מישהו טס לארץ בפסח?

mish07

New member
גם לי לא ברור לפעמים למה התעקשתי

להשאר בארץ כל אותן שנים שבהם יכולנו להסתדר באנגליה. האופציה תמיד עלתה ואיכשהו ניסינו לשרוד בארץ עד שזה הפך לבלתי אפשרי וגם אז נלחמנו בכל כוחנו עד שהסכמנו שאין ברירה אחרת. סרבתי לראות את ה"כתובת על הקיר" או רציתי להאמין שנסתדר בסוף. מצד שני בעלי כן אהב את ישראל ובמשך השנים הוא הפך לציוני די נלהב אבל עם ציונות לא מתקיימים ולא מפרנסים משפחה. בסופו של דבר צריך לחיות במקום שמאפשר לחיות בכבוד ולנהל חיים שפויים.

אנחנו עד היום מצטערים שלא הגענו לכאן בתקופת השגשוג הכלכלי של שנות ה-90 כשיכולנו לקנות בית עם 95% משכנתא באזור ה- CANARY WHARF בגרושים (עלו בזמנו 80 או 90 אלף פאונד ושווים היום מאות אלפים)לפני שהוקמו כל המשרדים של החברות הגדולות.

לישראל נוסעים בגלל מחויבות משפחתית וקומץ חברים טובים. זו לא חופשה בשבילי במובן של חופש אמיתי. עצוב אבל זו המציאות.
 

בקר12

New member
הכול נכון אבל במהות באנגליה הכללים נוקשים

לא מכיר את הנסיבות של בעלך אבל באנגליה סביר להניח שהייתה פרוצדוקה מוכתבת מראש להסדר חוב לעירייה.
היו אולי מחייכים ונימוסיים אילו בעירייה (שזה גם חשוב) אבל היכולת שלו לשנות משהוא, אם בכלל הייתה אפסית. בארץ, בדרך כלל, יש יותר מרחב לתמרון.
לגבי הקביעה שלך " מישהו חושב לעזור לך כשאתה בצרה?" אז שוב באנגליה הכול יעשה בנימוס אך גמישות בכללים זה דווקא לא הצד החזק שלהם.
 

mish07

New member
אני מדברת יותר על היחס

וההשפלות שאתה עובר, לא על חוקים. ואם כבר מדברים על חוקים אז בישראל שולטים חוקי הג'ונגל. אני מעדיפה נוקשות עם חיוך ויחס אחיד לכולם. אתה צודק שאם כאן אני מכירה את מנהל הבנק זה לא יעזור לי ואילו בארץ אוכל לקבל יחס מועדף והקלות. לא מעוניינת בזה.
כאדם הנקלע לקשיים יש הרבה יותר רשתות תמיכה כאן ודרך להחלץ מהמצב. בארץ, אם אין לך הורים שיתמכו בך אתה די אבוד. וכולם חוגגים על הדם... זו מזמן לא חברה עם סולידריות חברתית.
אני חושבת שבגדול אנשים שעובדים כשכירים ומרוויחים יפה בארץ יכולים לחיות יפה במין "בועה" מבלי להיות מודעים לאיך הדברים עובדים כשאתה עצמאי/עסק קטן. כולם מנסים לדפוק את כולם, רמאויות בכל פינה, פשוט דברים דוחים. מי שאין לו מנטליות ישראלית ולא נמצא דרוך כל הזמן לאפשרות של ניצול מהסביבה פשוט אין לו סיכוי. אני חושבת שזה חבל ובאיזשהו מקום פספוס של המדינה כי אנשים תמימים ואיכותיים לא מחזיקים מעמד באוירה הזו.
ואגב, בחיי כאשה עובדת כאן, אני דווקא לא נתקלת בנוקשות מבחינת המעסיק, יש הרבה יותר גמישות בהשוואה לארץ. ושוב, לא אכפת לי שהבירוקרטיה מכילה חוקים נוקשים והכל נעשה בצורה מכובדת. לגבי עיריית ת"א, ציינתי בפירוש שמה שהפריע זו הדרך שבה נעשו הדברים, לצעוק בקולי קולות לעיני כל ולהתייחס אליך כאל זבל רק כי אתה במצב חלש.
 

שין

New member
חוק הג'ונגל או חוק אחיד

מה שמפליא בארץ זוהי תרבות ההתמקחות - מסחר ומוסדות.

במקומות הכי יוקרתיים (ברובם הגדול) אתה יודע שאם תעמוד על המקח תקבל הנחה.

בהיתקלות עם המוסדות תמיד תוכל להשיג עוד אם תדע להתמקח.

מה שמעצבן בכך הוא שתמיד יש לך ייסורי מצפון האם התמקחת מספיק והאם (הדיבר האחד עשרה) לא יצאת פראייר.

השנייה אוהבת להמתמקח ולהפתעתי גם בחנויות באירופה לפעמים זה הצליח לה (אני נבוך) ופעם בחנות קטנה בעיירונת קטנה גם היא, המוכר פרץ בצחוק גדול על הניסיון (השנייה לא נבוכה בקלות וזה רק עורר שיחה מרתקת על הבדלי תרבות)
 

yaelisam

New member
גם בסין מקובל להתמקח

בכל מקום.

זה באמת עניין של תרבות, ולאו דווקא אומר משהו רע עליה
 

אספרסו2

New member
דווקא לא רק בארץ.

הרבה אנשים היום נלחמים על מנת לא לרדת ברמת החיים שהתרגלו אליה,
גם באירופה הפרנסה קשה ומשא ומתן הוא לגיטימי .
למוכר יש מתח רווחים שמאפשר לו לרדת מהמחיר ההתחלתי ועדיין לראות
רווח נאה בעמלו.
 

mish07

New member
הערך של לא לצאת "פראייר"

הוא ממש חלק בלתי נפרד מהיותנו ישראלים ומושרש בנו היטב כבר בגיל הרך. כשבודקים פרמטרים וערכים שמאפיינים תרבויות שונות ועל פיהם רוצים להעריך איכויות של מסגרות בגיל הרך, בהשוואה בין מדינות בעולם, הנושא הזה מאד חזק ומאד ייחודי למדינת ישראל. מטפלות מעודדות ילדים כבר בגילאי שנה-שנתיים "לא לצאת פראייר" ולהלחם על צעצועים ובהתאם גם האמהות מעוניינות "לחשל" את הילד, שהרי הוא צריך להתכונן לשרוד בין ילדים שלא מוכנים להיות פראיירים.
כל חברה עם הערכים שלה... :)
 

jonbaum

New member
הו, כבר הספקתי לשכוח מה"ערך" הזה

והוא כנראה מה שעומד בבסיס כל הבהמיות והאגרסיביות הישראלית.
קוריוז, בביקור המשפחתי האחרון שלנו בארץ (לפני 4 שנים כשהבנות שלי היו בנות 5 ו-6 וחצי) היינו בפארק המים בשפיים. נכנסתי איתן לבריכה של הילדים, וראינו שיש איזו מגלשה קטנה. אמרתי להן שילכו לגלוש במגלשה ושאני אחכה להן בתוך הבריכה. הן הלכו לעמוד בתור ואני מחכה ומחכה ומחכה. אחרי איזה 10 דקות הסתכלתי למעלה וראיתי שהן עדיין עומדות בסוף התור......
 

jonbaum

New member
We're not English

וחוץ מזה, הן רק חיכו בנימוס בתור וכל הילדים הישראלים נדחפו לפניהן.
 

mish07

New member
I was just joking about the English

I think sometimes we don't realise how much the children's behaviour is impacted by the culture and it strikes you as soon as you arrive into an average Israeli playground and notice the difference in the behaviour although I am not suggesting to generalise
 
אנחנו מציינים את ליל הסדר בבית

עם אוכל מסורתי והסברים בקצב הנוח לנו, לחבד אני לא אלך, לא נראה לי נעים ובהחלט נראה לי נוגד את גישתי ליהדות.
 

jonbaum

New member
לא היה ולא נברא בעולם חג יותר מאוס מפסח

גם הריצה המטורפת אחרי חומרי ניקוי (לפחות בכריסמס המירוץ הוא אחרי מתנות......) גם כל השטויות עם האוכל (וכל יום לומדים משהו חדש - היום למדתי שאפילו פרות צריכות לאכול אוכל כשר לפסח), וגם בגלל המסר של החג עצמו "ואו, איזה חכמים אנחנו, איך דפקנו את הגויים").
אני לא הייתי נוסע לארץ בפסח גם אם היו משלמים לי. דווקא חשבנו אולי לנסוע השנה בחופשת איסטר של הבנות אבל הרעיון נמחק בשניה שהתברר שזה נופל על פסח.
ולשמחתי החג הזה עובר בבית שלנו מבלי שמישהו ירגיש.
 

smaak

New member
לא

ואנחנו תמיד נסענו לטיול מחוץ לישראל בפסח, כדי לא לסבול מהמצות.

אבל האמת היא שמתאים לי עכשיו מצה עם נוטלה, או בלו-בנד.

ולגבי מזון כשר לבעלי חיים, כן, ידעתי את זה.
גם משחת שיניים צריכה להיות כשרה.
 

R750-Girl

New member
גם חומרי ניקוי

כאלו שלא אוכלים, צריכים להיות כשרים אאל"ט.
והמדינה נותנת לגיטימציה לכל הטירוף הזה.
 

alma fa

New member
אני זוכרת


אבל לזה לא היתה תמונה מספיק ארכאית...
נדמה לי שכשהייתי בגן היה עונש כזה, שמי שהפרוסה עם הגבינה נופלת לו מהיד, מקבל פרוסה עם מרגרינה במקום. ימי הצנע של שנות ה-80'..
(אני דווקא זוכרת את זה בחיבה רבה
)
מושבניקית שכמוך, את יכולה להתענג על חמאת משק צרפתית צהובה ומשובחת מרוחה על מבחר מאפים מהממים ברגע יציאתם מהתנור אצלך בבית. מה עכשיו מצה עם מרגרינה לבישול?
 
למעלה