אכן מוצגים מרגשים ומזעזעים גם יחד.
אני שמחה שיצא לי לראות אותם (בעוונותי, אני לא זוכרת מי המליץ לי עליהם). אני בהחלט חושבת שיש להם מקום באספנות, ואני מתחברת לנימוק שלך במיוחד, כי רבים מהאוספים שלי הם אוספי מזכרות (כמו כרטיסי ביקור ממקומות שהייתי בהם). בעזרת האוסף זוכרים, וכמה שזה נעים לזכור דברים כייפיים, זה חשוב הרבה יותר לזכור פרקים אלה בתולדות עמנו. ואם אני כבר כותבת, אז אני רוצה להגיד שנהניתי מאוד בתערוכה (לפחות מהחלקים שהספקתי לראות):
האוסף של אבא של נעם, שהוא גם הסביר לנו עליו, והרגשתי שאני כבר מכירה אותו היטב, מהסיפורים והדיונים כאן.
האוסף של מעטפות וגיליונות עם בולי דואר עברי - הגליונות במיוחד היו מהממים.
אוספי גלויות המירב - חיפה, דגים ומלכים אירופאים - מקסים לראות עד לאן אפשר לקחת את סוג האספנות הזה. הביא לי חשק להצטרף ובגדול.
האוסף של איינשטיין - זוכה הפרס הגדול, זהב טהור גדול עם ציון לשבח.
האוסף עם הבולים המיוחדים - תלת מימדיים, ריחניים, הולוגרמות וכו' - מדליק ביותר (פיתון בטח היה אוהב אותם, לו היה טורח להסתכל עליהם ולא על פאקט בולים של מרילין מונרו בדוכן בית טוב
). רציתי להתעכב עוד על אוסף הינשופים (שגם עליו אבא של נעם הסביר) ועל חלקים נוספים בתערוכה, אבל יותם היה עייף מאוד, ונאלצנו ללכת יחסית מוקדם. אל תשכחו לשרשר את הבולים שציירתם!