מיקוד

vizini

New member
מה שאינך מבין, ידידי, הוא שאם

השרשרת נעצרת (מסיבה כלשהי, הסיבה כלל אינה משנה) מייד נסתר הטיעון של המורכבות מהתכנון. ומכיוון שאתה טוען שאכן השרשרת נעצרת, אתה עצמך סתרת את טיעונך.
 

אׁ

New member
אממ.

ראשית כל א. הכרח לוגי אינה עצירת השרשרת בצורה של "סתם לא נראה לי שיש שרשרת אין סופית" - אלא היא נתינת סיבה שהיא מובנת מאליה(ושוב מה אכפת לך לעיין בספר?). ב. ועוד לפני עצירת השרשרת - הרי אינך טוען את הטענה הזאת לגבי שום דבר בעולם שבו שייך הטיעון מתוך תכנון - ואתה ודאי משתמש בו לגבי חפצים - כלומר גם אם יהיה קושי(ואינני חושב שיש) אינך מתיחס אליו בחייך. ועוד דבר ששכחתי לרשום אותו. המתכנן אינו חייב להיות מורכב יותר מן המתוכנן - מחשבים לדוגמא יכולים לבצע דברים שבני אדם לא מסוגלים - משום שבדברים מסוימים הם מורכבים יותר - ההגדרה הנכונה לכאורה היא שלמתכנן חייבת להיות בינה מספקת ליצור המתוכנן - אבל הוא אינו חייב להיות מורכב יותר ממנו. מועדים לשמחה א.
 

vizini

New member
נראה שאינך מבין כלל על מה מדובר.

הטיעון מן התכנון אומר שדבר מורכב צריך מתכנן. אין אנו דנים כלל על תקפות הטיעון כשלעצמו, אלא רק על השלכותיו - אם הטיעון נכון, הוא ניתן להפעלה על המתכנן עצמו, שבוודאי הוא מורכב. וכל הלאה. אם עצרת את השרשרת בשלב כלשהו מכל סיבה שהיא (והסיבה כלל אינה חשובה) מייד ביטלת את תקפותו של הטיעון, ולכן מלכתחילה לא היה ניתן להשתמש בו. ודבריך שמחשב מורכב מן המתכנן הם הבל ורעות רוח. מעניין מה יש לדב שקול לומר על כך...
 

Governor

New member
`אין שום קשר לידע שלך ליצור שעון -

גם אם היה מונח לפניך איזשהו מחשב משוכלל שלא היית יודע כיצד הוא בנוי ואף חברה או אדם בעולם לא היה יודע איך להתחיל ליצור דבר שכזה לא היית מניח שהוא נוצר באקראי` הנחתי את דעתי באשר ליכלתך לסנתז חלקי דבר ליחידות סינטקטיות תקינות לכאורה `אם הייתי שולח שעון יד משוכלל אחורה כ400 שנה בזמן אף אחד לא היה חושב שהוא נוצר בתהליך טבעי למרות שלאף אחד לא היה מושג איך אפשר ליצר או לתכנן דבר שכזה` אהה, כשלו כל הטעונים ועכשיו אתה מבקש מפלט במסע הפוך בזמן `אנחנו לא מדברים כאן רק על מחשבה מתוך נסיון - הטיעון מתוך תכנון הוא אפריורי לגמרי` האם מחוור לך מה אומרת לנו הזדקקותך לארגומנטים מפוברקים אלה? 0284392000
 

Governor

New member
יודע מה? נסה את משל השעון שנמצא

ביער בן-שמן. אצל אמנון איזאק זה תמיד עובד... 0284392000
 
נחה דעתי,

כיון ש'המשך דיון' הוא תהליך פסיבי בעיקרו לשיטתך - הרי שהעלאת תרחישי ייתכנות לתופעות בתר-בריאתניות תוך כדי אי-סתירת ההזקקות לבורא, מזיקה לכל היותר לאובססית הבוֹרוּת שלי...
 

Governor

New member
`אי-סתירת ההזקקות לבורא`?

אם אין הזדקקות לבורא, מה יש לסתור? 0284392000
 
הכבדו אזניך מזוקן ?

דב מביא הכרח (או לפחות הסתברות) להזקק לבורא, ונכון לעתה, אינך סותרו.
 

Governor

New member
אולם אפילו השמש מכחישה את אלהים!

הבה נעין יחד בספור בריאת השמש אשר במעשית הבריאה שבמיתולוגיה היהודית. בראשית א' ט"ז אומר: `ויעש אלהים, את-שני המארת הגדלים: את-המאור הגדל, לממשלת היום, ואת-המאור הקטן לממשלת הלילה, ואת הכוכבים` והנה האסטרופיסיקה מתארת לנו את לידתה, חייה ומותה של שמש (star) באפן שונה לגמרי: רק לפני כ- 150 שנה זוהה ההליום. רק לפני כ- 90 שנה הובן תהליך לידה, חיים ומוות של שמשות (Hertzsprung & Russell). רק לפני כ- 60 שנה זוהה התהליך התרמוגרעיני המתרחש בשמש. רק לפני כ- 50 שנה בוצע תהליך זה בנסוי על פני כדה"א (פצצת מימן). רק לפני כ- 40 שנה הוצעה תאוריה (Big Bang), שנתבררה בינתים כמוצלחת, על אפן התהוות היקום. ואיני מתעכב כלל על התיחסות מעשית הבריאה לכוכבים כנקודות מאירות, שעה שכולן שמשות, ומרביתן מאסיביות מן השמש שלנו עשרות מונים ויותר. מרגע שהבנו איך נוצרות שמשות ומה מתרחש בהן - איבדה מעשית בראשית הנוגעת לבריאת `בורא` את השמש, את כל משמעותה ואינה מענינת איש. גורל דומה צפוי לכל יתר פרטי מעשית הבריאה. הענין לא יסתים בשמש. היו סמוכים ובטוחים. מוסכם כי מדעי-החיים מורכבים יותר ממדעי-הטבע, אולם, דין אחד לשניהם. החיים, כמו היקום הפיסי נתהוו בתהליכים טבעיים. נחוץ מחקר ונחוצה סבלנות מצד אלה שאינם חוקרים. התשובה _אינה_ מצויה בגוילים מצהיבים ובתלי-תלים של פרשנויות מלאכותיות עליהם... 0284392000
 
כבדו אזניך, גם לא רוחָצו.

עניתי לך כבר, המדובר בייתכנות (ולא מהטובות) אין ממנה כל סתירה לאלטרנטיבתה התיאולוגית. ואי דמר לאו דמר. כל הכבוד ליכולת ה'העתק-הדבק' המרשימה שלך.
 

Governor

New member
הרגע. הצבתי הודעה זו כדי להשתמש בה

כ- signature בתשובותי לפגוש... 0284392000
 

Governor

New member
הפרכת `מופת` כימה

הבה נקרא בעיון את הדף אליו מתיחס 'מופת כימה' המתואר ב- ayalla ונראה מה הושמט ברב זדון: http://www.ayalla.net/magazin/t2.html הנה הדף: http://www9.cc.huji.ac.il/snunit/kodesh/bavli/brcu058b.html ומה כתוב שם? 'אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל' כלומר מיוחסת לקבוצות כוכבים זו השפעה אקלימית על כדור הארץ, דבר שאינו אפשרי בגופים הרחוקים מאיתנו 380 שנות אור. בנוסף, כוכבים אינם יכולים להיות קרים כהשערת התלמוד (צינה של כימה) אלא הם _שמשות_ ענק, הרבה יותר גדולות מן השמש שלנו, שמתחוללות בהן ריאקציה מימנית רציפה וחומן יותר מחומה של השמש. אם אמנם היה לרבי שמואל ידע אסטרונומי מבורא עולם מדוע הוא אומר באותו דף: 'נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי נהרדעה לבד מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו' כלומר הוא מודה שאינו יודע על כוכבי שביט, כיצד מסתדרת בורות זו עם קבלת אינפורמציה אסטרונומית מאלוהים? כלומר, מן הבחינה המהותית - אנו נמצאים למדים שחז"ל _לא_ הבינו כלל מהם כוכבים (לא ידעו שהן שמשות). האם קיים לפחות 'מופת' בקשר למספר הכוכבים? _לא_. שבעה הכוכבים הבולטים (seven sisters) 'תופסים' גזרה מסוימת בכיוון מסוים בכיפת השמים. ככל שהטלסקופים משתכללים נוכל לראות באותה גזרה עוד ועוד כוכבים חלקם בינינו לבין 'כימה' וחלקם הרחק מעבר ל'כימה' ולבטח יעלה מספרם ברגע מסוים על מאה או על כל מספר נתון מראש. זה מפריך את 'מופת' החזוי המספרי. כמה כוכבים בדיוק ב- Pleiades ? עקב המרחק העצום (קרוב ל- 400 שנות אור), לא ידוע בדיוק. כל כוכבי Pleiades שאנו רואים, גם החלושים ביותר שבהם, עדיין גדולים מן השמש שלנו עשרות מונים. אילו היתה השמש שלנו מוצבת ב- Pleiadeas לא ניתן היה להבחין בה כלל עקב המרחק, עצמת שכניה והאבק הקוסמי אשר בדרך. מרחקנו מן השמש שלנו הוא כ- 8.5 דקות-אור. אילו הצבנו את השמש שלנו ב- Pleiades היתה ה- luminosity שלה (פרופורציונית הפוכה לרבוע המרחק) קטנה פי עשר בחזקת 15 ! תצפיות מודרניות אומרות שהצביר הזה מכיל לא פחות מ- 500 כוכבים. http://www.seds.org/messier/m/m045.html עכשיו, ספר לי כיצד תסביר שחז"לינו לא הבינו מהם כוכבים, ומדוע חשבו שיש לכוכבי 'כימה' השפעה _מצננת_ על כדה"א. עוד על 'כימה' במקורות: כותב ילק"ש (נח י"ז) וכן המלבי"ם על הפסוק בעמוס (ה´, 8): 'עֹשה כימה וכסיל, והֹפך לבקר צלמות, ויום לילה החשיך. הקורא למי הים וישפכם על הארץ, ה´ שמו', שהקב"ה נטל 2 כוכבים מכימה והביא מבול על הארץ (ראה מס´ ראש השנה דף י"א ע"ב ודף י"ב). גם מכאן אתה נמצא למד שלא הבינו מהם כוכבים. הרי אילו הובאו לכאן שתי שמשות מ'כימה' היה כדה"א _מאוכל_ באישן (ואיך יביאו כהרף עין שני כוכבים המרוחקים 380 שנות-אור?). לא מבול היה לנו אלא היינו נשרפים כנעורת הפשתן ולא היה נותר מי שיהלל את הבריאה. ומה בקשר למספר ה'מזל' 100? אני טוען ש- 100 הוא _סתם_ מספר גבול שזרקו חז"ל במהלך פלפוליהם, ללא כוונה ל- 100 בדיוק. אין לי כמובן הוכחה שזה _סתם_ מספר גבול, אולם היותו עשרוני עגול מחשיד אותו מאד. זריקת המספר 100 נובעת, לדעתי, ממספר אצבעותינו. אילו היו למין האנושי ארבע אצבעות בכל יד, וביחד שמונה בשתי הידיים, אני משוכנע שהיו נוקבים במספר 64 (עשרוני) שהם 100 אוקטלי (על בסיס ספירה שמונה). בעצם, הפוך, עולמנו היה אוקטלי ולכן היו אומרים שוב 100, אלא שבספירה פרטנית של 100 פריטים באוקטלית - היינו רואים שיש רק 64. אילו ציינו, לעומת זאת, כמספר גבול את המספר 97 הייתי מודה בפה מלא כי אין סכוי שזהו 'סתם' מספר, אלא התכוונו בפירוש ל- 97 שכן 97 הוא מספר ראשוני ואינו ניתן להכתב כ'סתם' מספר עגול בשום בסיס נפוץ. לסכום: ה'מופת' של 100 כמספר גבול, אינו אלא כנראה אמירה סתם, במהלך פלפול, שלא נועד למסור אינפורמציה אסטרונומית אלא ללבן סוגיות כלשהן. עוד רואים אנו ש_לא_ היה לחז"ל מושג ולו קלוש על טיבם של כוכבי 'כימה' בפרט וכוכבים (כולל השמש שלנו) בכלל. זה _אינו_ צריך להזקף לחובתם, כיוון שהידע שלהם היה כידע של בני תקופתם ותו לא, וזה אולי מרמז לנו שכתבי הקודש _נהגו_ ו_נכתבו_ ביד אדם בשר-ודם, ולכן ה'מופת' ריק ושקרי... 0284392000
 

דוד1000

New member
חז"ל טענו שיש כמאה כוכבים

וראה בפירוש רש"י כי כוונת השאלה "מאי כימה" על "כחה של כימה". כלומר הכוכבים המרכזיים שלה. "כיצד מסתדרת בורות זו עם קבלת אינפורמציה אסטרונומית" אף אחד לא טוען ולא טען שחז"ל קיבלו מבורא העולם את כל המידע שיש לו. נשארת השאלה כיצד ידעו חז"ל שמספר הכוכבים בכימה גדול ממאה. רק בורא העולם ידע זאת בתקופת חז"ל.
 

Governor

New member
הפרכת `מופת` ידיעת מספר הכוכבים

כמה כוכבים ביקום? מסכת ברכות דף ל"ב ב´ טוענת כהאי לישנא: http://www.snunit.k12.il/kodesh/bavli/brcu032b.html 12 מזלות, ובכל אחד 30 חיל, ובכל אחד 30 לגיון, ובכל אחד 30 רהטון, ובכל אחד 30 קרטון, ובכל אחד 30 גסטרא, ובכל אחד 3650000000 כוכבים (אלף רבוא כנגד כל אחד מ- 365 ימי החמה). זה מסתכם ב- 1.06434 כפול 10 בחזקת 18. אולם, המספר של NASA לדבי היקום הנצפה (observable) שהוא חלק קטן מן היקום כולו, הוא 10 בחזקת 21 וזה בערך פי אלף יותר מאשר החשבון של מסכת ברכות. http://imagine.gsfc.nasa.gov/docs/ask_astro/answers/970115.html אם כן, המספר של NASA לגבי היקום הנצפה כבר גדול פי אלף מהמספר של חז"ל בנוסף, חז"לינו עשו כמה שגיאות אידיוטיות, כהרגלם: (1) הכוכבים ביקום _אינם_ מאורגנים במבנה הירארכי קשוח כמו זה המתואר במסכת ברכות. כוכבים נולדים ומתים לפי דיאגרמת Hertzsprung-Russell בהתבסס על מסתם. http://astrosun.tn.cornell.edu/courses/astro201/hr_diagram.htm (2) חז"ל לא הכירו את המנין הנכון של ימי השנה. מנין ימי שנת חמה הוא, לטענתם, 365, אולם בפועל אורך השנה הוא 365.2425 יום, כלומר, יש כאן אי דיוק של כשני שליש פרומיל ביחס לאורך השנה וטעות של 10 בחזקת 15 כוכבים (!), אם ההבלים שאתה מיחס לחז"ל היו נכונים. מכיוון שמדובר בהבלים - לא נגרם כל נזק. 0.7 פרומיל משטות, זה עדיין שטות. (3) משך מאות אלפי שנים לאחר ה- big bang עדיין לא היו כוכבים. (4) מקריאת הטקסט שם במסכת ברכות ניכר שהפרוט ההירארכי הוא ס"ה פואטיקה (שירה) ולא הרצאה באסטרונומיה. 0284392000
 

Governor

New member
הפרכת `מופת` הנרתיק של נ. וידאל

בראשית פרק י"ח פסוק א' אומר "וירא אליו יהוה, באלני ממרא; והוא ישב פתח-האהל, כחם היום" המדרש אומר כי אברהם אבינו ישב בפתח אהלו, ביום השלישי למילתו, על אף שהיה דואב וכואב, וחיכה להזדמנות לארח עוברי אורח. ה"בורא" החליט להתחכם ולכפות עליו מנוחה על ידי כך שהוציא חמה מנרתיקה כדי שיהיה חם באופן בלתי נסבל במיוחד, עד כדי כך שתכלה רגל עוברי אורח מן הדרכים, לא יזדמנו לאהלו ולא יגרמו לו טרחה בלהיטותו לארחם. כל אדם מן הישוב היה רואה במלים "הוציא חמה מנרתיקה" בטוי פואטי, קישוטי, יפהפה בשפה העברית. לא המסיונרים הפאגאנים שלנו. שימו לבכם מה אומר אתר המסיון העכו"מי היהודי מפי נ. וידאל: שכבה ב´ היא היא הנרתיק האחרון הבולם קרינה זו וכן את גלי ההלם הבוקעים מתוך השמש "ומרככת" אותם. שכבה זו נקראת "פוטוספירה" והיא בטמפרטורה של 6000 מעלות. פוטוספירה. שמתם לבכם? פוטוספירה!!! הנה הפרכתי, שים לב: המבנה האמיתי של השמש מוסבר כאן: השכבה היחידה שאולי ניתן לכנותה "מבודדת" היא ה- Radiative Zone. קראו עליה. היא זו המקיימת את הלחץ האדיר והטמפרטורה הגבוהה על הליבה, הנחוץ לקיום התהליך המימני הרציף. היא זו הממתנת ומרסנת את הקרינה האדירה הנפלטת מן הליבה והופכת אותה לחום. הרסון נעשה על ידי התנגשויות חוזרות ונישנות של חלקיקי גאמה זה בזה משך _מאות_ אלפי שנים. חלקיק גאמה עשוי להדרש לעד _50 מליון_ שנים כדי לעשות את דרכו מן הליבה דרך מלוא עובי ה- Radiative Zone עד שהוא מרוסן לבסוף לפוטון פחות אנרגטי. אז הוא מוסע בזרמי הסעה דרך ה- Convective Zone הלאה החוצה. הליבה משתרעת מן המרכז עד כ- 25% מן הרדיוס, מהווה כ- 10% מנפח השמש וכ- 40% ממסתה, וה- Radiative Zone משם ועד כ- 70% מן הרדיוס, מהווה כ- 80% מן הנפח וכ- 60% ממסתה. משמע, יתר ארבע השכבות עדיין מהוות כ- 30% מן הרדיוס עד לפני השמש, כ- 10% מן הנפח וכפסיק מן המאסה, ופרושו ש_לא_ _אפשרי_ כי אי-פעם יצאה הליבה מן השכבה השניה החוצה (לא אפשרי כי יצאה אי פעם חמה מנרתיקה). אילו קרה כדבר הזה היתה הליבה "מתפוצצת" ומתפזרת בחלל והריאקציה היתה מסתימת וקור מקפיא היה משתרר במערכת השמש. משמע, חז"ל סתם התבטאו באופן מליצי, ואמרו דברים לא נכונים ולא מדויקים כלל, ואתרי התועבה (מנוף/שופר/הידברות/ערכים/נטעים/שבע-נט) עטו על השטויות והפכון ל"מופת". אנחנו כבר מכירים אותם. הלא כן? הנה קישור נוסף (של NASA)... 0284392000
 

דוד1000

New member
אתה לא נושא שום תואר.

כל עוד אתה לא מציג את עצמך אתה נחשב ללא שום תואר. וברור שאין לקבל את דעתך לעומת דעתו של: ד"ר נ. וידאל . לשעבר אסטרונום בכיר במצפה המלכותי גריניץ, אנגליה אסטרונום במצפה הלאומי, אוסטרליה פרופסור אורח במרכז לאסטרופיזיקה באוניברסיטת הרוורד, ארה"ב פרופסור אורח באוניברסיטת וושינגטון, סיאטל, ארה"ב אסטרונום במצפה הכוכבים ע" וויז, מצפה רמון , ישראל וידאל דר ניסים בית וגן 81 ירושלים 6434506 02 דיברתי אם ד"ר וידאל. הוא מוכן לתת תשובות לכל מי אדם שרוצה לקבל תשובות ברצינות.
 
למעלה