השם "תרגול" מטעה
זה לא שיושבים ועוברים על החומר שנלמד בשיעור, ומנסים ליישם אותו. בתרגול פשוט מועבר עוד חומר, בד"כ אחר לגמרי, מאשר בהרצאות. לדוג', במבחן במשפט עברי, יש 2 שאלות מהחומר של השיעור ושאלה 1 מהחומר של התרגול. ואין קשר ביניהם. אז אם אפשר להבריז מתרגול? בדיוק כמו שאפשר להבריז מהרצאה (יכול להיות שאפילו פחות, כי בעונשין עם קוגלר, למשל, אפשר לקחת סיכום מילה במילה ממה שהוא אומר בכל שנה, כך שפספוס שיעורים שלו לא כל כך נורא, עד כמה שהוא איש חביב ונחמד וכו' וכו', כפרות עליו) מבוא למשפט מקובל - לקחתי השנה. זה מורכב. המרצה איש ממש ממש נחמד. הוא גם מעניין. לי היה קשה לעקוב אחריו במהלך השנה, וגם אחרי חומר הקריאה (שכולו באנגלית), אבל יכול להיות שזה בגלל שזו השנה הראשונה בה הועבר הקורס הזה, אז גם אצלו הוא היה עוד מבולבל. מה שכן, בזמן הלימודים לבחינה קיללתי את היום בו בחרתי ללמוד משפט מקובל. אבל זה לא היה מדוייק לגבי הסימסטר (כי אדם חפרי, למרות שהוא לפעמים מדבר לקיר ולא לכיתה, הוא פשוט בנאדם טוב ששווה להכיר), וגם אחרי שקיבלתי את הציון שלי במבחן (אליו נוסף ציון מיטיב חביב), וראיתי את הציונים של אחרים, אני רואה שגם הבדיקה שלו נדיבה, והממוצע היה 87.5 (לא היה נירמול כי היינו רק 18 נבחנים). אז אני לא יודעת אם עזרתי לך בתשובה האמביוולנטית שלי. אם יש לך עוד שאלות, אתה מוזמן, כאן או במסרים. מבוא למשפט האיחוד האירופי זה קורס חדש, אז אף אחד לא יוכל לענות לך עליו. תגיד מי המרצה, אולי אנשים יוכלו לעזור קצת יותר. אה, וגם כתבתי דברים על ראם שגב למטה (או למעלה, או גם וגם, אני לא בדיוק בטוחה איפה זה). בגדול, אני בעדו. גם בגלל הציונים בתרגילים, שאפשר בקלות יחסית לעשות אותם כמו שצריך ולקבל ממוצע גבוה, בניגוד לתרגילים הגדולים והזוועתיים של מדינה, שאמנם יש רק ארבעה מהם (ולא 12 כמו אצל ראם שגב), אבל אני מכירה אנשים מבריקים שקיבלו בתרגילים האלה ציונים שמתחילים ב-5 (54, 58 וכו'). אבל גם התרגילים עוזרים להתכונן למבחן כמו שצריך. זה בנוסף לעובדה שהמבחן של ראם שגב הוא בחומר סגור (מה שאומר שהשאלות פחות יורדות לפרטים), והוא שאל באמת על דברים עקרוניים שנידונו בשיעור, והיה מספיק זמן לכתוב את התשובה, ולא היתה בכלל הגבלת מקום. זה אולי נשמע לך שולי עכשיו, אבל הסיוטים שלי בלילה הם ממבחנים עם זמן לחוץ והגבלת מקום (איך לעזאזל אפשר לכתוב מבחן שלם על 4 עמודים, כשיש לך כתב גדול כמו שלי?). ואצל מדינה היה את שניהם (כלומר, גם לחץ זמן וגם הגבלת מקום). לדעתי זה מפגר, כי זה לא באמת בודק ידע ויכולת אלא מנסה לחסוך זמן לבודקים, אבל ממתי דעתי הייתה רלוונטית מאז שהגעתי לאוניברסיטה? (כן, גם כשאומרים חווה דעתך, מתכוונים: חווה דעתך מהי דעת המרצה, ואם אתה טועה, אבוד לך). וואו, חפרתי על ראם שגב. מקושקשת ונ' מחדר 302, אני מתנצלת, לא חשבתי שאתדרדר לכך, אבל אני חושבת שאתן עומדות מאחוריי (תום מוסר שהוא כן עומד מאחוריי) לילה טוב!