כן נסעתי במיוחד. ספציפית זה גם היה שישי שבת אז בכלל נראה לי שהאוטו הסתכל עליי "את בטוחה?????"


ביום רביעי או חמישי שלחו מייל כללי על הפרויקט הזה.
בשישי בצהריים ראש הקבוצה שלח לנו בקבוצת ווטספ שמי שיכול להגיע למשרד כי הם צריכים מתנדבים אז הלכתי. ואז גם פתחו קבוצת ווטספ למתנדבים והיה שם לוח משמרות כי לא צריך את כולם כל הזמן אז נרשמתי גם לשבת בערב.
מה הניע אותך לרצות להירשם?
מה, שדילן גאה בי?
אני כן מרגישה יחסית בנוח עם החברים הסוויפטים החדשים שלי שזה לא משהו שחשבתי שיקרה לי עם אנשים חדשים. לא יודעת אם זה מתרגם גם לקבוצות אחרות.
אולי כן בעצם אבל שוב רק בהקשר של טיילור נגיד עם הבת של חבר של אבא שלי שהם באו לעל האש ודי מהר הקרח נשבר וחפרנו על טיילור כל הערב. פעם לא הייתי מסוגלת להתחבר ככ מהר למישהי.
יופי, זה גורם לי לשמוח

שמרתן על קשר מאז אותה ארוחה?
שאלה לא מאוד קשורה, זו הייתה ארוחה על האש עם המשפחות? אם כן, מה הם חושבים על טיילור?
האמת אני גם בימים רגילים יכולה להעביר ימים ושבועות בלי לשמוע מוזיקה, אולי שיר פה ושם. אני בד"כ דווקא לא יושבת עם מוזיקה כל היום אז האמת אני לא מרגישה כזה הבדל מבחינה הזאת.
משומה אני מוצאת יותר קומפורט בהארי בימים האלה.
אבל הנה טיילור
צפה בקובץ המצורף 93035
לא קלטתי בהתחלה שהיא מוציאה לשון
אממ ורוד עם ציורים של... משהו. שניה אולי יש לי תמונה. אה ציפור כלשהי אולי עגור.
אוקי זה לא הכי ברור כי ניסיתי לצלם את כל השלל שקניתי ויצא קצת עקום אבל זה הורוד ליד/מתחת לשולחן.
(הקטנתי את התמונה אבל אפשר ללחוץ להגדיל)
צפה בקובץ המצורף 93036
ואני גם אוהבת לחשוב על דברים יפים
חמוד

משום מה העיניים שלי ישר נמשכו לשמלה בצד שמאל (זו שמתחת לשולחן), היא ממש יפה
מסתבר שהיא מוציאה ספר זכרונות ובין השאר היא מספרת שם שג'סטין טימברלייק הכניס אותה להריון ושכנע אותה לעשות הפלה כי הם היו צעירים מידי (כי הם היו בני 19)
אז הטוויטר גועש ורועש אחד בשנאה כלפי ג'סטין ושתיים בהבנה שהשיר everytime (אחד השירים היפים והעצוב ביותר של בריטני) והקליפ העצוב שלו הם כנראה שיר על אובדן של תינוק ולא זוגיות.
אני... לא מכירה את השיר הזה
אני גם מרגישה רע ואיזה אשמה על זה שאני לא מרגישה מספיק רע כמו שאני רואה שאנשים מתארים. אני ישנה ואוכלת ועובדת די כרגיל. אני מתוסכלת וכועסת ועצובה אבל לא מרגישה אדם אחר לחלוטין כמו שאני רואה אנשים מתארים. ולפעמים אני מרגישה אשמה שאני אולי קצת קהת חושים. חלק מהעניין שלא חזרתי לראות סדרות עדיין הוא שאני מרגישה שאני לא מרגישה מספיק רע שמגיע לי אסקפיזם. וזה כאילו משהו דבילי בכלל לכתוב כשאנשים במצב קשה באמת.
מזדהה.
לגבי הפוסט בפייסבוק אז אני לא בטוחה כמה זה יהיה תקף אליך כי מישהי כתבה את הפוסט בקבוצה של אנשים שמתמודדים עם דיכאון וחרדות כאילו בלי קשר, ואנשים כתבו דברים שאני קצת פוחדת לכתוב כי אולי זה יצא חסר טאקט אז אני שמה בלבן ומי שחושב שזה יכול לפגוע בו שלא יקרא
אז דיברו על זה שיש משהו מנחם בזה שפתאום כולם מרגישים מה שאנחנו מרגישים על בסיס יומי (חרדות ודיכאון). זה נשמע כ"כ רע, אבל יש בזה משהו נכון, וגם מישהי כתבה שהייתה לה תחושה דומה בקורונה וגם לי הייתה, כי זה כזה - פתאום כולם מבינים ומרגישים משהו שאני חווה כל הזמן. וגם כתבו שאולי התחושה שהעם קצת מתלכד סביב הדבר הזה גם יוצרת נחמה כלשהי, וגם שאנשים כמונו שסובלים באופן קבוע מחרדה ודיכאון, אבל עם תחושה ש"אין סיבה" כאילו פתאום המציאות מתיישרת יותר לרגשות שלהם ועכשיו הרגשות שלהם "עם סיבה. כאילו עכשיו הגיוני להיות עם חרדה, עכשיו הגיוני להיות בדיכאון, ויש משהו בזה שיש "סיבה" שעוזר בצורה מטומטמת. ואני יודעת שזה יכול להישמע נורא לחלק מהאנשים, אבל כ"כ שמחתי שנתקלתי בפוסט הזה כי כ"כ הזדהיתי עם מה שכתבו בו, והרגשתי פחות רע על זה שאני לא מרגישה רע. וכמו שאמרתי, אני לא יודעת כמה זה רלוונטי אלייך כי לא ידוע לי שאת סובלת מהדברים האלה בחיי היומיום שלך, אבל בכל מקרה בעיני התחושות שלך לגיטימיות ואת לא צריכה להרגיש רע על זה שאת לא מרגישה מספיק רע
. ואני כמובן אומרת את זה ויודעת שקשה ליישם כי אני בעצמי הרגשתי רע על זה שלא הרגשתי מספיק רע, אבל זה פשוט נכון!
תודה על השיתוף

באופן אישי עכשיו אני פחות מרגישה אשמה שאני לא מרגישה אשמה. אז למרות שאני בן אדם חרדתי, החרדה שלי לא מאוד גבוהה. לעומת זאת אני כן מרגישה תחושה של מועקה ושאין לי אוויר. כנראה בגלל שכבר הייתי בכיוון של שינוי בחיים ועכשיו זה נבלם ואני מרגישה שאני חוזרת לאחור. אולי על זה אני מרגישה קצת אשמה אבל בטיפול הקבוצתי שאליו אני הולכת נתתי לעצמי לבטא את הרגשות האלה בלי שיפוטיות, אז אני מניחה שגם זה משהו?
זה ממש מרגיש לי לא קשור למה שכתבת אבל קשה לי לא להתייחס לנושא של חרדות או מצב רוח ירוד כי אלה נושאים שמאוד קרובים לי ללב. אז אני שמחה שאת כותבת על זה, זה נותן לי לגיטימציה לדבר על הנושאים האלה.
לא מפנים. לא בטווח מסוכן. אבל בטווח מספיק כדי לעשות לי התקפי לב


לא זוכרת כבר באיזה יום זה היה, אבל זה היה ביום הראשון שהתחילו לירות טילים מאיזור לבנון. נועה תשבי ישר עלתה בלייב לעדכן למרות שלא היו הרבה עדכונים קונקרטיים ברגעים הראשונים, רק שנשמעו אזעקות. אבל אז כמובן שהתחילו הודעות בקבוצת ווטסאפ של המשפחה מצד אבא שלי שבודקים אחד על השני. החבר׳ה בכרמיאל דיווחו ראשונים שהם בסדר, ואז הרוב גם דיווחו שהיו אזעקות אבל לא שמעו נפילות. ואז הם דרשו לשלומה של דודה שלי שלא התפקדה. אחרי כמה דקות היא רושמת “אנחנו בסדר. היה בום חזק אבל כולם בסדר״ שאלו אותה אם הייתה נפילה אצלם והיא כזה, לא אצלנו, ליד <המושב שלי> ישר נפל לי הלב לתחתונים (אפילו שההורים שלי כבר לא גרים שם) ישר סימסתי לאבא שלי שענה בשיא הנונשלנטיות שהכל בסדר ואין מה לדאוג אין אצלו כלום. כמובן שבמקביל סימסתי גם לאחים שלי, אבל מכיוון שאבא שלי היה הראשון שענה שאלתי אותו מה שלום האח האמצעי שלי ואם הוא איתם כי הוא כל הזמן מטייל והוא ענה לי “הכל בסדר איתו, הוא בכלל בתאילנד כבר מראש השנה״ לא עוברת דקה והאח המדובר שולח לי הודעה ״הכל טוב אני בבית הלכתי לסופר לקנות כמה דברים״ ישר מתחילה להריץ בראש תסריטי אימה של למה לעזאזל אבא שלי משקר לי שהוא בתאילנד. מתקשרת לאבא שלי בלחץ ותוהה למה הוא שיקר לי והוא הכי בקלילות עונה לי ״אה, הוא בבית? לא ידעתי. הוא לא אמר לי״
מתקשרת לאח המדובר ודורשת לדעת איפה הוא ״בסופר״ הוא ממשיך לטעון. מה בסופר לך הביתה זורקים עליכם טילים!!!!!!!11 ״אין פה כלום סתם מגזימים״

שאלתי אותו למה הוא לא אמר לאבא שלנו שהוא חוזר הביתה והוא כזה ״ראיתי את אמא בבית, היא יודעת שאני פה. אבא היה בעבודה אז לא אמרתי לו״ כאילו בשיא הרצינות נראה לו הגיוני שבשיאה של המלחמה כשחצי מהטיסות לארץ מבוטלות יש אזהרות מסע מכמעט כל מדינה, הוא עולה על טיסה חזרה הביתה ואפילו לא מודיע להורים כדי שידעו איפה הוא????



אין לי כוח אליו
אוי

ביום יום הוא לא מסוג האנשים שמעדכנים? אני יכולה להבין את זה, לפעמים גם אני ככה. אבל בזמנים כאלה אני חושבת שזה די מתבקש לשלוח לאנשים הודעות ולעדכן שהכל בסדר.
מה ההבדל בין זה לבין לעשות בינג׳ לעונה שלמה של סדרה.
מבחינתי זה שסרט זה שעתיים ברצף ופרק בסדרה זה 40 דקות (בדרך כלל, אני יודעת שזה לא תמיד נכון אבל תזרמו איתי
![:-] :-] :-]]()
), אז אם אני עושה בינג' של סדרה אני יכולה לעשות הפסקות בין פרק לפרק וזה יהיה טבעי בניגוד לסרט שאני ארגיש שאני עוצרת באמצע.
ביום שישי שעבר ליטרלי סגרנו את העסק ונשארנו בבתים שלנו מפחד לצאת החוצה בגלל האנטישמיות הגוברת. אני באמת לא יודעת איך זה יכול לגדול עוד יותר.


אני בעד שתראי את Big Little Lies כי אני מזעוזעת ממך שעוד לא ראית

חח סתם, תראי מה שבא לך כמובן.

שקלתי לראות את זה, אבל אני עכשיו שוקלת לראות סוף סוף את שובר שורות, עדי

זה בשבילך.
אפשר את מי שאת רוצה. אבל מה הכסף שלו יעזור לנו? אני לא חושבת שאני באמת יודעת או זוכרת מה הכוח על שלו
חחחח, זה מבחינתי כסף פותר (כמעט) את כל הבעיות.
(אני צוחקת, כמובן. נראה לי

)
את לא רשאית להיות בהלם. את בתחרות צמודה עם לונה על תואר מלכת הבינג'ים. אני בטוחה שעשית בינג'ים ארוכים יותר מהאורך של שבעה סרטים.


כן. אבל גם תמיד הערצתי אותה. מאז שאני בת 9.
[נועה תשבי]
בגלל מה?
באמצע שבוע?(אתם באמת כולכם חושבים שאני אלכוהוליסטית?).
אני מרגישה שאני צריכה להתנצל. התכוונתי לזה בצחוק, מקווה שאת לא לוקחת ללב. פשוט כשאני מכירה אנשים אני מנסה למצוא דברים שהם אוהבים ואז להעלות אותם בשיחה כדי שהשיחה תתפתח.
אז אם זה היה לא לעניין, סליחה
ההורים שלי בני 60+ והם כזה "זה יותר גרוע ממלחמת יום כיפור" אז נראה לי זה הכי נוראי מאז השואה או משהו.
אוי
