מטא הלכה אלו עקרונות שאינם הלכתיים
כלומר, לא נובעים מההלכה עצמה, אולם אפשר לגזור מהם עקרונות (וכך עושים). בד"כ מדובר על ניסיון להכניס דיני יושר אל תוך המערכת (אם התוצאה לא סבירה). מן המחברת: "מטא הלכה: כללים או עקרונות על, כלליים, בהם ניתן להשתמש בכל תחום במסגרת ההלכה. מערכת נורמות, בדר"כ מוסריות או ערכיות, המשמשות שיקול בפסיקת ההלכה של הפוסק, ומנחה אותו כיצד לפסוק במקרה מסוים. התחום המטופל במטא הלכה, הוא תחום "אפור": לא ברור אם כללים אלו הם הסיבה לפסק, או שבדיעבד, לאחר שהגיע הפוסק לפסק, הוא משתמש בהם לתימוכין. פרופסור אליעזר גולדמן היה הראשון שפיתח את הכללים המטא הלכתיים לכלל נורמות משפטיות שניתן להשתמש בהן לפתרון בעיות המובילות למבוי סתום. עולה השאלה, האם עקרונות אלו הם חלק מההליך ההלכתי, או שהם עקרונות חוץ הלכתיים. יש הסוברים שאם העקרון מגיע מבפנים, הוא חלק מעקרונות ההלכה. אך אם הוא בא מבחוץ, זהו כלי שיכול לשמש הרס לכל ההלכה: אין שימוש בכללי היסק, וכללים אלו משמשים כדי לאפשר כל פסיקה לפי דעה אישית." [=הכוונה במשפט האחרון הוא שאין שימוש בי"ג מידות אלא סתם מחליטים שכלל הוא כלל]