מיסטר,
אם בפלפולא דאורייתא עסקינן, מאי ראיה משולחנות וכיורים, שהרי אף לדבריך אין משתמשים בהם עצמם באופן שיכולה הבליעה לפלוט, רק בכיסוי ע"ג כיסוי. לגופו של דבר, חמץ בלוע אינו בעין, אין בו כזית, ואין עוברים עליו בב"י וב"י, מעבר לעובדה שהוא דבר שאינו מוגדר וספק רב אם ניתן למוכרו. דומני כי "מכירת חמץ" הפכה למעין אקט יהודי מסויים, ענין של הרגשה, ורבים הם מוכרי החמץ שלא יתנזרו מאכילת חמץ גמור בימי החג. עצתי לשואל, אם כבר, למסור מודעה בפני עדים קודם המכירה כי היא נעשית באונסא דליבא וכדומה, וכך יצא ידי חובת כל הצדדים, גם יבצע את אקט מכירת החמץ, וגם לא תחול המכירה לאחר המודעה שמסר...