מכתבי לעיתון הארץ:

[Geek God]

אחרי שהפסקתי את המנוי שלי

היו כמה חודשים עם תסמונת גמילה, אבל התגברתי. מפעם לפעם, אני משתכנע שצדקתי כשביטלתי את המנוי. את מנות האקטואליה שלי, אני מקבל און ליין

 

[גנגי]

מצוין.

בזמן האחרון אני בכלל בעד מחאות. מכל סוג שהוא. גם המחואות עוזרות. כמובן רק כאלה שיש להן כיסוי.

 

[גנגי]

רק אלוקימה יודעת

איך נשתרבבה לשם המילה "גם". ד"ש למסורתי מאלוקימה, אגב. היא ביקשה במיוחד.

 

[אלי ו.]

בקשר לאלוקימה

את יודעת שבעברית יש מילה בלשון נקיבה לקב"ה, השכינה. מבחינה אמונית, הפרובוקציה הקטנה שלך היא חסרת משמעות מכיון שלאל אין גוף ואין דמות הגוף ומכאן שגם אין לו מגדר. (בקבלה יש דימויים מיניים שונים אבל לא נכנס לזה)

 

[שושן פרא]

אבל כבר נכנסת לזה.

שהרי עיקר השימוש בשם "השכינה" הוא בהקשרים קבליים. ואגב, אם זכרוני אינו מטעני, "הקדוש ברוך הוא" הוא שמה של ספירה אחרת, אחת מתשע הספירות הזיכריות שנמצאות (הפתעה, הפתעה) מעל "השכינה" הנקבית במדרג הקדושה. ובחזרה לאלוקימה, בתור פרובוקציה זה באמת לא גליק גדול, אבל בתור אמצאה לשונית שמאפשרת לחילונים חלופה לביטויים שאי אפשר לדובר עברית בלעדיהם, כמו "אם ירצה השם" ו"אלוהים ישמור", זה פשוט נפלא.

 

[בנדק חביב]

יש לך טעות רצינית

יש עוד שתי ספירות נקביות בתשע שמעל השכינה חכמה ובינה. בינה במיוחד נחשבת כ-אם האלוהית, כך שענין השכינה כנקבה הבלעדית לא מדוייק, ולכן גם המיקום שלה כמצביע על משהו בעייתי. עם זאת, אין ספק שהשכינה היא אחת מול שאר תשע הספירות, ונכון שהיא "מתמלאת" רק בהיותה ב"זיווג" עם שאר הספירות - ואין ספק שמיין דנוקבין = השפע שיורד לעולם . אבל השכינה איננה כיוני נרדף לאלוהים, מעולם לא היתה. היא אוואטר [התגשמות, גישום] של האלוהות היהודית הזכרית, נטולת ההיסטוריה לגמרי.

 

[בנדק חביב]

המשך

אוואטר של אותם יסודות "נשיים" שהמיתוס היהודי בשלל צורותיו מנע מאלוהים הזכרי.

 

[שושן פרא]

איני אלא חובבן ../images/Emo141.gif

ואפילו יש בפורום גולש, שעשה לו מנהג לתור אחר שגיאות בהודעותיי ולהודיע עליהן ברוב שמחה ועליצות. כחובבן, נתקלתי בהרבה טכסטים שמתארים את השכינה (או בשמה האחר, מלכות) כיסוד הנחדר, המכיל והמתמלא, ובמעט מאד טכסטים שתולים דימויים מגדריים בשלוש הספירות העליונות. אבל אם אתה אומר, אתה בוודאי יודע. אגב, בינתיים בדקתי ומצאתי ש"הקדוש ברוך הוא" הוא אחד השמות של ספירת תפארת.

 

[אלי ו.]

הכינוי "שכינה"

נמצא בשימוש הרבה לפני הקבלה, השיח הקבלי אולי מענין אבל הוא לא המציא את הכינוי.

 

[שושן פרא]

לא כתבתי "השימוש הראשון" אלא "השימוש העיקרי".

 

[אלי ו.]

אצל מי?

מעטים האנשים שמתעסקים בקבלה. ביטויים כמו "מי שמקבל פני רבו כאילו מקבל שכינה" או "מעולם לא סרה שכינה מהכותל המערבי" וכו' אינם מתיחסים לספירה קבלית אלא לאלוקות.

 

[שושן פרא]

"מעטים האנשים שמתעסקים בקבלה" ../images/Emo35.gif

האם אנחנו חיים באותה מציאות, אתה ואני ?

 

[עפרונית מהודרת]

כנראה אתם בספירה אחרת ../images/Emo153.gif

 

[טופז2]

ללמוד מותר לכל אחד, אך עיסוק מעשי אסור

ציטוט: "למי שאינו ראוי לכך"

 

[אלי ו.]

כנראה שלא, אני חי בעולם הדתי

אם תכנס לביהכנ"ס הקרוב אליך ותנסה לשאול באקראי מתפללים שאלות על הקבלה תגלה חוסר ידע מוחלט. כנס לבתי ספר דתיים, לישיבות דתיות וחרדיות ותגלה שהעיסוק בקבלה שולי לגמרי. בעולם החילוני מתעסקים בקבלה באקדמיה ולהבדיל בעשרות קורסים בסגנון עדות הניו אייג' שהיום מלמדים קבלה ומחר מדיטציה. בשיח הדתי הקבלה קיימת בעיקר בשוליים. (להוציא הרב אליהו שהוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל)

 

[יוסי ר1]

צר לי שלא להסכים עם חלק מדבריך.

הן בציבור החסידי ובעיקר אצל עדות המזרח מתפללים תפילות קבליות (ראה פתיחת אליהו למשל) ממלמלים טקסים קבליים, ויש גם הלומדים ספרי קבלה. עדיין, חוסר ידע ובלבול יש, אבל גם עיסוק יש...

 

[אלי ו.]

לא מצאתי את חוסר ההסכמה

אני בד"כ לא אוהב את השימוש במילה "ממלמלים" אבל במקרה הספציפי הזה, זו בדיוק היתה הנקודה שלי. בשיח הדתי אמוני הקבלה קיימת אבל היא מאוד שולית. כשאדם דתי מדבר על "השכינה" הוא בד"כ לא חושב על הספירות רוב בוגרי הישיבות יוכלו לצטט את רבא ואביי, את רש"י הרמב"ן והרמב"ם, את השו"ע והרמ"א אבל לא יוכלו לצטט ולהסביר טקסט קבלי גם אם הם מדקלמים אותו בתפילה.

 

[טופז2]

הגעגוע לשלמות

בקבלה אמנם היסוד הזכרי מגולם בספירת תפארת המכונה גם "הקדוש ברוך הוא". ישנו סיפור של הבעש"ט שחש חסר ומפולג עם מותה של זוגתו, והתיאור להרגשותיו אומרים שמעיד על הדרמה המתחוללת במרומים, כלומר הקב"ה -היסוד הזכרי, הוא המתגעגע לשכינה- היסוד הנקבי שאבדה ו"זנחה" אותו. האל הוא החסר את עצמו והגעגוע של הבעש"ט לזוגתו בה נתגלתה השכינה, הגעגוע לשלמות האבודה, הניגודים הנמשכים זה לזו - לרגע מימוש האחדות (במובן האנושי כמו גם הקוסמי) נראית ברת השגה וברגע שאחרי... מתנפצת לרסיסים אולי מישהו מכיר את הסיפור הזה - מרגש בעיניי

 

[טופז2]

ועוד קצת

במפגש היחודי בין שני המינים אפשר לזכך באהבה את תמצית ההויה עד למימוש של הפוטנציאל הטמון בכל אחד מבני הזוג. אבל..המפגש הזה בכוחו להוריד לשאול תחתיות = "ומוצא אני מר ממות את האישה" או לרומם לפסגות "מצא אישה מצא טוב".

 

[בנדק חביב]

כשרק נכנסתי לכאן או לאחל"ה ניהלתי ויכוח

עם HAPAX על היות העברית שפה מיננית ושובניסטית, בכך שצורת הסתמי שלה הוא - זכר, והנה אתה מוסיף נדבך לטענותיי. אלוהים חסר גוף אבל ובהחלט הוא זכר. לא קראתי ולו פעם אחת - כולל אתה - התיחסות לאל בנקבה. השכינה היא כינוי אלוהים בנקבה? ההפכת לעובד אלילים בטעות, אתה מאמין בפיצול "מגדרי" בתוך האל? השכינה זה רק מה שאלוהים הכניס לאוהל מועד ולבית המקדש, לא? אוי לאזניים המימונידיות ששומעות אותך עכשיו. ואלוקימה זה שם נפלא ונהדר שאלוהים יכול להתגאות בו.