של רפואה צריך לעודד את הדברים האלו מגיל צעיר ממש כמו שמעודדים ספורטאים או מחונני מתמתיקה, ולראות מי מהילדים נמשך אל זה יותר מי מגלה עניין ומי לא רק מתעניין אלא גם בעל אישיות ואופי מתגבשים בשביל להיות בן אדם הגון אחראי אשר גם מתאים לכללי האתיקה והמוסר הרפואי והניצוץ בעיניו, אני חושב שלא נעשה מספיק בשביל לקדם את הרפואה מהכיוון של השקעה כבר בגיל יותר צעיר וממה שנוכחתי בבתי הספר הרבה פעמים שלמרות שיש בהחלט שומת לב ליכולות של תלמידים, זה עדיין רחוק מלהיות מספיק טוב ובטח לא בתחום של הרפואה, אפשר להשקיע גם בילדים שבאים משכבות סוציאוקונומיות יותר נמוכות ולעזור למתעניינים ולאלו שמגלים עניין ומושכים בכיוון מגיל צעיר ולהשקיע בהם. מלבד זאת כשזה מגיע לגליון הציונים, פסיכומטרי בגרויות, ראיון, לשלב גם את האלמנטים הנוספים, של מסלולים מיוחדים ושל מבחנים נוספים שיהיו חלק מהשכלול, אני חושב שלרפואה צריך להוסיף עוד מבחנים, כמו ביולוגיה, תזונה וטבע, יכולת ביטוי ותקשורת ואפילו ידע ומצויינות בעזרה אלטרנטיבית לפחות מתחום אחד לדוגמא - רפלקסולוגיה, לדעתי חשוב שרופא ידע ויהיה מקצועי בטיפול גם באמצעות מגע, בסופו של דבר כדי שכל הרשימת מכולת הזאת לא תכביד דווקא על הקבלה אלא להיפך יהיו יותר מועמדים הרי הגיוני שתהיה אפשרות בחירה בשכלול הסופי ויהיה צורך רק ב X אלמנטים כדי לשכלל, זאת אומרת במקרים מסויימים יוכל להיבחר אדם בלי פסיכומטרי, או לחלופין בלי שיכלול הבגרויות, בנוסף להשקעה כלפי מטה לעבר בתי הספר.