מירב ומיכל בנות שאול, עדריאל המחולתי, והבנים.
משהו ניקר לי בראש אחרי שכתבתי את התגובה הקודמת, אז בדקתי שוב בשבת, והופתעתי. מלמישהו יש הסבר מניח את הדעת לשתי השאלות הבאות? בשמואל א פרק יח כתוב " ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה". ואילו בשמואל ב פרק כ'א אנו מוצאים "...וְאֶת-חֲמֵשֶׁת, בְּנֵי מִיכַל בַּת-שָׁאוּל, אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן-בַּרְזִלַּי, הַמְּחֹלָתִי". מי אם כן נישאה לעדריאל? מרב או מיכל? (לבד מההסבר המסורתי שמרב ילדה ומיכל גידלה). שאלה שניה - שימו לב לתופעה מעניינת: שמואל ב פרקים ח-ט: "וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, עַל-הַצָּבָא; וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, מַזְכִּיר. יז וְצָדוֹק בֶּן-אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֶבְיָתָר, כֹּהֲנִים; וּשְׂרָיָה, סוֹפֵר. יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ." (סוף פרק ח'). תחילת פרק ט - "וַיֹּאמֶר דָּוִד--הֲכִי יֶשׁ-עוֹד, אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל; וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן. ב וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד וּשְׁמוֹ צִיבָא, וַיִּקְרְאוּ-לוֹ אֶל-דָּוִד; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַאַתָּה צִיבָא, וַיֹּאמֶר עַבְדֶּךָ." ולעומת זאת פרקים כ-כ'א: "וְיוֹאָב, אֶל כָּל-הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל; וּבְנָיָה, בֶּן-יְהוֹיָדָע, עַל-הכרי (הַכְּרֵתִי), וְעַל-הַפְּלֵתִי. כד וַאֲדֹרָם, עַל-הַמַּס; וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, הַמַּזְכִּיר. כה ושיא (וּשְׁוָא), סֹפֵר; וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר, כֹּהֲנִים. כו וְגַם, עִירָא הַיָּאִרִי, הָיָה כֹהֵן, לְדָוִד" (סוף פרק כ) ומיד תחילת פרק כ'א "א וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד, אֶת-פְּנֵי יְהוָה; {ס} וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שָׁאוּל וְאֶל-בֵּית הַדָּמִים, עַל-אֲשֶׁר-הֵמִית, אֶת-הַגִּבְעֹנִים. ב וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, כִּי אִם-מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם, וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. ג וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַגִּבְעֹנִים, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם; וּבַמָּה אֲכַפֵּר, וּבָרְכוּ אֶת-נַחֲלַת יְהוָה. ד וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים, אֵין-לי (לָנוּ) כֶּסֶף וְזָהָב עִם-שָׁאוּל וְעִם-בֵּיתוֹ, וְאֵין-לָנוּ אִישׁ, לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר מָה-אַתֶּם אֹמְרִים, אֶעֱשֶׂה לָכֶם. ה וַיֹּאמְרוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ, הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ, וַאֲשֶׁר דִּמָּה-לָנוּ; נִשְׁמַדְנוּ, מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל-גְּבֻל יִשְׂרָאֵל. ו ינתן- (יֻתַּן-) לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, מִבָּנָיו, וְהוֹקַעֲנוּם לַיהוָה, בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה; {פ} וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֲנִי אֶתֵּן. " השאלה שלי היא על הצמידות של פירוט שרי הצבא לשני הסיפורים - במקרה הראשון מונים את שרי הצבא ואחריהם את רצונו של דוד לעשות חסד עם בית שאול. ובמקרה השני מונים את שרי הצבא ומיד אחר כך מתארים את הסכמתו להמית את הנותרים בבית שאול. מה משרתת הצמידות הזו?