מטרה קבוצתית

[בחושך אלוהים לא רואה]

מסקנה ברורה שהגעתי אליה

כל רקע הוא סטריאוטיפי.. כל דבר כבר "עשו קודם" אפשר לחשוב כמה אפשרויות כבר יש.. מעבר ל "הרגו לי אז" "הכריחו אותי אז" "אני מחפש אז" ו"האלים אמרו לי אז" אין הרבה אפשרויות.. ה"בשר" זה מה שיש בפנים.. חבורה של גובלינים שרצחו לי את אמא במסע בזיזה זה יבש.. אבא שרצח לי את אמא בגלל קוסם מרושע שהשתלט לו על הגוף בגלל שבעברו האב הרג לקוסם את הילד היחידי שהיה לו בטעות.. ובכלל הילד של הקוסם נשלח לשם על ידי איש זקן מיסתורי שאמר לו.. וכו´ וכו´ וכו´.. פותח המון אפשרויות לאילתורים של השהם.. נותן הרבה בשר.. ובכלל.. יותר נחמד

 

[DDN]

תראה,

הייתה לי דמות שהיא רצחה לעצמה את האבא. . . ..

 

[shadowfax]

בעיה

סה"כ רובנו משחקים בקבוצה, לכן בד"כ אדם אם רקע מוזר מאוד יבלוט בחבורה (אם מרצון ואם כתוצר)מה שעלול לפגוע בהתפתחות שאר השחקנים, ההתרכזות בבעיות של האחד עלול להרוס לאחרים ופה יש להזהר. סיפור קטן: מנחה אחד ביקש שהדמות תהיה בסיס החבורה ז"א העלילה תתבסס על רקע הדמות (חיפוס נקמה), אני הסכמתי (לאור בעיות בגיבוש הקבוצה) אך הנחתי שזה לא ימשך זמן רב, לצערי המנחה בנה יותר מידי על הרקע ומתח אותו יותר מידי על חשבון שאר הדמויות וזה היה רע, אנשים איבדו את הדמויות שלהם לאורך הדרך והקבוצה התפרקה (לא רק בגלל זה אבל זה טרם).

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

אם דמות אחת היא בעלת רקע

מוזר (לא אהבתי את מוזר.. נקרא לו מושקע) אז מן הסתם כל האחרות יעלמו לאט לאט.. היה דיון על מטרה קבוצתית.. וזה מה שהיה חסר לכם (נראה לי) זתומרת לבסס את כל העלילה והמערכה על ה"קווסט האישי" של דמות אחת הופך אותה ל"גיבור" ואת כל השאר ל"רקע" במשחק שבו כל הדמויות יחד הן גיבור וכל אחד לבד הוא קצת פחות גיבור.. (מערכה הירואית אפית הכוונה).. יש צורך במטרה קבוצתית גדולה שכל דמות יכולה לפרוח בה והקווסטים האישיים צריכים להיות גדולים.. אבל לא יותר גדולים מהמטרות הקבוצתיות.. (כמובן שאם יש יותר מדמות אחת שמחפשת נקמה אפשר תמיד למצוא שילוב בין שני הרוצחים (או אולי זה היה אותו רוצח) ובעצם לעניין עוד דמויות בקווסט שסך הכל מתרכז בדמות אחת)

 

[shadowfax]

גיבור או HERO יש בכל משחק

לא רק בפנטזיה, גיבור זה מושג: הגיבור הוא בסיס הסיפור,מרכז העלילה, הגיבור הוא היוזם (בניגוד לאנטי גיבור), היוצר, המשנה. המילה גיבור היא לא במשמעות הקלסית (גיבור בין חייל) אלא במשמעות הסיפורית שלו. הטעות של המנחה היתה גדולה ורחבה יותר, אבל הבסיס היה הניסיון למתוח את הרקע להכיל את כל המשחק, כאשר דבר כזה חייב להיות מוגבל בזמן וממוקד, יש לדמות אחת בעיה וכולם כחברים באים לעזור ולא שלדמות אחת יש בעיה ועליה בונים את המשחק (בדרך לפתרון הבעיה עוברים הרפתקאות רבות)- זה פתרון ספרותי, שם יש דמות אחת במרכז העלילה והשאר תומכות.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

מסכים -זה קצר ../images/Emo13.gif

תמיד צריך לזכור שיש מספר דמויות במשחק ושהוא לא סיפור.. ולכן המטרות העיקריות הן קבוצתיות ולא יחידניות - הסוף

 

[yakul]

סתם משעמם...

איזה שיעמום... אין מה לעשות, רק GM שרוצה לעשות לעצמו חיים קלים ילחיט ש:"אתם קבוצה ולכן אתם חייבים לעבוד אחד עם השני וכצוות". GM טוב כבר ידאג לכך שחבריי הקבוצה ישחקו ביחד ולא משנה מה השחקנים מחליטים לעשות.

 

[shadowfax]

לא כל כך מקבל

מפגש ראשוני הוא דבר בעיתי, הוא מחייב ויתור מצד כל השחקנים על מציאות המשחק ועל אישיות הדמויות כדי לעזור לקבוצה להתגבש. אני ניתקלתי כבר במצב שבו עלי לדאוג שאלפית כהנת, אלפית סיירת, לוחם שרוצה להיות אביר, לוחם לא אמיץ במיוחד (מאוד מאוד) ואורק טיפש (כל זה בכפר שלא אוהב אורקים) יהפכו לקבוצה, באופן כללי מצב כמעט בילתי אפשרי (במציאות העולם). ובאופן כללי לעיתים האישיות של הדמויות לא תגרום להיווצרות הקבוצה סתם כך, דוגמה: הייתי בקבוצה שבה בסיום הפגישה הראשונה היו 2 קבוצות שהתחרו להגיע לעיר מסויימת תוך מלחמה בניהם (אינזומניה, יתדות בדלתות וכו'), כל זה בגלל שני דמויות, אחת חשדנית והשניה שקטה.

 

[city]

דמות יחודית...

אני משחקת כבר בחבורה שניה ורני חייבת לציין שמתוך תשע דמויות רק שתיים חזור עבר שכלל רצח משפחה. דוגמאות: 1. אלפא - קוסמת אשר הגיע לעיר בלי שום זכר למי או מה היא. היא חצתה את נהר השיכחה לאחר שברחה ממגדל קוסמים. השה"מ שלנו השתמש בה נהדר בכך שהפך אותה לנשק סודי של הקוסמים אשר כלל עוד שתי אחיות (אלפא ביתה וגמא - לאיכן נעלם האיקון של ה-Duh). במקור היא היתה נאטרלית, ביתה היתה טובה וגמא רעה, אך בעקבות טבילה המעיין האמת היא הפכה להיות טובה. היופי שאלפא סרבה להרוג את גמא למרות שהיא היתה רעה כי היא היתה אחותה וכאשר היא מתה היא התאבלה עליה מאוד - אבל זה היה כשהיא היתה כבר בדרגה שישית ולא בתחילת המשחק. 2. פימוס - כוהן בן של כוהן ראשי אשר הקדיש את שלושים השנה הראשונות של חייו ללימודים. יום אחד הוא גילה כי הוא נראה כמו איש זקן בן שישים והבין כי עליו לצאת לעולם ולעזור לו. הוא די נאבק עם אביו אשר התנגד לנושא ועדיין מתנגד לו. 3. ששת - בת של איש משמר של העיר שפשוט יצאה כי לקבל ניסיון וליצור שם לעצמה. זה שבדרך היא נקלעה לצרה שהצילה את העולם שלה זה כבר משהו אחר. כמו כן במסעה היא גילתה את האל והפכה לפלאדין (חבורה שהחלה במו"ד והמשיכה במוד"מ). 4. גיל - זוטון אשר פשוט כל הזמן נקלע לצרות ולכן על מנת להשתיק את הפרשה שולח את בנו עם שיירת אבפקה לעיר השכנה. בדרך הם מותקפים ע"י אורקים וגיל מגלה שהרפתקאות זה בדיוק בשבילו. הדוגמאות הן רבות ולא תמיד צריך שטראומה כלשהי תתחיל את ההרפתקאה והחבורה. דוגמא נוספת היא הסיפור של קון האלף של snift. לעיתים זה פשוט המטרה של השה"מ להפגיש אותה ולתת להם מטרה להתאחד. בדרך כלל צרות פשוט פוגשות את הדמויות והם הופכים להיות גיבורים בעל כורחם.

 

[Ferenheit]

משעשע

"אני משחקת כבר בחבורה שניה ורני חייבת לציין שמתוך תשע דמויות רק שתיים חזור עבר שכלל רצח משפחה" - ממש כמו הסטטיסטיקה במציאות....

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

אויש פוי

לפני המפגש הראשון יש הרבה עבודה על איך כל דמות הגיע למפגש עם שאר הקבוצה.. מה מאזן הכוחות באותו רגע.. מה הסיפור של כל אחד וכו'.. זתומרת המשחק מתחיל ברגע המפגש הראשוני בין הדמויות.. מאותו רגע הן מכירות אחת את השניה (לרוב גם מקבלות אז איזה קווסט ראשי) גם אם הן לא מסתדרות הן מכירות.. וככל שדרכיהן מצתלבות יותר ויותר פעמים (אכן עבודה של השהם) הן מתגבשות טבעית לקבוצה

 

[yakul]

בישביל זה יש GM

נניח שהדמות באה לנקום את רוצח הוריו, וכשלבסוף הוא מצליח לשים את ידו על הרוצח לאחר שהוא מנצח את את אותו רוצח בקרב, הוא שואל את הרוצח "למה?! למה?!!" ואז במילותיו האחרונות הרוצח מתוודה בפניו בכמה פרטים שחוספים בפני הדמות שהיו יותר אנשים מעורבים והיה ברצח הזה יותר ממה שהוא חשב. אולי הוריו היו חברים באיזשהיא כת מוזרה? אפילו יותר מעניין דמות לא צריכה להיות שום סיבה אמיתי לצאת להרפתקנות. ופתאום אין לה ברירה אלא לצאת להרפתקה, דמות שאינה רגילה להרפתקנות. לפתע קוסם עם מצנפת מקיש על הדלת של ביתך ומפריע לך בשיגרת היום?

 

[wolfDragon comeback]

אז ככה

השחקנים - מטרתם, אני מקווה להנות. גם מטרת הGM. לגבי הדמויות - לכל דמות בנויה היטב יש כמה מטרות, יש כמה דברים שנמצאים על סדר היום שלה, ויש רקע שמשפיע על איך שהיא מתכוונת להגיע למטרה זו. קבוצה נוצרת כתוצאה מאחד משני תנאים - או שהעולם כופה ברמה זו או אחרת על הדמויות לעבוד יחד - ואז בדרך כלל יהיו המון חיכוכים בינהן, או, לחילופין, נוצר מצב שבו המטרות הפרטיות של כל אחת מתלכדות. במצב כזה יש מקום ל"פוליטיקה מאוחרי הקלעים" יותר מאשר חיכוכים גלויים, ולעבודת צוות אמיתית ברמה זו או אחרת. רואים את זה יפה בשדו ראן ובוומפיירס. יש שם דגש על זה שהדמויות בעולמות הנ"ל הן חשדניות, ואחד המניעים החזקים שלהן הוא השרדות. כך יוצא שקבוצה היא לא צוות חד וחלק, אלא צבר של אינדיוידואלים, העובדים ברגע זה ביחד.