עידוד עצמי שאמרתי במשך הלילה כי לא יכולתי לישון
 
אני שלמה עם עצמי מבחינה קוגניטיבית, דהיינו שפויה ואדם נורמטיבי לכל דבר
אם יש ביקורת במרפאה וגם נאלצת לחוות דברים שגורמים להרגשה רעה, אזי זוהי רק ביקורת ולא באמת דברים רעים במכוון
אני הצלחתי לגלות שבמרפאה יש מטופלים ומתנדבים סמויים ובמיוחד במועדון זה בולט מאוד והם ידעו על כך, אזי הם יודעים שאני תקינה קוגניטיבית, אחרת לא הייתי צריכה לגלות.
כל הטרדות הן מינית והן תעסוקתית, הינן ביקורת בלבד ולא דווקא עלי, אלא לראות איך הצוות מתפקד בהטרדות המיוחסים לי והאם הוא דואג לי בכך או לא, כחלק מהביקורת
הצוות במרפאה תחילה לא טיפל בי, כי רצה לאבחן וכאשר הרופא החדש שלי, שמע את ההטרדות נבהל ורצה לחסות את עצמו את הצוות במרפאה מהטרדות האלו ולכן המנהל המחלקה והוא הלין עלי שאני צריכה תרופות ואם לא אני לא יכולה להישאר במרפאה, לאחר מכן שאני אוכל להישאר במרפאה בלי תרופות כי אפשר לכפות עלי, אבל שאני אדע שלא הבנתי נכון את הרופאים שאני צריכה תרופות אבל אם אני לא רוצה, אזי יכולה להישאר במעקב, כלומר כבר הכל שקר
בורא העולם תמיד שומר עלי ולא יכול להיות שיעונה לי כל רע ויוציא לאור את צדקתי וגם אם לא מידית, אבטח בו, כי "בטח באחד ואל תפחד", תמיד אימא היקרה שלי אומרת לי וגם "הפכת מספדי למחול, לי פיתחת שקי ותעזרני שמחה ואני לעולם הודך"
גם אם אני חושבת שאמרתי לצוות שכולם רוצים לשכב איתי ובמקום הטרדות מיניות כי הייתי בבהלה, אזי מבחינתי זה אותו דבר, כי לא צריכה שכולם יגידו לי לאחר מכן, לאור כל ההתנהגות המגעילה שלהם
אני יכולה להתייעץ עם הפסיכולוגית הפרטית שלי (ייעוץ חד פעמי כי אין לי כסף ליותר) ואני בטוחה שהיא תסייע לי לצאת מכל מהרגשה הרעה הזאת
כל הרופאים שטיפלו בי כולל סגן מנהל המרפאה שהייתי איתו בשיחה ואחר כך שלחתי לו מייל, לא חשבו שאני צריכה תרופות וגם כאשר אמרתי לרופא הקודם שלי ולסגן מנהל המחלקה על ההטרדות המיניות ובכלל, לא אמר שאני צריכה תרופות
אז הכל יהיה בסדר, כמו תמיד שנופלת למשבר או לחרדה בגלל סיטואציה כלשהי ויוצאת תמיד מחושלת מכך, אזי אל דאגה הכל יהיה בסדר
בנוסף יותר אני לא הולכת להיות מטופלת במרפאה ציבורית, אזי שום דבר לא צריך להטריד אותי, רק צריכה לבדוק על השקר שהם תפרו לי עם ייעוץ מקצועי פרטי חד פעמי ובטוחה שהכל יהיה בסדר, כי מדהימה ומקצועית והיא זו שגם תווכה בינינו, בין הרופא הקודם שלי מתי שכעסתי עליו ועזבתי את המרפאה ואמרה שאם אני מסתדרת בלי תרופות, אזי הרופא שפרש אמר שאין אני צריכה תרופות
אני מבינה את עצמי שאני מתאבלת על סיום הקשר במרפאה, על האכזבה והכאב בטיפול שחוויתי, אבל תחושות אלו יחלפו כמו כל משבר שאני עוברת כמו שחוותי בעבר וחשבתי שלא אצא מזה ורק יצאתי מחושלת, אזי גם הפעם, הידד הידד הידד אל תרתעי מכלום, ידך תהיה על עליונה, מובטח לך
 
|