מאיפה החוצפה???
תאמין לי שהרבה מאוד זמן האשמתי את עצמי!!!! וקודם כל... אני ממש לא אשמה... כי פחות מחודש אחרי יצא עם משהיא אחרת ועשה לה את אותו התעלול!!!!! כפי שדודי אמר לפני כמה מסרים... הבחור לא הצליח לשמור על מקום עבודה... לא הצליח לסיים לימודים... לא סיים שום דבר בחיים שלו... משמע בחור לא יציב... ואני? אני הייתי הכי בסדר שבעולם... כי אני יצאתי לעבוד והוא נשאר בבית או לישון, או לאכול, או לשחק במחשב או לראות טלויזיה... וכשאמרתי לו בוא אני אלך אתך ללשכת התעסוקה הוא אמר שלא רוצה כי הוא לא מוכן להיות חלק מהסטטיסטיקה.. אז, אמרתי אוקיי בוא נלך לחבר כ"א והוא אמר שלא רוצה כי הן לא שוות כלום, כשאמרתי לו בוא נסתכל בעיתון הוא אמר שלא רוצה כי שום דבר לא משתנה שם, כשאמרתי לו בוא נבדוק האינטרנט הוא אמר שלא רוצה כי זה בדיוק כמו בעיתון!!!!! ובנתיים הוא חי על חשבוני ועל חשבון ההורים שלי!!!!! תאמין לי שאני מספיק גדולה ומספיק בוגרת כדי להודות בטעויות שלי... והטעות היחידה שעשיתי בכל הסיפור הזה... זה לקנות את ההצעת נישואין כל כך מהר כשאני בקושי מכירה את הבחור!!!! וזה שיש לו בעיית יציבות ואולי אפילו בעיה נפשית... ממש לא הטעות שלי!!! ותאמין לי... אולי אתה צריך לבדוק איפה אתה לא בסדר!!!!!