מיקבץ קטן מהגינה

א ס ף ב

New member
אחד ת'אומר... אוקיי, נשקיע באחד../images/Emo13.gif

ולמה בעציץ? כי יש לי קצת בעיה בגינה, היא מלאה ברעלים, החל מקונפידור וכלה בדיזיקטול. חלק מהם פוזרו לא על ידי... אבל הם שם ואני לא סומך על זה שאחרי כמה חודשים הם "נעלמים" אז בחרתי בעציץ, אורגני, על טהרת הקומפוסט וללא חומרי הדברה. תודה על כל הטיפים
 

hadarperi

New member
מלאת קנאה טהורה

אבל בינתיים אצלי בגינה עובדים במלוא המרץ זרעים של 6 זנים של חצילים. את הזרעים הבאנו מחו"ל. 3 מהם מהזנים האסייתיים המוארכים, ועוד 3 מזנים איטלקיים, יותר מעוגלים. זו פעם ראשונה שאני מנסה לגדל חצילים. הם מתחילים לנבוט ונראה מה הלאה. ולשאלה - האם רעיון הקיטום של הצמח נכון רק לחצילים (אולי בגלל גודל הפרי) או שכדאי ליישם גם לשיחים אחרים, עגבניות למשל?
 

רוּפֵן

New member
טוב.. המדריך שלי, היה משהו מיוחד...

גם כשהיה בן 95 לא היה מוכן לגלות לי הכל..
בחיי..! שמר לעצמו סודות כמו הרכבות וכל מיני..(היה אחראי על אלפי דונמים של כרמי יין ושאר מטעים..) אבל בכל זאת למדתי ממנו המון.. לגבי עגבנייות, לתת להן ולעזור להן לטפס לגובה. לגזום את הענפים הצידיים עד לגובה של כ 40 ס"מ, כדי שלא ישתפלו מטה כשיהיו עמוסי פרי ויגעו באדמה. זאת כדי שלא יטפסו עליהן כל מיני "חברים" שלא יכולים לטפס על ה"גזע" הקוצני שלהם. כל ענף שהתייבש, בד"כ לאחר שנקטפו ממנו העגבנייות, לגזום כדי שהשיח לא יבזבז אנרגייה השורשים של העגבנייה לא מעמיקים יותר מ 30 -40 ס"מ.. על כן אין טעם בהשקיות מאסיביות וארוכות - המים יחלחלו לעומק וזה יעזור לאקויפר החוף ולא לעגבנייה. על כן, אם יש אפשרות, למספר השקיות קצרות ביום.. 10 דקות כל פעם, זה הכי טוב. גם 'מתזונים' בגובה 30 ס"מ יעשו עבודה מעולה, יותר טוב מטפטפות. תמיד עדיף שצמח נמצא "קצת במצוקת מים" מאשר בעודף מים. הוא יתחזק, לא יהיה מפונק, והפרי יהיה יותר מתוק.. אבל זה דורש "רגש" ו..לדעת לקרוא את 'שפת הגוף' של הצמח.
 

Rebeccan

New member
קיטום והדליית ירקות

מנסיוני בערבה - הדליה: חציל, עגבניה, פלפל, מלון קיטום לצורך עיצוב: אפשר בהחלט עם חציל, וכו' המגדלים מנסים כמובן לחסוך בשטח אדמה, לכן ההדליה היא השיטה לגדל "הרבה" ירק על מעט שטח זוכר מה כתבתי על עגבניות לפני כמה ימים ? מוטות לאורך, קשירת הענפים וכו' .... פרינצסה
בגן הפרחים
פעמיים גשם
בבקשה, ומנת
גם
 

רוּפֵן

New member
כן, 'מאסטר' אמיתי, ז"ל ../images/Emo16.gif

לפני כ 10 שנים, נחתנו בזכרון, והוא אימץ אותנו והגיש לי את העולם היפה הזה של זכרון והידע שלו, בכיף ובצחוק.. איש קשוח וחזק, בגובה 1.60 בן 97 היה במותו והוא עדיין צעיר וחזק. נולד ב'בת שלמה' ובגיל 14 קנה את זוג הסנדלים הראשון שלו ממענק שקיבל מאת הנדיב - מוסייה דה רוטשילד.. היה די מוזר, להגיע לכאן מהעיר, לאחר שלמדתי היסטוריה ו"ידעתי" כי ההיסטוריה ההיא כבר עברה.. ופתאום, אני עובד בגינה, כתף אל כתף עם אחד שמלמד אותי להחזיק טורייה נכון ותוך כדי, מספר לי על אלכסנדר ורבקה (אהרונסון) ועל הסוסה הלבנה שלו עליה היה רוכב לטנטורה, לקבל את פני הברון כשהספינה שלו נחתה שם.. וסיפורים אין סופיים על לילותיו בשומר מן השומרים.. כל צמח עץ וירק, ידע מתי לזרוע ולשתול, לפי תאריך עברי ! "כי ככה זה"! דיבר עברית, אידיש, רומנית וערבית בצורה מושלמת. היה לוקח את 'יורש העצר שלי' כשהיה בן 3 , לטיול למושבה, לקנות לו סוכריה.. ו'מכניס' בו סיפורים.. היה די מוזר לתפוס את העובדה שבגיל 95 הוא היה עדיין יותר חזק ממני (ואני "די" חזק !). היה לוקח "סולם" שעשה מקרשים של 5*10 כבד יותר מאלונקה עמוסה, ו..מתחיל לגזום את ה'גדר חי' שמסביב לבית שלו - שטח של 600 מ"ר.. תעשה חשבון מה אורך הגדרות שמסביב.. והכל עם מספרי גיזום לאחר יומיים, סיים את הכל ובא אלי לשתות כוס תה אשתי ואני היינו בהלם, לראות את פניו שרוטים וחבולים ומלאי פצעים.. מה קרה ? והוא, בהתחלה, לא הבין למה אנחנו מתכוונים.. ואחר דקה, התחיל להתפוצץ מצחוק.. עם דמעות בעיניים.. בזמן שגזם את הגדר, הסולם החליק והוא התהפף לתוך הגינה של השכנה, על הקוצים והכל.. והשכנה לא הייתה בבית... והשער היה סגור, אז.. אין מה לעשות, נשכב מתחת לעץ לישון עד שהיא חזרה ו..זהו.. לרופא הלכת ? בשביל מה ? אה.. הפצעים ?! זה בסדר ! מרחתי שמן זית.. עד סוף השבוע, לא יהיה כבר כלום.. ועוד ועוד...
 

רוּפֵן

New member
זה רק "פסיק".. האמן לי...

יודע מה ? כשיחגגו לך 'יום הולדת' - תזכיר לי ותקבל ממני 'מתנה' ! עוד סיפור עליו ! מבטיח אבל אם אשכח, הזכר לי סגור ?!
 
וואוו חחחח איפה איפה הם האנשים הללו

אלו אוצרות טבע אמיתיים. זה כמו לגעת בהסטוריה. זכית !
 
סיפור מעניין על עולם הולך ונעלם,כך

אני קוראת לאנשים המיוחדים "של פעם". גם לי היה בוס שהיה גם חבר טוב שלנו, שנפטר השנה בינואר בן 89(יומיים לפני יום הולדתו). אדם משכמו ומעלה שגם טיפל ותחזק את גינתו וביתו לבד ללא עזרה. גהוא היה מגיע לעיתים שרוט ופצוע מ"התאונות הקלות" שעבר, ותמיד חייך וסיפר שאצלו הפצעים מגלידים במהירות. ואכן כך היה...
 
...והכי חשוב שכחתי לציין...

בזכותו אני אוהבת צמחים וגינון. הוא הראשון שאמר לי לקנות אדנית גדולה למרפסת בבית הראשון שגרנו בו, והוא דאג להביא לנו צמחים מגינתו. הבנות שלי שהיו קטנות, אהבו גם הן לטפל בצמחים ולהשקות אותן. (נכון שכבר ביסודי בשעורי חקלאות(כן,היו דברים כאלה פעם כחלק ממערכת החינוך בבתי הספר היסודיים...עד לצימצומים
), זכיתי בתעודת הצטיינות על אהבתי לצומח ולחי
{רציתי לצלם את התעודה ההסטורית אך כבר ישנים אצלנו ולא רציתי להדליק את האור בחדר...בהזדמנות אחרת
}
 

רוּפֵן

New member
בדיוק היום, סיפר לי חבר... ש...

אבא שלו, בן 91 מקטר לו כל הזמן, בעת שהם עושים "הליכה" לאורך חוף הים....!!!! ש. אין לו כבר חברים ! משעמם לו.. והבן ענה לו.., נו, מה אתה רוצה ?! כולם מתו מזמן !
 
אפרופו הגיל המבוגר...אותו חבר שלנו

שסיפרתי עליו, הוא התנגד בתוקף להיות בבית אבות, בגלל שהוא העדיף להיות בחברת צעירים יותר, ולא לאבד בכל יום חבר אחר...
 
למעלה