מה שאתה לא מבין זה שזה לא משנה
אני, למשל, לא אוהב מוסיקה קלאסית. בכלל. זה משעמם אותי. וכל מיני אנשים שאוהבים דברים ברוק שאני אוהב המליצו לי על יצירות במוסיקה הקלאסית שהן הלחם והחמאה של יוצרי הפרוג העתיקים, ולא אהבתי את זה. לא התחברתי לזה, והעובדה הגרנדיוזית ש"זה מה שהשפיע על הפרוג" לא מעניינת אותי בכלל, כי אם אני לא אוהב לשמוע את זה, אין לי מה לעשות עם זה. יש גם הרבה מקרים של להקות גרועות שהשפיעו על להקות טובות יותר, להקות שלא היו טובות בשום דבר חוץ מזה שהיה להן איזשהו קטע אחד שהיה מגניב, ואז באה להקה אחרת והשתמשה בקטע הזה בצורה טובה יותר (לדוגמה: הפיקסיז השפיעו על רדיוהד). אז זה אומר שצריך לאהוב את הלהקה הגרועה ולשמוע אותה בכוח? לא! כמובן שאני לא טוען שזאפה הוא גרוע או משהו כזה, אבל אני פשוט אומר שלטיעון שלך אין שום משקל. זה בכלל לא משנה שזאפה השפיע על יס, אם למישהו לא כיף לשמוע את זאפה. זה לא עניין של אטימות, וזה לא עניין של חוסר ניסיון. באנו, שמענו, לא אהבנו, עזבנו. זה לא כאילו מישהו פוסל את זאפה מראש מבלי לשמוע את המוסיקה כי השפם שלו דומה לזה של סטאלין. לפעמים השפעות של משהו שאתה לא אוהב יכולות להניב משהו שאתה כן אוהב. לדוגמה, אני מאוד אוהב את סימפוזיון, בזמן שההשפעות העיקריות שלהם הם זאפה וג'נטל ג'יאנט שאת שניהם אני לא אוהב בכלל. כי סימפוזיון לקחו את הדברים הטובים (בעיני) שיש אצל זאפה וג'נטל ג'יאנט והעלימו את הדברים שמונעים ממני ליהנות משתי הלהקות הנ"ל.