מיהו יהודי?

Le Fay

New member
למיטב זכרוני, במשך י"ב שנות לימוד,

ואם בחרת להתמחות במדעי הרוח - גם באוניברסיטה. אם כי בבית הספר היסודי הממלכתי שלמדתי בו הבליטו יתר על המידה, לטעמי, את מצוות כיבוד ההורים ושכחו לסייג אותה. בכיתה ה' היה לי אפוא ויכוח לוהט בנדון עם מחנכת הכיתה, שבסיומו היא העיפה אותי מהשיעור ושלחה אותי לשיחה אצל המנהל (ניסיתי לברר אם המצווה בעינה עומדת גם כשהאב סרסור והאם נרקומנית, למשל).
 

rigoletto111

New member
בחינוך הדתי, לעומת זאת

לעיתים נוטים לקחת את מצוות "כיבוד הורים" ולהפוך אותה ל"מצוות ציות להורים" - אין מה לעשות, היא דווקא איננה בתרי"ג מצוות המוכרות לאנושות.
 

Le Fay

New member
לצערי גם בחינוך הממלכתי.

וזה לא שהמורה נחמה היתה דתיה באופן כלשהו (שאפה הורסת, זה כן). אופס. אז זה בעצם קרה בכיתה ג' או ד'. חוששתני שהכל מתחיל מזה שמורות מאותגרות איי.קיו. לא מוצאות דוגמאות שוות לכיבוד הורים מלבד "להיות ילד טוב ולעשות מה שהם אומרים לך" (ול"והדרת פני זקן" - קימה באוטובוס). או שאפילו את הדוגמאות האלה הוגים בכלל התלמידים.
 

uri80

New member
העובדה שאתה חושב כי ערכים אלה

אינם נלמדים בבתי ספר חילוניים מצחיקה אותי, בעיקר בגלל שהיא מכילה את ההנחה המובלעת שרק בבתי ספר דתיים כן מלמדים ערכים אלה. צא קצת מתוך עולם המושגים שבו גדלת.
 

Le Fay

New member
שאינו גדול (מהפער בתרבויות אחרות).

להערכתי הפער בין רצוי למצוי עומד ביחס ישר לציפיה (של תרבות) מהפרט לדכא את דחפיו לביטוי אישי. כלומר, ככל שהתרבות תובעת מהפרט לדכא יותר דחפים טבעיים, החל מהעניין שהוא מגלה בגופו וכלה בסקרנותו האינטלקטואלית, הפער בין רצוי למצוי יהיה ניכר יותר. למראית עין אולי לא - אבל בחדרי חדרים, ועוד איך.
 
גם בחמין

בוררים את השעועית, מסירים שומן מיותר מהבקר ומקלפים את תפוחי האדמה, הביצים, הבצל והשום. לא את הכל מכניסים לסיר
שבת שלום ומבורך
 
שכחתי לציין חוץ מהיהדות

אותה הם דווקא חושבים שיש להעלים. היהדות לדעתם מיותרת לחלוטין ואני לא מבינה מדוע דווקא היהדות מיותרת אם נביט עליה כתרבות לא דתית אלא חילונית. התרבויות האתניות שמדובר עליהם הן התרבויות האתניות מאפריקה ותרבויות האיסלאם שהמערב נלחם בהם ומנסות לקבל הכרה בלגיטימיות שלהן. הטענה היא ש"כור ההיתוך" הוא של תרבות מערבית ולכן הוא פסול.
 

ephi79

New member
תרבות אתנית, חגים, מוזיקה, פולקלור,

גיבוש קבוצתי, ועוד.. חוששתני שהעולם היה מאד משעמם בלי קבוצות.
 
כמו שאומרת

קללה סינית עתיקה: "שיהיו לכם חיים מעניינים" (-: * לשם ביטול הלאומיות אין צורך לוותר על תרבות אתנית, חגים, מוזיקה ופולקלור. יש צורך בוויתור על רדיפות, מלחמות והשמדות הדדיות.
 

ephi79

New member
אז תגיד שאתה רוצה לוותר על

רדיפות, מלחמות והשמדות הדדיות (מי לא?), לא על לאומיות.. אולי צריך להבחין בין לאומיות ללאומנות? :)
 
אמנם זו שאלה של טרמינולוגיה ../images/Emo13.gif

אך אני מתכוון לוויתור על לאומיות. לאומיות גוררת "הזרה". הזרה (או זרות) היא צעד מקדים (אולי הכרחי) לרדיפות, מלחמות והשמדות הדדיות של ה"אחר". טול את הלאומיות ונמצאת מבטל את השלכותיה.
 
אם את לומדת את הנושא באוני'

בוודאי ידוע לך שהשאלות האלה לא התחילו היום אלא כבר בזמן בית שני. ייתכן שאף לפני זה, אך מהתקופה הזאת יש לנו את מגילות ים המלח (ומתקופות קודמות יותר אין הוכחות חד משמעיות). כבר אז עלתה השאלה של 'מיהו יהודי' והיהודים מאוד התלבטו בנושא והיו עשרות אם לא מאות קהילות שקמו על הרקע הזה כשכל קהילה מאמינה בהגדרה אחרת. זאת הייתה הרקע לצמיחת ישו. (שגם בנוצרים הראשונים זה בדיוק מה שהעסיק אותם, מהו נצרות, מהו ישו וכדו') אין תשובה אבסלוטית לנושא. לדעתי אם משהו רבנו היה נפגש עם אברהם אבינו הם היו הופכים לאויבים מרים לא פחות ממשה שרת ובן גוריון. האם יש מחנה משותף אחת שכל יהודי העולם יסכימו סביבו? לדעתי לא
 
אני לא לומדת על שום דבר יהודי שם

הקורסים היו של פילוסופיה מערבית ליברלית ועל הצורך בשינוי היחס הפטרוני של המערב כלפי תרבויות אחרות מלבד היהדות. היהדות הוזכרה שם, ולא בדיוק לטובה, כשייכת לתרבויות המערב.
 

avshalomat

New member
מענין אותי באיזה אונברסיטה

מערבית הדבר נלמד ואיך הגיעו לשטויות האלו?
 

inner grin

New member
מדרש חזל"י

שנותן את אחת התשובות לשאלה הנצחית: אסתר רבה ו, ב ... איש יהודי, למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא? לפי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם, הה"ד לא יכרע ולא ישתחוה. וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך? אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים, וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה ומרדכי אומר לו יש אדון המתגאה על כל גאים היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים, ולפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי לומר יהודי יחידי. וי"א שהיה שקול כאברהם בדורו מה אברהם אבינו מסר את עצמו לתוך כבשן האש והחזיר והכיר לבריות גדולתו של הקב"ה הה"ד (בראשית י"ב) ואת הנפש אשר עשו בחרן", אף מרדכי בימיו הכירו הבריות גדולתו של הקב"ה הה"ד ורבים מעמי הארץ מתיהדים. וייחד שמו של הקב"ה וקדשו ולפיכך נקרא יהודי דכתיב איש יהודי אל תקרי יהודי אלא יחידי: אני לא בטוח שבימי חז"ל היתה משמעות לאומית (גם לא במובנה הטרום-מודרני, אם יש כזו) למושג "יהודי" ולכן אולי ההסבר החילופי הנ"ל.
 
ראיתי את זה גם, זה לא יכול

זה לא יכול להיות הפירוש המילולי של המילה יהודי מכיוון שלפי היהדות אסור לבטא את שם השם יהודי לפי הדרש הנ"ל הוא שהוא ייחד את השם יהוה ז"א שממנו נגזר המילה יהודי. וזה לא יכול להיות, לכן לדעתי זהו דרש ולא מתיימר להיות הפירוש המילולי
 
למעלה