סוכריה על מקל
New member
מיטת קומתיים - בעד ונגד?
כבר חצי שנה שהילדים דורשים לגור יחד באותו חדר (אני יודעת כמה זמן כי זה התחליל בדיוק כשחזרנו מהחרמון, שם, בעצם, גרנו כולנו באותו חדר). המצב כרגע הוא שיש לנו שני חדרי ילדים - אחד גדול במיוחד, והשני קטן במיוחד. ביניהם יש חדר אמבטיה של הילדים (מה שמונע את האפשרות לחבר אותם ולחלק בצורה שווה יותר). החדר הגדול הוא של יונתן (ש, מה לעשות, נולד ראשון ותפס אותו). תמרה ישנה בחדר הקטן, אבל את רוב זמנה היא מבלה בחדר של יונתן או בסלון. מאז שהם התחילו לבקש לגור יחד, אני מתלבטת עם סידור החדרים, ושוב ושוב מגיעה למסקנה שהכי הגיוני שהחדר הקטן של תמרה יהיה חדר השינה שלהם, והחדר הגדול של יונתן יהפוך לחדר משחקים/לימודים. החדר של תמרה הוא חדר פנימי יותר, צריך לעבור דרך החדר של יונתן כדי להגיע אליו, כך שהוא גם מתאים יותר להיות חדר שינה, כי יש פחות הפרעות, ואם אחד הילדים רוצה לישון השני יכול לשחק ולהסתובב באין מפריע. הדילמה היא מה לעשות עם סידורי השינה הפרקטיים יותר - דהיינו, מיטות. אפשר בדוחק רב להכניס שתי מיטות לחדר של תמרה, הן יצטרכו לעמוד זו לצד זו וביניהן יהיה כחצי מטר וזהו. לא יהיה מקום לשום דבר יותר בחדר, וגם לא אפשרות לזוז. אבל זה חדר שינה, לא צריך לזוז בו יותר מדי, נכון? הילדים, כמובן, דורשים בהתלהבות רבה מיטת קומתיים. זה בהחלט יכול לפתור את בעיית המקום בחדר ולהשאיר מרווח מעט יותר גדול ל"הסתובבות" (ברגע שאפתור את סוגיית החלון... טוב, אי אפשר שהכל יהיה מושלם, נכון?). אבל כל מי ששומע (בעיקר אמא שלי) נחרד מהרעיון, ומכמה שזה מסוכן, וכו' וכו'. הפשרה יכולה לבוא בצורת מיטת L, ויש כאלה ב"עצמל'ה", אפילו אחת שהעליונה היא נמוכה יחסית ופחות מפחיד ליפול ממנה. למישהו יש המלצות, רעיונות, או אנקדוטות בנוגע למיטת קומתיים או סוגיית החדרים בכלל? אני ממש מתלבטת, והזמן שנקבע לפרויקט מתקרב ובא (סוף החודש...).
כבר חצי שנה שהילדים דורשים לגור יחד באותו חדר (אני יודעת כמה זמן כי זה התחליל בדיוק כשחזרנו מהחרמון, שם, בעצם, גרנו כולנו באותו חדר). המצב כרגע הוא שיש לנו שני חדרי ילדים - אחד גדול במיוחד, והשני קטן במיוחד. ביניהם יש חדר אמבטיה של הילדים (מה שמונע את האפשרות לחבר אותם ולחלק בצורה שווה יותר). החדר הגדול הוא של יונתן (ש, מה לעשות, נולד ראשון ותפס אותו). תמרה ישנה בחדר הקטן, אבל את רוב זמנה היא מבלה בחדר של יונתן או בסלון. מאז שהם התחילו לבקש לגור יחד, אני מתלבטת עם סידור החדרים, ושוב ושוב מגיעה למסקנה שהכי הגיוני שהחדר הקטן של תמרה יהיה חדר השינה שלהם, והחדר הגדול של יונתן יהפוך לחדר משחקים/לימודים. החדר של תמרה הוא חדר פנימי יותר, צריך לעבור דרך החדר של יונתן כדי להגיע אליו, כך שהוא גם מתאים יותר להיות חדר שינה, כי יש פחות הפרעות, ואם אחד הילדים רוצה לישון השני יכול לשחק ולהסתובב באין מפריע. הדילמה היא מה לעשות עם סידורי השינה הפרקטיים יותר - דהיינו, מיטות. אפשר בדוחק רב להכניס שתי מיטות לחדר של תמרה, הן יצטרכו לעמוד זו לצד זו וביניהן יהיה כחצי מטר וזהו. לא יהיה מקום לשום דבר יותר בחדר, וגם לא אפשרות לזוז. אבל זה חדר שינה, לא צריך לזוז בו יותר מדי, נכון? הילדים, כמובן, דורשים בהתלהבות רבה מיטת קומתיים. זה בהחלט יכול לפתור את בעיית המקום בחדר ולהשאיר מרווח מעט יותר גדול ל"הסתובבות" (ברגע שאפתור את סוגיית החלון... טוב, אי אפשר שהכל יהיה מושלם, נכון?). אבל כל מי ששומע (בעיקר אמא שלי) נחרד מהרעיון, ומכמה שזה מסוכן, וכו' וכו'. הפשרה יכולה לבוא בצורת מיטת L, ויש כאלה ב"עצמל'ה", אפילו אחת שהעליונה היא נמוכה יחסית ופחות מפחיד ליפול ממנה. למישהו יש המלצות, רעיונות, או אנקדוטות בנוגע למיטת קומתיים או סוגיית החדרים בכלל? אני ממש מתלבטת, והזמן שנקבע לפרויקט מתקרב ובא (סוף החודש...).
שם דווקא הקטנה יותר ישנה למעלה. בתור ילדה חלמתי לא מעט על מיטת קומותיים, אני חושבת שזה ממש מגניב, ולא מסוכן כמו שזה נראה. תאונות קורות בכל מקום, לא חסר. פשוט צריך להיזהר והכל יהיה בסדר. להפך, זה מלמד על זהירות. כשאני רואה ילדים, גדולים יחסית, משחקים בגן שעשועים, לאן שהם מטפסים ואיך (!!!) שהם עושים את זה, זה הרבה יותר מסוכן, והם עדיין לא נופלים (לרוב כמובן), אין סיבה שלא לעשות משהו בטוח הרבה-הרבה יותר בבית. זו דעתי. לא הבנתי מה הבעיה עם החלון, אבל אני מקווה שגם את זה ניתן לפתור. איזה מתוקים הילדים שלך, איזה כיף