את יודעת, לא הכל כזה מתוכנן ../images/Emo13.gif
מסרים וכל זה. אצלינו זה פשוט התגלגל: כשהוא התחיל עם קקי-פיפי-מסריח לא עצרתי את זה. אילו היו מילים שהיו שגורות בכל הקשר. בהמשך ראיתי שהוא משתמש בזה להעליב ילדים. הסברתי לו שזה מעליב. כנ"ל כלפי בחוץ. אמרתי שזה מעליב. בבית, אם הוא אומר 'קקי קקי קקיקוני מסרי מסרי פיפיפוני' ושאר ירקות ופירות, זה נראה לי בגדר שימוש לא נוראי בלשחק במילים של קקי-פיפי שזה פשוט אהבה גדולה של ילדים צעירים. (מי זוכר את 'קקי בלבן'?). אני רוצה גם לאפשר לו איזה רמת משחקיות מילולית במה שמעסיק אותו. הרי ברמה הפיזית אוסרים עליהם כל כך הרבה. שישאר איזה מדיום להוציא את זה. בבית אני יכולה לעשות אבחנה בין המשחקים, לבין מתי נעשה בזה שימוש מעליב, ואפילו לאפשר לו להגיד לי מילים גסות. כי האמת שעל ידי זה נחווה שממש לא נורא. מתי זה כן נחווה על ידי כנורא? כשזה מול אנשים אחרים. זו המציאות, ולכן כנראה זו הההבדל שעשיתי. זה באמת מבלבל. אני לא חושבת שזה פשוט לו להבחין, כי כשמתרגלים שמילה כזו מתגלגלת על הלשון, ממשיכים איתה. אולי בדיעבד, הייתי נוקטת בדרך אחרת. כך או כך, לקח מעט זמן, אבל הוא כבר זוכר את האבחנה. הוא גם יודע לשנות את הנוסח. כשהוא אומר 'קקי מסריח', ונדמה לי שהוא אמר את זה למישהו, מספיק מבט שלי או פחות, ואז הוא אומר 'לבובה, אמרתי לבובה'. זו דרך ראשונה לעידון הדברים. להגיד את המילים הגסות, התוקפניות, אבל להפנות אותן לאלמנט סימבולי, לא חי. זה מראה שהוא לומד להבחין. גם זה שהוא בחוץ לוחש אותן כך שאחרים לא ישמעו, מראה שהוא לומד להבחין. לי הוא אומר הרבה פחות בחוץ מאשר בהתחלה. בעצם, אני כמעט לא זוכרת מתי אמר לי לאחרונה בחוץ ובקול רם. אבל אני מסכימה שזה עשוי להיות מבלבל.
