הבעיה היא שהסיפור כתוב בעברית,
וקהל היעד הוא בעיקרון דוברי עברית, והכותבת מנסה לשבץ מילים ביידיש, בתור שדכנית של העדה החרדית, כדי להישמע "אותנטית". אז מילים כמו חיידר או מייסע, אם לא ייכתבו כך, לא ידעו שזו הגייתן. והסימנים שכתבת במילה מעשה, למשל, לא מובנים לקורא שאינו דובר יידיש. אז מה עושים?