שדים בתנ"ך
המקרא מלמד אותנו שדרישה אל המתים מתעובת בעיני אלוהים. ויש לזה סיבה דברים פרק לב 16 יקנאהו בזרים; בתועבת יכעיסהו: 17 יזבחו, לשדים לא אלה, אלהים לא ידעום; חדשים מקרב באו, לא שערום אבתיכם. רשום בפירוש שדים. בקשר לשאול המקרא אומר בפירוש ששאול לא ראה את שמואל אלא הלך בעקבות ליבו נגד יהוה והאמין לבעלת האוב ומה הבורא אומר לנו על זה: דברים פרק לב 32כי-מגפן סדם גפנם, ומשדמת עמרה; ענבמו ענבי-רוש, אשכלת מררת למו: 33 חמת תנינם יינם; וראש פתנים אכזר: 34 הלא-הוא כמס עמדי; חתם באוצרתי הנחש המפורסם אשר מתעה את תבל מימי קדם יודע הרבה סודות ויכול לבלבל את האדם איתם, לכן הבורא מזהיר אותנו לא לדרוש אל המתים. רוב האנושות עדיין מאמינה לשקר הראשון בהיסטוריה בראשית פרק ג 4 ויאמר הנחש אל-האשה; לא-מות תמתון: 5 כי ידע אלהים, כי, ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם כאלהים, ידעי טוב ורע: אז אם באמת אחרי המוות יש המשך אז השטן צודק ואלוהים משקר. בראשית פרק ב 16 ויצו יהוה אלהים, על-האדם לאמר; מכל עץ-הגן אכל תאכל: 17 ומעץ, הדעת טוב ורע, לא תאכל ממנו; כי, ביום אכלך ממנו מות תמות: ולמה ישעיה מנבא- ישעיהו פרק כה 8 בלע המות לנצח, ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל-פנים; וחרפת עמו, יסיר מעל כל-הארץ, כי יהוה דבר: פ ועוד בתהילים, קוהלת כל המקרא צועק את האמת. אבל האדם מקשיב למה שנעים לשמוע מאשר האמת משלי פרק א : 22 עד-מתי פתים תאהבו פתי ולצים, לצון חמדו להם; וכסילים, ישנאו-דעת: 23 תשובו, לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי; אודיעה דברי אתכם: 24 יען קראתי ותמאנו; נטיתי ידי, ואין מקשיב: 25 ותפרעו כל-עצתי; ותוכחתי, לא אביתם