פומיקית היחידה
New member
מצולקת לתמיד...
אוקיי... זה מתחיל ככה... לפני בערך שנתיים.. אולי קצת פחות, הכרתי בחור באינטרנט ויצאנו והיינו מאוהבים עד מעל הראש מה שנרקא אהבה ממבט ראשון מבחינת שנינו!!! אז, אוקיי יוצאים נהנים מאוהבים ועוברים לגור יחד... הוא הציע לי נישואין לאחר זמן די קצר ולמרות שפחדתי להפגע ואמרתי לו את זה והוא הבהיר לי כמה שהוא לא ייפגע בי... הסכמתי...! עברנו לגור ביחד... והתחלנו לבנות חיים ביחד... מאושרים עד הגג ויותר... פתאום... כרעם ביום בהיר... חודשיים וחצי לפני החתונה!!!!!!!!!! הוא מחליט שלא מתאים לו ושהוא רוצה להפרד... בטענה הכי מטופשת ומצוצה מהאצבע ששמעתי בחיים... "אני לא אוהב אותך כמו שאת ראויה שיאהבו אותך..." זה שבר אותי במקום!!! במשך כמה חודשים נסיתי להתגבר ולצאת מהצב הזה.. יצאתי עם אחרים ופסלתי אותם על הדברים הכי טיפשיים שיש.. כמו למשל צבע של שיניים ! באיזשהו שלב עם כל כמה שזה נשמע מוזר... עשיתי סוויצ' ופשוט הוצאתי אותו מהראש...! אז, אני ממש לא חושבת עליו כיום... ואני בכיף מכירה בחורים חדשים... אבל, הנזק שנגרם הצלקת שהוא השאיר... הפחד הזוועתי הזה כל הזמן שמעיק שמפחדים להפגע.... החומות שבניתי... מאוד קשה להוריד אותם! זה נזק לכל החיים!!!! ואלוהים אדירים... איך מתמודדים עם זה??? אני יודעת שבחיים אני לא אעשה דבר כזה אבל, אני לא יכולה לשקר ולאמר שלא חשבתי לתבוע אותו על עוגמת נפש... היינו מה שנקרא "ידועים בציבור" והאמת.. חברה שלי שהיא עו"ד אמרה לי שיש לי פה אחלה קייס... אבל, אני לא מוכנה לרדת לרמה כזו... לא מוכנה להיות קטנונית עד כדי כך!!!! בקיצור.. אני ממשיכה לחיות עם הפחד הזה.. והרבה פעמים... אפילו נמצאת בהרגשה שבגלל החומות שבניתי בגללו אני לא אתחתן אף פעם! פומיקית
אוקיי... זה מתחיל ככה... לפני בערך שנתיים.. אולי קצת פחות, הכרתי בחור באינטרנט ויצאנו והיינו מאוהבים עד מעל הראש מה שנרקא אהבה ממבט ראשון מבחינת שנינו!!! אז, אוקיי יוצאים נהנים מאוהבים ועוברים לגור יחד... הוא הציע לי נישואין לאחר זמן די קצר ולמרות שפחדתי להפגע ואמרתי לו את זה והוא הבהיר לי כמה שהוא לא ייפגע בי... הסכמתי...! עברנו לגור ביחד... והתחלנו לבנות חיים ביחד... מאושרים עד הגג ויותר... פתאום... כרעם ביום בהיר... חודשיים וחצי לפני החתונה!!!!!!!!!! הוא מחליט שלא מתאים לו ושהוא רוצה להפרד... בטענה הכי מטופשת ומצוצה מהאצבע ששמעתי בחיים... "אני לא אוהב אותך כמו שאת ראויה שיאהבו אותך..." זה שבר אותי במקום!!! במשך כמה חודשים נסיתי להתגבר ולצאת מהצב הזה.. יצאתי עם אחרים ופסלתי אותם על הדברים הכי טיפשיים שיש.. כמו למשל צבע של שיניים ! באיזשהו שלב עם כל כמה שזה נשמע מוזר... עשיתי סוויצ' ופשוט הוצאתי אותו מהראש...! אז, אני ממש לא חושבת עליו כיום... ואני בכיף מכירה בחורים חדשים... אבל, הנזק שנגרם הצלקת שהוא השאיר... הפחד הזוועתי הזה כל הזמן שמעיק שמפחדים להפגע.... החומות שבניתי... מאוד קשה להוריד אותם! זה נזק לכל החיים!!!! ואלוהים אדירים... איך מתמודדים עם זה??? אני יודעת שבחיים אני לא אעשה דבר כזה אבל, אני לא יכולה לשקר ולאמר שלא חשבתי לתבוע אותו על עוגמת נפש... היינו מה שנקרא "ידועים בציבור" והאמת.. חברה שלי שהיא עו"ד אמרה לי שיש לי פה אחלה קייס... אבל, אני לא מוכנה לרדת לרמה כזו... לא מוכנה להיות קטנונית עד כדי כך!!!! בקיצור.. אני ממשיכה לחיות עם הפחד הזה.. והרבה פעמים... אפילו נמצאת בהרגשה שבגלל החומות שבניתי בגללו אני לא אתחתן אף פעם! פומיקית