מרמור:

[Alm0st Happy]

מרמור:

מצאתי את הנישה שלי בשנה א'- משהו שאני ממש טובה בו ולחלוטין רואה את עצמי מתעסקת בו בעתיד. אז מגניב, וכולם מקנאים בי שיש לי כיוון ממשי והם רק מנחשים בערך מה התחום שלהם, ואני התאהבתי. ובאמת התאהבתי, ואני יודעת שזה המקום שלי, וזה גם ממש ריאלי. אבל יש לי עוד יותר משנתיים לתואר, ובינתיים אני משתעממת למוות מכל הקורסים שלי! אז קורסים שמזכירים את התחום שלי ונוגעים בו קצת אני אוהבת, ואני משקיעה בהם כי אני צריכה ציונים גבוהים מהם שיצילו לי את הממוצע. אני עושה קליניקה בתחום שלי ונהנית מכל רגע, אבל חוץ מזה אין לי קורסי בחירה ב-כ-ל-ל שנוגעים לתחום, כי כולם מתנגשים לי עם הקליניקה. לצערי אני אוכל לסגור התמחות רק בסמסטר ב' של שנה ג'. כיף. זה אומר שאני גם צריכה לשמור על ממוצע גבוה עד אז, אבל איך לעזאזל עושים את זה כשהכל כל כך משעמם, וכשהכיוון שלי כל כך כל כך ברור ומוחשי? אני מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי, ושאין לי מה להשקיע כי גם ככה זה לא קשור לקריירה העתידית שלי. אני מניחה שאנשים שסגרו התמחות מוקדם יחסית יזדהו עם זה, רק שלהם כבר הייתה התמחות ביד כך שלפחות הם יכלו להרשות לעצמם להשקיע את המינימום הנדרש. אז איך שורדים עכשיו עוד שנתיים?

 

[B L I M P]

אני באתי לתואר

במה ללמוד. באמת. ובגלל זה נורא נהניתי. גם אם את לא תעסקי בתחום מסויים הוא לא חייב להיות משעמם. שלא לדבר על זה שהשכלה כללית לא מזיקה. ומה שהיה באמת משעמם פשוט עשיתי כי עושים והעשרתי את החיים שלי בדברים אחרים שהסבו לי הנאה.

 

[Tom Kapinos]

תני לי לנחש: פלילי

או שמא רחמנא ליצלן... נזיקין? זה בטח אחד מהשניים הללו. האמיני לי דעותייך ישתנו עוד 100 פעם, והתחום שאת כל כך בטוחה שמושך אותך עכשיו עלול להפוך לעדיפות האחרונה שלך בסוף התואר. המציאות רחוקה מלהיות נוצצת כמו בקורס מול המרצה ומול פסקי הדין שכתובים היטב, וגם יתכן שעל אף תשוקתך העזה לתחום יתכן ולא תמצאי התמחות היכן שתרצי. את בטח תגיבי לי בדרך צינית כלשהי, ובכל זאת ממרומי ״נסיוני״ אני מציע לך לקחת הכל בחשבון ולא למהר להתביית על תחום מסוים.

 

[Alm0st Happy]

אני לא פוסלת את האפשרות שתשתנה דעתי

במיוחד בגלל שאני דווקא מהאנשים האלה שלא בער בעצמותיהם החלום להיות משפטנים. ממש לא. התחלתי ללמוד כי הרגשתי תקועה, בחרתי משפטים כי רציתי מקצוע ומבין כל הפקולטות שקיבלו אותי זה נשמע לי הכי פחות משעמם. לא היה לי שום כיוון כשהתחלתי ללמוד, ואם כבר אז התחום המדובר הוא הדבר האחרון שחשבתי שאעשה עם התואר שלי. אני עושה את הקליניקה כדי להשתחרר מהאשליה של הקורס ולהיחשף לפרקטיקה היומיומית, בין היתר כדי לבדוק אם עני עדיין מאוהבת. אני עדיין מאוהבת. אני כרגע עובדת על תיק פסיכי ואני צד לכל דבר ועניין, וזה מרתק. אני נותנת בערך פי 3 שעות מעשיות ממה שאני צריכה לתת כי זה הדבר היחיד שמעניין אותי בסמסטר הנוכחי. אז נכון, יכול להיות שלא אתקבל להתמחות. אני מעדיפה לא לחשוב על זה, גם כדי לא להפוך את זה לנבואה שמגשימה את עצמה וגם כי יש לי מספיק פלוסים על אחרים בשביל למצוא התמחות טובה מספיק, או לפחות למצוא התמחות. זה נשמע מתנשא אבל זה לא בא מהמקום הזה, אלא מהמקום של רגשי נחיתות שאני לומדת במכללה. אני מתאמצת יותר בשביל לצמצם את הפער, והמקום שאני רוצה להתמחות בו הוא לא בדיוק בית המשפט העליון וגם ככה לא בעייתי בכלל לסטודנטים סוג ב' כמוני להתקבל אליו, גם בלי כל האקסטרות. ונכון, יכול להיות גם שהכיוון ישתנה. בדיוק כמו שמצאתי את עצמי שואפת לעסוק בתחום האחרון שתיארתי לעצמי והלכתי על זה, כך אעשה אם פתאום יצוץ משהו אחר. אני לא פוסלת את האופציה הזאת מבחינה עקרונית, אבל מבחינה ריאלית אני די בטוחה שזה לא יקרה כי הכל כל כך *כל כך* משעמם בינתיים, והקורסים של שנה ג' לא באמת חושפים לתחומים חדשים אלא הם יותר כלליים. כעקרון התכנית היא לסיים את השנה בקליניקה ולעשות הערכת מצב. בינתיים אני מרגישה שמצאתי את מקומי, ואני מאד מקווה שלא אתבדה בהמשך. עכשיו אני רק צריכה לשרוד עוד שנתיים וקצת בתואר בלי להשתעמם למוות (מילא להשתעמם אבל בגלל גזירת חיפוש הסטאז' בשנה ג' זה להשתעמם ולהוציא ציונים טובים, וזה כבר ממש קשה לבן אדם כמוני שמשקיע רק במה שמעניין אותו).

 

[מאור רותם]

"להתקבל להתמחות"

מה כל כך קשה בהלתקבל לעבודה לאחר תואר שבה את עובדת 10 שעות במעמד זוטר ומוטיבציה גבוהה תמורת שכר מינימום?

 

[Alm0st Happy]

דבר כזה שקוראים לו הצפת המקצוע

 

[Tom Kapinos]

הייתי רוצה לנחם אותך ולהגיד לך שאת לא

סטודנטית סוג ב' בגלל שאת לומדת במכללה, אבל את כן, ויתכן מאוד שאת עומדת לשלם על כך מחיר כבד - על אחת כמה וכמה אם תתקבלי לאחד מהמשרדים הגדולים. צר לי אבל זו המציאות. לא אמרת מהו אותו התחום אבל בהנחה שמדובר בפלילי או נזיקין, הנה כמה טיפים: נזיקין - המציאות רחוקה אלפי שנות אור(!!!) מהקורס ומהקליניקות. לסטודנטים ממכללה קל מאוד (יחסית) להתקבל למשרדי נזיקין, כאשר התחום נחשב לנחות, לברירת מחדל אפילו, והעיסוק העיקרי בו, בפועל, הוא בביטוחים

ולא באיזו אישה חביבה שניתחו אותה באונה הימנית במקום בשמאלית. כמעט כל המשרדים העוסקים בנזיקין דורשים לפחות שנת טרום התמחות, והם עלולים להיות נקמניים ביותר אם את מבטלת את ההתמחות לאחר שהתקבלת. זו הייתה סתם אנקדוטה אבל בלי קשר, תחשבי טוב טוב טוב אם זה באמת מה שאת רוצה לעשות. פלילי - אותי אישית התחום הפלילי מעניין לי את קצה הזרת, אבל נתקלתי ב ה מ ו ן סטודנטים ממכללה שחלמו על פלילי ביום ובלילה, ולקראת סוף התואר בחרו להתרחק מהתחום כמו מאש. מדובר בקליקה מצומצמת של עורכי דין פליליים מוצלחים ומפורסמים (שאליהם מן הסתם לא תתקבלי להתמחות), והשאר זיפת. גם אין ממש מה לדבר על הפרקליטות או על הסנגוריה, אלא אם כן את סטודנטית מצטיינת (לאו דווקא מצטיינת דיקאן). הכרתי סטודנטית שכל חייה חלמה להתמחות בפרקליטות, התקבלה לראיון שנמשך 5 דקות שלאחריו היא לא שמעה מהם יותר, והנה בן רגע התנפץ לו החלום. אתן לך טיפ חשוב שמסתכם כולו בשתי מילים פשוטות: מחלקת לטיגציה!!!!!!!!!!!!!!! (ועוד מיליוני סימני קריאה). כרגע זה בטח לא אומר לך הרבה, אבל בהנחה שאין לך אנגלית שפת אם, את לא מצטיינת דיקאן, אין לך רקע בהיי טק ואין לך קשרים, היינו את סטודנטית מכללה "רגילה", העיצה שלי היא שתתחילי לשנן טוב טוב: ל ט י ג צ י ה !!!!!!!!!!!!! (ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד סימני קריאה).

 

[Lady McBeth]

לא הבנתי איך קשורה לכאן ליטיגציה

 

[Tom Kapinos]

הסבר:

לסטודנטים ממכללות שאין להם קשרים, רקע, אנגלית שפת אם, הצטיינות דיקאן אבל בעיקר קשרים (להלן: "סטודנט מכללה רגיל"), אין הרבה סיכויים להתקבל למחלקות מסחריות, שוק ההון, היי טק, בהן מתעסקים בעיקר בהסכמים וחוזים ומניות וכו' (להלן: "התחומים המכניסים

" או "התחומים השווים"). לכן אני חושב שלסטודנט ממכללה אסור בתכלית האיסור להתמקד בתחום נישתי מסוים (אלא אם כן הוא עשה טרום התמחות באותו נושא), ולנסות בכל הכח להתקבל למחלקת לטיגציה (בהנחה ומדובר במשרד בלי פול), בה בד"כ נוגעים בתחומים מגוונים (בין אם דיני תאגידים, דיני שטרות, מקרקעין וכו'), ולצאת מההתמחות עם ידע עמוק בסד"א למען העתיד, כיוון שהתמקדות בנישה מסוימת היא לטעמי אסון, כי אם במהלך ההתמחות אתה מגלה שהנישה שלך לא כזו ונצצת כמו שחשבת, אתה די אבוד כי המעבר בין תחום X לתחום Y הוא ממש לא פשוט. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל מנק' המבט שלי ושל מכריי וחבריי זו המציאות של סטודנט מכללה רגיל.

 

[Alm0st Happy]

אתה יוצא מנקודת הנחה שכולם רוצים מסחרי.

אני אפנה זבל מהרחובות לפני שאהיה עורכת דין מסחרית. לא כי אני חושבת שזה רע או כי אני סגורה כבר על התחום שלי, פשוט כי אין לי שום נגיעה לעולם הזה, וזה התחום הכי תחרותי ואני איאכל בלי מלח. כמו שלא כולם מתאימים לפלילי למשל, גם לא כולם מתאימים למסחרי. רק שכשמישהו אומר שהוא לא רוצה מסחרי זה נראה תמוה. (אגב, אני נחשפת בזמן האחרון לדי הרבה אנשים מהמכללה שלי שהתקבלו למשרדים מסחריים די מכובדים. ל-TOP10 התקבלו בעיקר מצטיינים או פרוטקציונרים, אבל הרבה חברה ממוצעים+ שהיו מוכוונים מלכתחילה לכיוון התקבלו למשרדים לא רעים בכלל. אותו כנ"ל בהקשר של פרקליטויות- כאן אפילו יצא לי להיתקל בסטודנטים ממוצעים מינוס שהתקבלו בקלות)

 

[Tom Kapinos]

ברור שכל מקרה לגופו, אבל ההסברים שלי אלייך

ניתנו לאחר מסקנות שהסקתי עם חבריי ללימודים ולהתמחות. בואי נסכם שהשורה התחתונה היא שעדיף לשמור על ראש פתוח, ולא להנעל על תחום מסוים. אתם תחפשו התמחות בשנה ג' שזה מצוין. אני וחבריי סגרנו בשנים א' ו-ב' התמחויות בנזיקין, בדיני עבודה, בפלילי ובשנה ג' כולנו ביטלנו את ההתמחויות הללו. בכל אופן, מה שלא יהיה, אני מאחל לך הצלחה וממליץ לך לעשות טרום התמחות בתחום שהתאהבת בו כדי לראות אם זה באמת בשבילך.

 

[Lady McBeth]

סליחה, אבל זה קשקוש.

אני גם מנחשת ניחוש מושכל למדי שאתה או חבריך לא ממש בשלב הפוסט-התמחות של חייכם.

 

[Tom Kapinos]

הניחוש המושכל שלך נכון.

אשמח להסבר למה "זה קשקוש" ומהו אותו שלב פוסט התמחות.

 

[newKiticat]

אשמח להבין איך בדיוק

אנגלית מהווה יתרון מיוחד בתחום המשפטים.

אני מקווה שבבוא מן הימים העבודה שלי בביהמ"ש במשך כ-5 שנים, תהווה לי יתרון מסויים, אבל גם שם אני לא בונה על זה יתר על המידה. (אגב, הבנתי שיש שופטים שבחיפושים אחרי מתמחים דווקא נהנהים מאוד מאלו שיש להם חינוך דתי בעברם... יש בזה אמת או שזה מאוד יוצא דופן?)

 

[incognito20]

לא בטוח שמה שאתה מתאר שונה לגבי סטודנט

מאוניברסיטה שאין לו קשרים או ממוצע שלו עומדת על 75.....ואנגלית לא שפת האם שלו. אבל אולי אני טועה.

 

[incognito20]

איך רקע בהיי טק עוזר למישהו בתחום עריכת דין?

 

[Tom Kapinos]

ועוד תיקון למשהו שאמרת:

"והקורסים של שנה ג' לא באמת חושפים לתחומים חדשים אלא הם יותר כלליים." - טעות עמוקה. הקורס הכי חשוב בתואר נלמד בשנה ג' והוא כמובן סד"א. אני מציע לך כבר עכשיו להתחיל "להתאהב" בסד"א, ובשום אופן לא להתמקד בתחום מסוים (כמו דיני עבודה, פלילי, נזיקין, משפחה, וכו' וכו' - בכוונה לא הזכרתי נדל"ן), כי גם אם יסתיים התואר ועדיין תהיי "מאוהבת" בתחום הנישתי שלך, לא תוכלי לדעת עד כמה המציאות כואבת עד שתעבירי כמה חודשים טובים בהתמחות עצמה.

 

[Lady McBeth]

סד"א? אתה רציני?

זה אולי הקורס הכי חשוב על הנייר, ובשום אופן לא הייתי ממליצה לאף אחד אפילו לחשוב על לוותר עליו, אבל אם מישהו כאן חי בסרט שבו הקורס הזה מכין אותו ולו למאית מהידע בסד"א שדרוש בהתמחות (שלא לדבר על בחינות הלשכה) - אז.. הוא חי בסרט. באופן כללי, ונראה לי שכל מי שכבר עשה כאן התמחות יוכל להעיד על כך - בשבוע אחד של התמחות לומדים את כל מה שלומדים בקורס סד"א++. בכל מקרה, אני לא מבינה איך עניין הסד"א קשור למה שכתבה אולמוסט האפי.

 

[גשם של נובמבר]

לא תמיד

יש תחומים שאפשר להעביר בהם התמחות שלמה בלי לגעת כמעט בתקנות הסד"א.

 

[Alm0st Happy]

פספסת

הכוונה שלי הייתה שסד"א זה לא תחום משפטי עצמאי, כזה שאפשר להתמחות בו וכו', אלא זאת מן מסגרת שחלה על כל תחומי המשפט האזרחי. זה לא שאם אהיה טובה בסד"א זה ישפיע איכשהו על כיוון הקריירה שאבחר. מכאן, בחרתי להגדיר את זה כקורס כללי. נראה לי שזאת הגדרה די ממצה, אבל אולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך