בגלל זה לא אבחנו אותי כאוטיסט
אני התפתחתי באופן רגיל אפילו יותר מזה,אני דיברתי בגיל 8 חודשים מה שרוב הילדים לא עושים.
אני הלכתי בגיל 8 חוששים באופן טבעי- ורגיל, אני שיחקתי אם ילדים בגיל שנה ואני התחלתי לגלות
עניין באומנות כבר מי שהייתי -פעוט, אמא שלי אומרת שאני התפתחתי כל כך מהר שהיא מהתחלה
 
ידעה שאני היה משהוא מיוחד,שהייתי ילד מאוד חכם מאוד ודי עצוב וזקן מדבר על דברים שילדים
בגילי לא מדברים ,כמו שאמרתי על המוות בגלל שאני שונה ואת זה אמרת,י שהייתי בן 5 אמא חשבה.
 
שאני מבריק אבל המורים חשבו שאני דפוק היו הרבה דברים מנוגדים בחיי גם האישיות שלי שהיא מהמרכבות ביותר לפי טענת המטפלים שלי, הייתי אלים הייתי בעל אידאלים ברורים והייתי גם נגד אלימות נגד חפים מפשע, ופגעתי ברעים אני הייתי חברותי מאוד מקובל וזה רק בגלל השונות שלי.
 
אוטיסטים ובני אדם בכלל זה לא מתכון מסיום ,כלומר זה לא שאם יש אבחנה מסיומת זה אומר שהוא יענה על הכל או אפילו יכולים לפספס ילד אוטיסט/ קשב וריכוז, כמו שעשו איתי ואני אסי הכי מובהק שיש, " אובסיסיבי" פעולות חזירתיות למשל אני הייתי מסדקר רת הקלפים שלי באופן דקדקני
 
לגמרי,מהזיכרון כל קלף במקום שהוא צריך להיות התלהבו מזה כי צריך שהיה לך לטענתם יכולות זיכרון מיוחדת ,גם בפעם הראשונה זכרתי בדיוק איך זה היה וגם שמי שהוא אחר סידר, זה בא לי בטביעות, כי אני שם לב לפרטים קטנים אני שם לב לפרט בתמונה, ולא בהכרח לתמונה הגדולה.
 
אם את מבינה את כוונתי, זה אופני מאוד לאוטיסטים וכנראה שגם לבן שלך יש את אותו
"אובסיסיה",או אחרת מה שאני מנסה לומר שאין שום דבר מחולט, יש כל מיני סוגים של אוטיסטים, אני הלכתי, למסיבות היית הולך לים אם חברים ,הולך אפילו לשתות היה לי ילדות רגילה מבחינה חברתית וגם היותי בוגר, ותמיד הייתי מזר מאוד לא סתם הכי מוזר שיש*-ואהבו אותי גם בחורות.
 
מקווה שעזרתי לך