מכתבי לעיתון הארץ:

[תם ונישלם]

מכתבי לעיתון הארץ:

לאחר עשרות שנים בהן הייתי מנוי עיתון הארץ, ביטלתי היום את מינויי לעיתון הארץ ולירחון דה מארקר. התחלחלתי לראות היום בעיתון את המודעה הקוראת לשחרורו של הרוצח יגאל עמיר. עיתון הארץ החליט, תמורת בצע כסף, לפרסם מודעה מגונה זו, שמאחוריה עומדים אנשי תנועת כהנא, מודעה הפוגעת קשות ברגשותיי ומהווה בעצם תמיכה בלגיטימציה של רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. הופתעתי לשמוע מנציגת מחלקת המנויים כי פרסום המודעה נועד לאפשר "מגוון דיעות". הדבר אינו נכון. פרסום המודעה נועד להגדיל את הכנסות העיתון. אם הייתם רוצים לאפשר "מגוון דיעות" הייתם מפרסמים אולי מאמר מנומק התומך בשחרור, אולם מאמר כזה כמובן לא פורסם ולא יפורסם, שכן אין הכנסה בצידו. אני מקווה שהרווח שעשה העיתון ממכירת המוצר המגונה של המודעה הקוראת לשחרור הרוצח, יקוזז אולי במעט על ידי ההפסד שיגרם, אם יחליטו עוד אנשים להימנע מלצרוך את מוצרי הארץ. בנוסף להפסקת המנוי, אשלח עוד היום מכתב שרשרת לכל חבריי ומכריי, הקורא לחרם צרכנים על העיתון. אשמח כמובן אם מכתבי יפורסם בעיתון. זה יהיה באמת מתן במה לדיעות שונות. בברכה

 

[יוסי ר1]

אתה יכול להביא קישור למודעה,

או להעלות צילום שלה? אני בהחלט מעריך את צעדך המחאתי שבא מתוך עקרונותיך.

 

[תם ונישלם]

לא היספקתי לומר "גרשום שוקן"

וקיבלתי שיחת טלפון ממר עמוס שוקן, בעלי העיתון. ניהלתי עם מר שוקן שיחה ארוכה למדי , כרבע שעה, ומאתגרת אינטלקטואלית. עיקר טיעונו של מר שוקן הוא שעיתון הארץ מחויב לפרסם כל דיעה, אם היא לגיטימית, ופרסומה אינו מנוגד לחוק. כך לדוגמה, סיפר לי מר שוקן , התפרסם בשעתו ראיון עיתונאי עם סניגורו של עמיר, ובו הוצג הנ"ל באור אנושי, ראיון שגרר אחריו מחאות של קוראים, וכן מאמרים בעניין הזכות של יגאל עמיר להנשא ולהעמיד צאצאים. בנוסף, טען שוקן, לא מקובלת עליו הגדרתו של עמיר כ"רוצח מתועב" בעוד מי שרוצח את ילדיו או את אשתו הוא סתם רוצח. ההפך הוא הנכון, טוען שוקן, יגאל עמיר עשה את מניעיו ממניעים אידיאולוגיים, שכן הוא חשב שהוא מציל את עם ישראל וארץ ישראל מאסון,ולשיטתו אולי הצליח. לכן , אומר שוקן, עמיר הוא אולי רוצח "מכובד יותר" מאשר סתם מי שרצח את אשתו. הוא הביא כדוגמה את קלאוס פון שטאופנברג, שהתנקש בחיי היטלר. אם את שטאופנברד אנו משבחים, מדוע עלינו לגנות את עמיר? רק משום שהאידיאולוגיה של שטאופנברג מוצאת חן בעינינו ואילו זו של עמיר לא? עמדתי האישית, הוסיף ואמר מר שוקן , היא שיגאל עמיר הוא אכן רוצח מתוכעב, ומגיעה לו ענשיה חמורה יותר שכן פגע ברוב עם ישראל, ולא רק באדם בודד, אולם אין הדבר משנה, מחובתו כעורך, לדעתו, לפרסם כל מודעה. לעניות דעתי, אמרתי לשוקן, הוא טועה בגדול בשתי אבחנותיו. ראשית , עלינו לעשות אבחנות ערכיות. לשיטתו, לפיה רוצחים אידיאולוגיים "טובים יותר" מ"סתם רוצחים" הרי ניתן למשל למצוא נקודת זכות בהשמדת היהודים על ידי הנאצים שכן זו נעשתה מטעמים אידיאולוגיים מובהקים, במטרה להביא לעולם טוב יותר, מוסרי יותר, ומתקדם יותר, על ידי השמדת הגזע היהודי המתועב. גם לנימוקו העיקרי אינני מסכים. עיתון "המודיע" למשל, אינו מחויב לפרסם , ואף לא יפרסם, מודעות של נקניקי מזרע או של מופעי חשפנות , רחמנא ליצלן. איש לא יגנה את העיתון על סירובו לפרסם מודעות כאלה. מר שוקן חוטא , לטעמי, בחטא נפוץ במקומותינו: הוא מבלבל בין חופש הבטוי לבין החובה לתת לו במה. יכול אדם להביע דעתו בזכות חנינה לרוצח עמיר, ואף לתמוך במתן פרס לרוצח על השירות שעשה למען עם ישראל. אין חובה לשום גוף פרטי או ציבורי, לפרסם את הדברים הללו בציבור. סיכמנו כי ישלח לי את עמדתו בכתב ואני אשיב עליה, ואולי יתפרסמו הדברים.

 

[יוסי ר1]

אבל הוא השיב לך תשובה ניצחת:

טענתך הראשונית היתה שהם פרסמו ממניעי בצע כסף, ואילו הוא הוכיח כי פרסם את דבריו כדי לתת במה לדעות שונות, כל עוד אינן נוגדות את החוק. וכאן באמת חסר לי הקישור למודעה המקורית, כדי שלא ננהל דיון רק על מה שאתה ראית ואני לא, ורק על פרשנותך את שראית). שים נא לב, הרצח שבצע יגאל עמיר היה אסון לאומי. אבל את הרצח לא ביצע אדם בודד תמהוני. קדמה לו התפלמסות ארוכה ביותר על רבין האיש, על מהלכיו המדיניים, על דין רודף, ומה לא. התפלמסות שציבור נרחב ביותר נטל בה חלק, ומגוון הדעות היה רחב מני ים. וחשוב לשמוע מה דעת הציבור, לאחר פרק הזמן שעבר מאז. עם זאת, צר לי שהנושא הזה עולה שוב. אין לי ספק שאם יתעורר כאן ויכוח, הוא יהיה ויכוח מכוער שיוציא את כל הרוע שיכול לצאת בדיונים מסוג זה, והרוחות בפורום תתלהתנה. ויכוח שהחל ביום המועד לפורענות, שבעה עשר בתמוז. עם זאת, אם ישנן דעות שונות, הבא ויאמרו. לשם כך אנו גולשים בפורומים, לומר ולשמוע דעות שונות. אבל בקשה אישית: הבא ננסה להשאר בפרופורציות של דיון מכובד, ולא ניגרר למלחמת אחים.

 

[תם ונישלם]

אתה מחמיץ את טיעוני

אינני טוען שפרסום מודעה התומכת בשחרורו של הרוצח עמיר אינו חוקי. אני רק מנצל את זכותי שלא לשלם עבור עיתון הנותן במה לדעה זו, עבור בצע כסף. יתכן וגם אתה לא היית מתפלל, נאמר, בבית כנסת שבו הרב מצדיק את הרצח. אני מניח שבית כנסת בו היו מתפרסמות מודעות של נקניקי חזיר, היה מתרוקן מיושביו. בשעתו השעיתי את מינויי לעיתון הארץ אחרי שעיתון העיר הטיף לצריכת סמים. בעיני זה היה זה גם לגיטימי וגם חסך כסף. לכן, אין כאן בכלל ויכוח. אינני חושב שפורום "תרבות עברית" הוא המקום לקיים דיון בעד ונגד רצח רבין. אם זה יקרה, אדיר רגליי ממקום כזה.

 

[יוסי ר1]

הבנת הנקרא, תם ונישלם!

וכי אני כתבתי שהפורום הוא המקום לדון בעד או נגד רצח רבין?! אני כתבתי "ואילו הוא הוכיח כי פרסם את דבריו כדי לתת במה לדעות שונות, כל עוד אינן נוגדות את החוק. וכאן באמת חסר לי הקישור למודעה המקורית, כדי שלא ננהל דיון רק על מה שאתה ראית ואני לא, ורק על פרשנותך את שראית)." אני הבנתי מהודעתך שהמודעה היא על בקשה לשחרורו של יגאל עמיר. דיון על שחרורו של פושע הוא דיון לגיטימי וחוקי. כפי שאתה נזעקת כאן אתמול ושלשום ודנת כאן בפושע אחר. קריאה לרצח אינה חוקית, הצדקת רצח אינה חוקית, ורצח עצמו אינו חוקי. לא על זה הדיון. הדיון הוא על הלכי רוח החברה בעניין שחרור מוקדם לרוצחים , למי כן ולמי לא. ומה הבמה לפרסום אותם הלכי רוח, האם עיתון שמחשיב עצמו צריך לצנזר מודעות מטעמי אידאולוגיה, הנוגדת את הקו הכללי שבו הוא נוקט (אם יש משהו כזה) גם אם אותן מודעות אינן נוגדות את רוח החוק.

 

[אלי ו.]

בדיון סמוך גילינו

שלשוקן אין בעיה לפרסם גם פרסומים העוברים על החוק.

 

[עפרונית מהודרת]

והמנוי? מה יהיה איתו?

בתקופה שאתם מתכתבים, אני במקום שוקן הייתי ממשיכה לך את המנוי חינם.

 

[יוסי ר1]

../images/Emo8.gifיפה. ואני במקום תמוש, הייתי

תורם את העתון לנזקקים, כדי לא ללכלך ידי בחומר פיגולים.

 

[תם ונישלם]

אתה מזכיר לי את המחבל

שהתלונן שהשב"כ מקריאים לו בקול רם קטעים מהמוסף הספרותי של הארץ, כעינוי.

 

[יוסי ר1]

אבל את המנוי עשית מרצונך, לא?

 

[אלי ו.]

האם מר עמוס שוקן יפרסם כל מודעה

למשל כזו הקוראת להפצצת אזרחי עזה בתגובה לירי קסאם? או כזו הקוראת לטרנספר לערביי ישראל? איכשהו אני מתאר לעצמי שגם לשוקן יש קוים אדומים, הם פשוט שונים משלך.

 

[תם ונישלם]

שאלה טובה

אני אשאל אותו.... אני מניח שאתה צודק.... אני מניח שגם מודעת תמיכה במאבקו הצודק של החמאס לא היתה מתפרסמת....

 

[שושן פרא]

הפוך, גוטה ../images/Emo141.gif

אתגר אותו עם מודעה כתומה, שעלולה לקלקל למר שוקן את יחסיו עם איגוד המרצים הבריטי, לא עם מודעה "ירוקה", שרק תוציא לו שם מוניטין של אדם תרבותי ונאור, אחד שעושה לילות כימים כדי לחשוף את פשעי היהודים נגד האנושות.

 

[תם ונישלם]

עמוס שוקן חזר אלי בכתב

ןצרף למכתבו את הטקסט הבא, אותו שלח לפני זמן מה ללקוח אחר של העיתון: וצרף את הטקסט הבא ששלח לא מכבר ללקוח אחר: (נוסח מעובד של מכתב ששלח מו"ל "הארץ" בתשובה על מחאה של אחד הקוראים) הרשה לי רגע להיות לא כלכלי ולומר לך, לקוח נכבד שלנו, שבעודך אומר לי שאכזבנו אותך בפרסום הראיון עם ארי שמאי, גם אתה גרמת לי אכזבה. איני אומר שאני חש שאט נפש ממך, כפי שאמרת שאתה מרגיש כלפינו, אבל כן, אני בהחלט מאוכזב מן הקלישאיות והפוליטיקלי-קורקטיות של עמדתך. מה לדעתך ההבדל בין "הרוצח המתועב" (אני שם את זה בין מרכאות כי כידוע שום אדם מן היישוב שמדבר על יגאל עמיר לא עושה זאת מבלי שיקדים את צמד המלים הזה לשמו) יגאל עמיר, לבין הרוצחת חוה יערי שרצחה בעבור בצע 50 אלף דולר, או הרוצח אלי פימשטיין, שהטביע באמבטיה את בתו בת השנתיים כדי להתנקם בגרושתו, או רוצח בשל "כבוד המשפחה"? או בין עמיר לכל רוצח אשתו? וזאת, כמובן, רק רשימת רוצחים מקרית. אם אומרים על עמיר "הרוצח המתועב" ולא אומרים זאת על כל רוצח, או על רוצחים אחרים, הבה נדון בשאלה איזה רצח יותר מתועב. אני מבין שלאנשים שונים תהיינה תשובות שונות על השאלה הזאת, אבל בעיני הרוצח עמיר אינו יותר מתועב מן הרוצחת חוה יערי, או מן הרוצח אלי פימשטיין, או מן הרוצח על חילול כבוד המשפחה, או מרוצח אשתו או גרושתו. עמיר יותר מסוכן לדמוקרטיה, הוא השפיע במעשהו על חייהם של יותר אנשים, אבל בעיני הוא לא יותר מתועב. הוא לא יותר מתועב מן הטעם שהוא עשה מעשה מתוך אמונה שבכך הוא מציל את עמו מסכנה נוראה, והוא עשה זאת למרות האפשרות הסבירה שישלם על מעשהו בחייו. על כך אפשר לומר כמה דברים: ראשית, הוא טעה. במעשהו הוא סיבך את עמו וגרם לנזק קשה. שנית, יש דרך במשטר דמוקרטי להחליף ראש ממשלה, ולשום אדם אין רשות לעקוף את הדרך הזאת וליצור לעצמו קיצורי דרך שהדמוקרטיה לא מתירה. שלישית, רצח הוא רצח, ובשום אופן אסור לרצוח. אני בטוח שהרוזן הגרמני קלאוס פון שטאופנברג, כאשר הלך לרצוח את היטלר (במקרה הוא נכשל), עשה זאת מתוך אמונה עמוקה שבכך הוא מציל את עמו מסכנה נוראה. עליו אנחנו מסכימים שהוא לא טעה, ועליו, אילו הצליח, אפילו לא היינו אומרים שרצח הוא רצח ובשום אופן אסור לרצוח. העובדה שאני מאמין שרבין עשה מעשה ענק בחתימתו על הסכם אוסלו, שהיה ראש ממשלה טוב ושהדרך שהלך בה היתה נכונה, לא קשורה לעמדתי כלפי מעשהו של יגאל עמיר. ברור שאני מתנגד למעשה הזה בכל דרך, אבל אני מצפה שגם מי שמאמין, כמו עמיר, שרבין הלך בדרך שגויה לחלוטין ועמד להמיט אסון על ישראל, יתנגד למעשהו של עמיר בדיוק כמוני. כשאני שואל את עצמי מה ההצדקה לכך שעמיר יקבל מן החברה יחס גרוע יותר מרוצחים אחרים, אני מוצא אולי טעם אחד. זה לא קורה כי חייו של רבין "שווים" יותר מחייה של מלה מלבסקי שיערי רצחה (ובינתיים כבר יצאה לחופשי לאחר ריצוי עונ-שה), זה לא קורה רק כי החברה רוצה להגן יותר על חייו של איש זה לעומת איש אחר. זה קורה כי החברה רוצה להגן על התהליך הדמוקרטי כדרך יחידה לחילופי ראש ממשלה. האם בשם זה מותר למנוע מעמיר מה שמותר לרוצח אחר שמרצה את עונשו, להינשא ולהביא ילדים? אני בכלל לא בטוח בזה. כשאתה שואל על שיקולים עיתונאיים בפרסום הכתבה, אני בטוח שמאבקו של עמיר להינשא ולהביא ילד יש בו עניין ציבורי, וזאת סוגיה שמחייבת דיון, לא תגובה אוטומטית כמו שלך. מלבד זה, עמיר הוא אחד האנשים שהכי השפיע (גם אם לרעה) על חיינו. יש לדעתי עניין להבין יותר את המניעים למעשהו, את ההשפעות שאולי היו עליו, אולי גם איך המעשה הזה ייראה לו בפרספקטיווה של זמן: האם יחשוב אי פעם ששגה? יש מקום לדיון ציבורי בזכויותיו של עמיר כאסיר. אני נוטה לחשוב שצריך להפריד בין זכויות אנושיות בסיסיות לאחרות. השאלה אם ייקצב עונשו של עמיר, וכתוצאה מכך באיזשהו שלב ישוחרר, היא שאלה מסוג אחד, אבל השאלה אם ייחקק חוק שיאפשר להוציאו להורג (אתה בעד, אני נגד), או שתישללנה ממנו זכויות אנושיות מסוימות אחרות שיש לרוצחים אחרים, היא לדעתי שאלה מסוג אחר. אני גם לא מסכים שיש איזה איסור לדון באישיותו של עמיר, שאולי היא מורכבת יותר ממה שאנשים רוצים לראותו, רק כרוצח מתועב ושטני. אני חושב שמידע, דיווח אמת והצגת מציאות על מורכבותה ולא בצורה פשטנית ומתלהמת, תמיד משרתים את הציבור יותר טוב. ברור שאת מעשהו צריך להוקיע גם כמסכן את הדמוקרטיה, על זה אין מחלוקת, והדמוקרטיה צריכה למצוא את הדרכים הנכונות להתגונן מפני מעשים כאלה.

 

[Geek God]

תשובה קצת לא לעיניין

דומני ששורש העיניין היה מודעת פרסום בתשלום ולא בכתבה. אז קצת לא לעיניין, הרבה מתנשא. פעם הארץ היה עיתון לאנשים חושבים. חבל.

 

[תם ונישלם]

נכון

מכתבי מטייל עכשיו ברחבי הרשת, נראה אם הוא ימריא

 

[תופס עוגב]

../images/Emo45.gif

 

[עפרונית מהודרת]

ומה בעניין המנוי?

האם באמת תפסיק אותו? בגלל מודעה אחת תישאר בלי מנוי? או שמא תעשה מנוי לעיתון אחר? האם את כל התכתובת האקדמית הזאת אי אפשר לעשות בלי לדרוש הפסקת מנוי? ומה שוקן מציע?

 

[תם ונישלם]

המנוי הופסק

ובעתיד אחדש אותו