קודם כל...
אני חייבת להבדיל אותך אלף ואחת הבדלות מהדוסים האלה. הם הולכים אחרי משהו, ברוב המקרים, בגלל שאמרו להם שזה טוב. בגלל הנוחות גם, הם מקבלים כסף ולא עושים כלום... ללכת אחרי משהו בצורה עיוורת זה לחלוטין לא רע, כל עוד את מבינה מה זה ה"משהו" הזה, ולפי המעט שאני מכירה אותך את מבינה בזה המון.
אף אחד אף פעם לא יוכיח במאת האחוזים שיש אלוהים מסוג כלשהו... לא של היהודים, לא של הערבושקים ולא של הוויקאנים. אבל אם בנאדם מאמין מתוך עצמו, לפי ההרגשה והאינטואיציה שלו ולא לפי מסיונרים שרצים ברחוב וקוראים לגאולה שיש משהו שקיים מאחורי כל העולם הזה, אז לדעתי יש לזה חשיבות רבה. זה משהו בסגנון כל אחד והאל הפרטי שלו. את כמובן יכולה לנטוש את אמונתך ולהרגיש כמו ילדה קטנה ומטומטמת, אבל מכיוון שאף אחד לא הוכיח שהאל והאלה לא קיימים תהני מהספק, או יותר נכון תאמיני בספק. יש לך את היכולת להאמין באלים ובעיקר בעצמך, אל תנטשי את זה. זו דרך החיים שלך. את צריכה הוכחות? הכל בתחום הספק? את לעולם לא תוכלי לעשות משהו שישבור את אחרון הסקפטים אבל כל עוד את מאמינה שזה נכון אין לאף אחד את הזכות לבוא ולהגיד לך שזה לא נכון. אל תתני לאחרים לערער את אמונתך, יש לכל אחד אלף ואחת סיבות לעשות את זה. אם הערעור בא מתוכך, מזה שהרגשת שזה כבר לא אמיתי אז אולי את צריכה לחשוב פעמיים. בסך הכל את זו שתצטרכי לחיות עם האמונה הזו אחר כך... ובכל מקרה גם אם תנטשי את האמונה הוויקאנית שלך, את בכל מקרה לא ילדה זבת חוטם ולא סתם. את בנאדם נפלא גם ללא האמונה שלך ודרך החיים הוויקאנית נראית לי נפלאה גם ללא הכשפים והמאגיה הכלולה בה. את יכולה לחשוב שזהו, את לא מאמינה בזה יותר וזה יהיה חבל כמובן כי נתת למישהו אחר לערער אותך, אבל בכל זאת יצאת מזה כבנאדם משכיל יותר. זה לא היה צירוף מקרים שהגעת למאגיה ולפגאניות, אני בטוחה שגם לזה כמו כל דבר אחר יש סיבה. ואולי יש סיבה גם למשבר האמונה שלך... בכל מקרה מה שתחליטי את זו שצריכה לחיות עם התוצאות...
יהיה טוב
ירדן
אני חייבת להבדיל אותך אלף ואחת הבדלות מהדוסים האלה. הם הולכים אחרי משהו, ברוב המקרים, בגלל שאמרו להם שזה טוב. בגלל הנוחות גם, הם מקבלים כסף ולא עושים כלום... ללכת אחרי משהו בצורה עיוורת זה לחלוטין לא רע, כל עוד את מבינה מה זה ה"משהו" הזה, ולפי המעט שאני מכירה אותך את מבינה בזה המון.
