הייתה לי אותה בעיה
עם אמא שלי. היא אישה מיוחדת, אין לי ספק. אמנם לא הייתי במצב כמו שלך, שדברים פשוט קורים באופן שיטתי, אבל קרה לא פעם ולא פעמיים שאמא שלי אמרה לי דברים כמו "תיזהרי שלא יקרה לך X", ואני הגבתי "נו אמא אין סיכוי" וזה קרה. המון המון פעמים. עד שפעם אחת קרה לי משהו שהיה בגדר הטרדה מינית והיא הזהירה אותי מפני אפשרות כזו, וכמובן, התגובה הישירה שלי הייתה לחשוב בהיגיון ומה הסיכויים שמשהו כזה באמת יקרה? בסוף, חזרתי הבייתה בוכה. בכיתי לה שכל מה שהיא אומרת קורה לי, אז שבבקשה תיזהר בדבריה, ושפשוט תחשוב פעם נוספת לפני כל דבר שהיא אומרת לי. מאז דברים השתנו. אני פניתי לכיוון המאגיה והכישוף, וזה פשוט חיזק אותי מבחינת הדברים שצפויים לקרות לי. אמא כבר לא אומרת דברים כאלה גם כי כבר גדלתי ואני נזהרת לבד, וגם אם היא אומרת, היא לא יכולה להשפיע עליי. פשוט כי אני מוכנה, ומנוסה.. אני באמת חושבת שלידע אותה במה שהיא עושה לא בכוונה יכול לעזור. אמא בחיים לא תפגע בבת שלה כך סתם בכוונה. למילים שלנו יש כח, לא סתם אנו לומדים שצריך לחשוב לפני שמדברים, כי ברגע שמוציאים מילים מהפה, אין דרך חזרה ואי אפשר לדעת עד לאן המילים האלו יגיעו. זה כמו חצים, פשוט יורים חצים ואי אפשר לדעת אף פעם איפה הם נחתו ומי מצא אותם, אלא אם כן מכוונים ממש ממש טוב למטרה. מאחלת לך רק טוב, ובהצלחה עם אמא
