Mr K i n g
New member
מעגל קסמים...
~4 שנים מאז הניסיון האחרון לאהבה, אותה התנסות שבזכותה למדתי להכיר ברגש האהבה, ובגללה אני מרגיש שכבר לא אחוש בו שוב. אני אמנם עוד צעיר, כל החיים עוד לפניי (זה מה שאומרים לי, בכל אופן) אבל התחושה היא שעשיתי את שלי, ואני פשוט צריך לוותר. אפשר להגדיר את מסלול החיים שלי כדרך לא סלולה, שביל עם כל מיני פיתולים ועיקולים, אבל זה בעצם יגדיר אולי את החיים של כולנו, ההבדל במקרה שלי הוא שנראה שהשביל לא מוביל לשום מקום, הוא רק ממשיך להתעקל במעלה הדרך ואני כבר עייף מלצעוד, אלא רק גורר עוד רגע ועוד צעד אחד, בתקווה שאולי בהמשך מצפה לי משהו טוב יותר. אני לא מיואש, ואני אפילו די סימפטי ברוב הזמן, אבל כשבסוף היום אני חוזר למיטה הקרה שלי, לבד, והמחשבות עולות, כבר קשה לחנוק את ההרגשה, זה כל כך מחלחל שאני כבר מתחיל להאמין שהגורל /שלי, בסופו של דבר, הוא להיות לבד. הוא שוב נוסע הדרך מתארכת השביל הולך ומתפתל. הוא שוב נוסע כי החיוך מזמן טבע במצולות, כי אין לו אושר, ואין לו אהבות הוא שוב נוסע, כי העולם שלו מלא באכזבות. אבוד בעולם הזה, לא רוצה כבר לשמוע, נמאס לו כבר לראות איך אין את הדרך שתתן קצת תשובות
~4 שנים מאז הניסיון האחרון לאהבה, אותה התנסות שבזכותה למדתי להכיר ברגש האהבה, ובגללה אני מרגיש שכבר לא אחוש בו שוב. אני אמנם עוד צעיר, כל החיים עוד לפניי (זה מה שאומרים לי, בכל אופן) אבל התחושה היא שעשיתי את שלי, ואני פשוט צריך לוותר. אפשר להגדיר את מסלול החיים שלי כדרך לא סלולה, שביל עם כל מיני פיתולים ועיקולים, אבל זה בעצם יגדיר אולי את החיים של כולנו, ההבדל במקרה שלי הוא שנראה שהשביל לא מוביל לשום מקום, הוא רק ממשיך להתעקל במעלה הדרך ואני כבר עייף מלצעוד, אלא רק גורר עוד רגע ועוד צעד אחד, בתקווה שאולי בהמשך מצפה לי משהו טוב יותר. אני לא מיואש, ואני אפילו די סימפטי ברוב הזמן, אבל כשבסוף היום אני חוזר למיטה הקרה שלי, לבד, והמחשבות עולות, כבר קשה לחנוק את ההרגשה, זה כל כך מחלחל שאני כבר מתחיל להאמין שהגורל /שלי, בסופו של דבר, הוא להיות לבד. הוא שוב נוסע הדרך מתארכת השביל הולך ומתפתל. הוא שוב נוסע כי החיוך מזמן טבע במצולות, כי אין לו אושר, ואין לו אהבות הוא שוב נוסע, כי העולם שלו מלא באכזבות. אבוד בעולם הזה, לא רוצה כבר לשמוע, נמאס לו כבר לראות איך אין את הדרך שתתן קצת תשובות