`הובא מאמר שטען להמחשת רעיונות
האבולוציה באוכלוסיית ר.נ.א במעבדה. והפרכתי גם אותו במאמרים רבים וגם כאן והראתי שאדרבה מה שניתן ללמוד משם הוא רק על סדר הגודל של ההסתברות לקבלת אותן מוטציות - אחד חלקי 452^10. עדיין ממתינים אנו לתשובתו של גוברנור בעניין אשר תנתח את המאמר באופן מופלא. (אם יחדול הוא לעסוק בעניין מס' המולקולות ביקום)` לא מניה ולא מקצתיה הנה תאור הנסוי:
http://www.scripps.edu/research/sr99/mbgen18.html הנה מטרתו: A major research effort in the laboratory is the in vitro evolution of RNA enzymes with RNA polymerase activity. This activity is a stepping stone to the development of RNA enzymes that catalyze the replication of RNA. Currently, we rely on polymerase proteins to replicate the RNA molecules during in vitro evolution. Ultimately, we would like the RNA molecules to catalyze their own replication so that darwinian evolution could operate in a self-sustained manner מאמר זה:
http://www.talkorigins.org/faqs/abioprob/abioprob.html מציע שהמעבר מדומם ל`חי` לא התרחש בקפיצה אחת, כטענת בריאתנים (הממהרים מידית לשלול את היתכנות של תרחיש זה משקולים הסתברותיים), אלא, פחות או יותר, בששה שלבים: (1) simple chemicals (2) polymers (3) self-replicating polymers (4) hypercycle (5) protobiont (6) archae, or very primitive cell ניכר שהמאמר של מכון Scripps מתמקד בצעד מס. (3), אולם מודה כי כרגע מסתמכים על polymerase proteins לשכפול, אולם בסופו של דבר שואפים שמולקולות ה- RNA יזרזו את שכפולן העצמי, כך שהתהליך יפעל באפן self-sustained. את ה- natural selection pressure (ולהלן NSP) הגדירו החוקרים. בטבע, נקבע NSP לפי תנאי הסביבה. בנסוי, הגדירו החוקרים template להכוונת הפעילות. בטבע, ה- template מתפתח מעצמו הוזכר גם המספר האימתני 452^10 והוסבר שאינו אלא כ- 150 דלולים של אלפית. מדוע בכלל נחוצים דלולים? הנפח של test-tube הוא כמה מאות סמ"ק, או לכל היותר ליטר אחד או שנים. בנפח כה מצומצם מגיעות ריאקציות כימיות לשווי-משקל תוך שבריר שניה והתהליך נבלם וגווע. זה קורה עקב ירידה ברכוז חמרי הגלם המשמשים inputs מחד, ועקב עליה ברכוז התוצרים, ה- outputs, מאידך. בטבע, אין זה מתרחש כל כך מהר, כיוון שנפח הים הקדמון אשר כסה את כדה"א היה כ- 324000000 מייל מעוקב (מייל מעוקב מכיל 4.17 ק"מ מעוקב). לרשות התהליכים הטבעיים עמדו גם מאות מליוני שנים. ברור שלא אפשר להשיג דבר במעבדה אם לא תפתר בעית ירידת רכוזי ה- inputs ועלית רכוזי ה- outputs, ובעית הזמן. התהליך האוטומטי שפותח במעבדה כלל מחזורים של שליפת כמות מצומצמת מן התוצרים ש"הצליחו" במשימה המוכתבת על פי ה- template, והעברתם ל- test-tube שבה אספקה טריה של חמרי גלם. ומדוע בטבע ענין זה נפתר מעצמו? בטבע אין צרך בדלול יזום כבמעבדה. בהנחה שהתהליך מתרחש במוקד פעילות כלשהו (על גבי משטח מינרלי, או תחמצת מתכת שעלתה לפתע ממעבה האדמה, פרי פעילות וולקנית, או כיו"ב), אזי ככל שמתכלים חמרי הגלם במוקדי הפעילות - זורמים חמרי גלם חדשים למוקדי הפעילות עקב ה`שאיפה` להשוואת רכוזים, ומקיימים את התהליך, וככל שנוצרים פלטים "לא רלוונטים" - הם זורמים הלאה הרחק ממוקדי הפעילות, ונוטים להתפזר במרק עקב ה`שאיפה` להשוואת רכוזים, ורכוזם במוקד הפעילות נותר נמוך והשפעתם הבולמת נותרת ברמה זעומה. המאמר של מכון Scripps פורסם ב- peer-reviewed journal ולא התיחס להסתברויות, אלא לדלולים. אילו היתה כאן התעלמות - היתה מתעוררת בקרת עמיתים חריפה. 21349880 21362978 1284392570E2