מספר הערות
ההנדסה האי-אוקלידית התחילה להתפתח בימיו של גאוס. לוֹבָּצֶ´בסקי פיתח את הכיוון של הרבה ישרים עוברים דרך נקודה אחת ואינם נפגשים עם ישר נתון, ראה שאין סתירה, פירסם מאמרים בנושא מתוקף תפקידו כרקטור של אוניברסיטת קָזָן, אבל "אף אחד לא הבין אותו". במקביל עשה אותו דבר בחור הונגרי בשם בּוֹיָאִי, בחור "מטרוף" שחשב שגונבים ממנו את הרעיון. כשלובצ´בסקי כתב לגאוס על התאוריה שלו וביקש תמיכה, גאוס ענה לו שהוא כבר מזמן הגיע לתוצאה הזאת, אבל הוא לא מפרסם את הדברים, כי הדור הנוכחי לא מסוגל לקלוט את זה. לובצ´בסקי ניסה "להוכיח" שהוא צדק ולא אוקלידס(!) באמצעות מדידות אסטרונומיות, שלא הביאו לכלום. מאוחר יותר הילברט הראה שכולם צודקים, גם אוקלידס (ישר אחד בלבד), גם לובצ´בסקי (הרבה ישרים) וגם רימן (אף לא אחד), פשוט באמצעות מודלים שהמחישו שאקסיומה זו ("הפסטולט החמישי של אוקלידס") היא אכן בלתי תלוייה בשאר האקסיומות. כלומר אוקלידס צדק בכך שהגדיר זאת כאקסיומה. מסַפרים על גאוס: כשהוא היה בכיתה ב´, יום אחד בא המורה לכיתה, נתן לכולם תרגיל: לחשב את סכום כל המספרים הטבעיים מ-1 עד 100, הוציא עיתון והתרווח על כיסאו. אבל אחרי דקות מעטות גאוס הקטן אומר לו 5050. המורה מסתכל בפתק שלו ונדהם: איך עשית כל כך מהר? חיברתי בזוגות משני הקצוות, יוצא 101 כפול 100 חלקי 2, ענה גאוס.