מרוצים מבחירת קת'לין?

[פורטי40]

מרוצים מבחירת קת'לין?

הצבעתם? עקבתם אחרי התוצאות? מעניין אתכם? יש לכם זכות בחירה? לא שאלו אותי אם אני אזרח.
אונטריו אדומה במרכז, כחולה בהיקף, וכתומה בשטחים הנידחים

*אדום=ליברלים,כחול=שמרנים,כתום=דמוקרטים(שמאל כלכלי).

 

[מהמושב לטורונטו]

אני מרוצה מאד. הצבעתי כבר בשבת.

היו"ר של השמרנים הוא חדל אישים שהיה הורס את הפרובינציה.

 

[calgary2010]

הסבר בבקשה

למה הוא היה הורס את הפרובינציה?

מה דעתך על הגדלת המס והגדלת הגרעון המסתמנים בתקציב הקרוב?

 

[פורטי40]

מייק האריס הרס את הפרובינציה

כשהיה ראש ממשלת אונטריו, שמרני , בשנות 1995-2002. סגר בתי חולים לחולי נפש, העיר התמלאה בחסרי בית, ומערכת הרווחה כמעט התמוטטה. קנדה אינה ארץ קפיטליסטית, אלא סוציאל-קפיטליסטית. רוב האנשים מוכנים לשלם יותר מס כדי ליצור שוויון, ופחות מתח בין מעמדות. הדגם לחיקוי הוא לא ארה"ב אלא נורווגיה , אוסטרליה , שבדיה וכד'.

 

[יוסף גבע]

מממ....מעניין שדווקא ב-3 מדינות ה"חיקוי",

נורווגיה , אוסטרליה , שבדיה, כמו גם בקנדה עצמה, שולטות מפלגות קונסרבטיביות...

 

[פורטי40]

המילה "קונסרבטיבי" לא בהכרח חופפת ל"קפיטליסטי

 

[יוסף גבע]

ברור, ולכן הסברך בתגובה קודמת ללמה לא לבחור

בממשלה שמרנית, אינו רלוונטי במיוחד.

 

[drz400e]

מה עם העובדה שקונסרבטיבי כמעט תמיד מקביל ל

דתי?
אני יודע שהעולם היום סובב סביב ה$ , ורק מי שנותן יותר תמורה בעדו זכאי לקולות שלנו , אבל מה עם קצת עקרונות ?

 

[פורטי40]

מצד שני ברור שיותר$ לא מקביל ליותר טוב

במדינה קפיטליסטית טהורה נוצרות בעיות חברתיות שמקלקלות את ההנאה מהחיים שה$ מספק לך. אז אפילו אם נשכח מעקרונות, עדיף להזריק קצת שיקולים חברתיים.

 

[יוסף גבע]

יש הרבה תת-זרמים לקונסרבטיביות פוליטית,

אבל עקרונית, אתה צודק בכך שבדר"כ קונסרבטיביות מזוהה עם משיכה לדת. מה לעשות, אף אחד לא מושלם...

לשמחתי, אני לא רואה סיכוי סביר שקנדה, גם תחת הארפר ודומיו, תהפוך, ולו במשהו, דומה לישראל מבחינה דתית, כך שמעבר לאמונותיו הדתיות הפרטיות של הארפר (שאני כמובן מתעב), אני לא רואה בעיה עקרונית. כמובן שאם למפלגה הליברלית יקום מתישהו מנהיג (רצוי אתאיסט) עם הבנה בכלכלת שוק וביחסים בינלאומיים, אשמח להצביע עבורו. לצערי, מזמן לא נתקלתי בשכזה.

 

[פורטי40]

מסכים.בארץ לא מאמינים באלוהים אבל פוחדים ממנו

פחד מוות... בארץ גם "חילונים" רבים שאינם חובשים כיפה או שומרים שבת וכשרות, יש להם נטיות דתיות, מנשקים מזוזה או מאמינים בסגולות ולחשים של רבנים וקברים.
האוכלוסיה בקנדה פחות דתית, פחות מאמינה מאשר בארץ.

 

[drz400e]

לי יותר מפריע שהופכים את הכלכלה לדת

מה שמאוד בולט בגישה הקונסרבטיבית (מילה מעניינת לקבוצה של אנשים שאין להם באמת שם רצון to conserve , אגב) .

כסף , הדבר הסמלי הזה שהמצאנו כדי לעזור לנו להבין ערך של דברים עדי שנוכל להחליף אותם בינינו , הוא לא בעל ערך בפני עצמו. צורת המחשבה הזו , בה ״ערך״ כספי של משהו הוא הדבר היחיד הנחשב , היא קלוקלת. הגישה של אך צרך לחיות , מה צריכה חברה לתת לחבריה , מה היא קהילה , כל אלה לא צריכים להכנס תחת המדד של ״כמה זה עולה״ . והגישה הקונסרבטיבית היא כזו . קודם כל ״כמה זה עולה לנו?״ (אם אפשר אם פרצוף חמוץ) .

אולי עדיף ״מה אנחנו צריכים/רוצים לחברה שלנו?״ , ואז - ״איך אנחנו משיגים את הכסף לעשות את זה(בלי לפגוע,או בלי לפגוע בצורה משמעותית בדברים אחרים)״ .

 

[יוסף גבע]

נראה לי שאתה מעט מפספס. הכלכלה והכסף

הם בסה"כ אמצעי, כימות והמחשה לרעיון המרכזי של הקונסרבטיביות שהוא האינדיבידואל ושמירת זכויותיו. כשכלכלה נדחפת לסוציאליזם, המשמעות המיידית, כמו גם ארוכת הטווח, היא שנזנחה והוקרבה טובת היחיד (היכולת שלו למקסם את תועלותיו בשוק חופשי, כמו גם מקסום הכנסותיו נטו כתוצאה ממסוי), לטובת הרעיון הכל כך "נשגב" ו"מוסרי" של "טובת הכלל" (ובקיצור, "בואו ניקח ממי שהצליח והרוויח ונתחלק בשלל").

בהרבה מאוד מובנים, המשפט "הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל", נכון בהחלט גם בורסיה של "הסוציאליזם הוא מפלטו של הנבל". הבסיס של הפטריוטיות והסוציאליזם הוא אותו בסיס: חשיבות הביחד והכח להמון. אלמלא חוק גודווין, הייתי מציין כאן מפלגה מאוד מסויימת שבדיוק אלו היו דגליה.

 

[יוסף גבע]

אגב, ואני מתנצל על כך שאני חוזר לכלכלה וכסף,

הדרך הנכונה להגדיל שיוויון ולפעול באמת לטובת החברה, היא העלאת שכר המינימום. אין שום סיבה שמדינה כמו קנדה תשמר מיליוני עובדים ברמות שכר נמוכות, ואח"כ תמסה בברוטאליות את ההכנסות של השאר, ע"מ לתת רווחה לעובדי השכר הנמוך (ולבטלנים). חייב להיות קשר ישיר בין העבודה/יזמות/השקעה והשכר/תמורה/תשואה, עם מינימום מס=מינימום כספים לבזבוז בכיסי הממשלה.

 

[drz400e]

זה לא אני מפספס

מה שאתה מתאר זה האידיאל של הקונסרבטיזם. מה שאני זה את המציאות....(או כמו שאני שומע אותה מכל קונסרבטיבי שני)

 

[יוסף גבע]

אם אתה לא רואה פגיעה באינדיבידואליות שלך

ובחרויותיך, כשכספי מיסיך (הגבוהים) נשדדים ומקטינים את ההכנסה הפנויה אותה יכולת להוציא על משפחתך ועל עצמך (או לחסכון/השקעה למען עתידה הכלכלי של משפחתך), או, כשאומרים לך באיזה כמות/מחיר/תנאים למכור או שאסור לך לפטר עובד עצלן/מיותר, והכל לטובת מי/מה/איך שפוליטיקאים ופקידים יחליטו ש"מגיע" או כי "צריך" או "ראוי" - אשריך! אני מעדיף להחליט בעצמי.

 

[פורטי40]

הגדר סוציאליזם

בנית כבישים ושדות תעופה, צבא, משטרה, חינוך, בריאות הם שירותים שהמדינה נותנת לטובת הכלל במימון מתוך הכסף הפרטי שלך. הכרתי חקלאי בססצ'וואן שהיה קפיטליטס קיצוני: רצה לסלול כבישים לעצמו וליצר חשמל לעצמו, להזמין מורה פרטי לילדים שלו וכו', ולשלם לפועלים ולמהנדסים שלו לפי ראות עיניו וכוחות השוק. שאלתי אותו מה יעשה אם כל המועסקים האלה יחליטו להתאגד ולשבות נגדו...

 

[יוסף גבע]

סוציאליזם הוא פיקוח ממשלתי על אמצעי יצור,

משאבים וקניין, בשם "טובת הכלל" (כפי שמחליט עליה השלטון...).

כפי שכתבתי בתגובות קודמות, מקובל עלי שיש גם צרכים שיעיל (בגלל יתרון לגודל) וכדאי (למען שקט חברתי) למממן מכספי מיסים. הבעיה היא שפוליטיקאים פופוליסטים-דמגוגים והמון נבער ומוסת, אינם יודעים את הגבול, וכשעולים על דרך הסוציאליזם, אי אפשר לדעת אם זה לא יגמר בגולאגים ובפסלי ענק בככרות (וכמובן בהרס היזמות והקדמה הכלכלית, אבל אלו כבר סייד אפקטס).

 

[פורטי40]

איפה יש בימינו המון נבער ומוסת?

רמת ההשכלה והידע של האוכלוסיה בארצות המערב לא יאפשרו שטיפת מוח עד כדי פסלים בככרות ושריפת הבורסה, למשל.
checks and balances הבלמים והאיזונים במדינות המערב מאפשרים חברה כמו זו שבקנדה, נורבגיה, אוסטרליה וכד', שבינתיים לא נמצאה או הומצאה טובה ממנה.

 

[יוסף גבע]

נראה שמהר מאוד שכחת את ה"מחאות"* הפופוליסטיות

בככרות מדריד, סנטיאגו, ניו יורק (אוקיופיי וול סטריט - יש שם בורסה, למיטב זכרוני...) ותל אביב, וגם את הפוליטיקאים שחגו סביבן כמו ציפורי טרף.
למרבית הצער, הבלמים והאיזונים היחידים שהיו שם לבשו מדים...

* מוחים משכילים ואינטליגנטים היו מבינים שהאשמים במצב אינם העשירים, הבנקאים והמעסיקים, אלא הפוליטיקאים שכל עניינם הוא בהשתעבדות מרצון לקבוצות לחץ מתגמלות-משחדות, ובמקביל, בעזרת הפקידים שממשלה גדולה מנציחה את כוחם, הגדלת הסקטור ציבורי (ומסוי בהתאם) לשם תגמול מקורבים וצבירת כוח פוליטי וכלכלי. האקט היחידי שעשוי באמת לעזור, הוא דרך הפחתת פוטנציאל הנזק שבידי הפוליטיקאים והפקידים, כלומר, חתירה למקסימום כוחות שוק, תחרות חופשית (מוסדרת ומפוקחת) ומינימום ממשלה. להבדיל מהעשירים, הבנקאים והמעסיקים (כל אלו פשוט נהגו ברציונאליות ומקסמו את תועלתם הם. לגיטימי לחלוטין), הפוליטיקאים הם נבחרי ציבור והפקידים הם משרתי ציבור, וככאלו, חייבים בדין וחשבון.